בשבע מהדורה דיגיטלית

תכנון לקוי

הרשויות המקומיות זוכות בימים אלו לתמיכה מיוחדת בהעסקת בוגרים של תוכנית הצוערים לתכנון אורבני, אך מהרשויות ביו"ש נמנעת זכות זו

אבישי גרינצייג , כ"ח באדר תשע"ח

במינהל התכנון מסרבים לנמק את האפליה. יישוב בשומרון
במינהל התכנון מסרבים לנמק את האפליה. יישוב בשומרון
צילום: גור דותן

"מדינת ישראל מתייחסת אלינו כמו אל הבן החורג והלא רצוי שלה. לא ייתכן שהמדינה תפלה בצורה רשמית את הרשויות ביהודה ושומרון ותמנע מהן תקציבים. עצוב שאנחנו החצר האחורית של המדינה שמפלה אותנו לרעה, בניגוד למנהל התקין ובלי כל סיבה נראית לעין", כך אומר ל'בשבע' גורם בכיר במועצה ביהודה ושומרון. הדברים הללו נגד אפליה של הרשויות ביהודה ושומרון, יכולים היו להתאים ללא מעט נסיבות שבהן זכויות שונות ששאר אזרחי המדינה זוכים להן מופקעות מתושבי יו"ש. הפעם מדובר בצעד בוטה של מינהל התכנון במשרד האוצר.

בשבועות האחרונים פרסם מינהל התכנון במשרד האוצר בשיתוף עם משרד הפנים קול קורא המזמין את הרשויות המקומיות להגיש בקשה לקבלת תמיכה בעבור השמת בוגר של תוכנית הצוערים לאסטרטגיה ותכנון אורבני. מדובר בתוכנית אקדמית שמטרתה לקדם את נושא התכנון האורבני ברשויות המקומיות, תוך הטמעת חשיבה אסטרטגית וראייה ארוכת טווח, כחלק מקידום תחום התכנון בשלטון המקומי.

במסגרת הפרויקט יקלטו הרשויות צוערים מצטיינים בוגרי תואר שני בתכנון ערים מהטכניון לתקופה של ארבע שנים, כאשר משרד האוצר ישלם במקום הרשות את רוב שכרו של העובד. מדובר בהטבה משמעותית שמסתכמת במאות אלפי שקלים לכל רשות. היתרון לרשויות הוא משולש: קבלת בוגרים איכותיים של תוכנית יוקרתית שלא היו מסכימים לעבוד ברשות ללא התכנית הזאת, עלות העסקה נמוכה מאוד לרשות בשלוש השנים הראשונות, ובנוסף לכך הצוער אינו מקבל קביעות במועצה.

בקול הקורא מצוינים שני תנאי סף בלבד שבהם נדרשות הרשויות לעמוד כדי לזכות בתמיכה המדוברת: על הרשות למנות בין 10,000 ל‑200,000 תושבים ולהיות מדורגת באחד מחמשת האשכולות הסוציו-אקונומיים החלשים (מתוך 10).

"חסר ידע? תשלימו אותו"

הקול הקורא נשלח על ידי האוצר ישירות לכל המועצות בארץ, כולל המועצות ביהודה ושומרון, שחלקן שמחו על ההזדמנות וביקשו לקלוט לשורותיהן צוערים. אך להפתעתן, בתוך זמן קצר הגיעה התשובה ולפיה המועצות ביו"ש אינן זכאיות ליטול חלק בפרויקט. ואכן, בנספח לקול הקורא מפורטת רשימה ארוכה של רשויות שעומדות בתנאי המכרז, אך לתדהמת גורמים במועצת יש"ע כל הרשויות ביו"ש בלי יוצא מן הכלל נשמטו מהרשימה, למרות שרובן עומדות בתנאי הסף.

פנינו למשרד האוצר כדי להבין מדוע הרשויות ביו"ש אינן זכאיות ליהנות מתמיכה זו. במשרד האוצר התעלמו מפניית 'בשבע' במשך שבוע, ולבסוף השיבו כי מינהל התכנון החליט שלא להסביר מדוע הרשויות ביהודה ושומרון מופלות לרעה. גם ראשי מועצות ביו"ש שביקשו הסברים, לא קיבלו תשובות רשמיות מדוע הם אינם זכאים ליהנות מן התמיכה. ההסברים שבכל זאת ניתנו, באופן לא רשמי, דיברו על כך ששורש העניין הוא מורכבות התכנון האורבני ביהודה ושומרון והליך אישורי התב"עות ביו"ש השונה משאר חלקי הארץ.

בני כשריאל, ראש עיריית מעלה אדומים, סירב לקבל את ההסבר, ובשיחה עם 'בשבע' מחה על ההחלטה: "אם דרושה לצוערים השלמת ידע על חוקי הבנייה ביהודה ושומרון ועל הליכי התכנון המיוחדים ביהודה ושומרון, הרשויות יממנו להם את ההשתלמות הזאת ויחנכו אותם. לא ייתכן שזו סיבה למנוע מתושבי יהודה ושומרון זכות שמגיעה להם".

גורם במינהל התכנון אומר ל'בשבע' שלא לייחוס שאין מדובר בהתנכלות מכוונת או במחלוקת אידיאולוגית, אלא בסיבה ביורוקרטית. בעוד שהרשויות בתוך הקו הירוק כפופות למינהל התכנון, הרשויות ביהודה ושומרון כפופות למינהל האזרחי ולכן אינן זכאיות להשתתף בפרויקט של מינהל התכנון.

יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ שולי מועלם, מוחה על האפליה, כמו על התפתלויות משרד האוצר. "חצי מיליון אזרחים ישראלים גרים ביהודה ושומרון, והם אינם שווי זכויות בעיני המדינה בשל העובדה שהחוק הישראלי לא חל עדיין במקום שבו הם גרים. אם המדינה מקדמת יוזמה שתייעל ותשפר את עבודתן של המועצות, דבר שישליך באופן ישיר על השירות לאזרח, ראוי היה מלכתחילה לכלול במיזם הזה את המועצות ביהודה ושומרון", אומרת מועלם. "העובדה שהאוצר מחליט שלא לחבר את המועצות הללו למיזם היא אפליה ופגיעה בראש ובראשונה בתושבים. אוצר המדינה, שנהנה מכספי המיסים והתעשייה ביהודה ושומרון, חייב לפעול באופן שוויוני במקום לספק תשובות חלולות".

המועד האחרון להגשת מועמדות יחלוף בעוד פחות משבועיים, ובמועצת יש"ע עובדים כעת נגד השעון כדי לבטל את האפליה שמנהיגה המדינה נגד הרשויות, בינתיים ללא הצלחה. ממועצת יש"ע נמסר: "אנו רואים חשיבות גדולה בתכנון אורבני של ההתיישבות ביהודה ושומרון. לא נסכים לכך שמשרד ממשלתי יחרים את הרשויות באזורנו. פנינו למשרד האוצר לבדוק כיצד ומדוע אירעה תקלה זו ונפעל לצירוף הרשויות לפרויקט זה".

בלשכת שר האוצר משה כחלון החליטו שלא להתייחס לידיעה והפנו אותנו לקבל תשובות ממינהל התכנון במשרד האוצר. במינהל, כאמור, סירבו להגיב או להסביר.