בשבע מהדורה דיגיטלית

"אנטישמיות היא מחלה חברתית"

כנס בינלאומי שיתקיים בשבוע הבא בירושלים יאגד נציגים בכירים מכל העולם ומכל הדתות שינסו לשרטט את מצבה הנוכחי של האנטישמיות

ניצן קידר , כ"ח באדר תשע"ח

"גם חקיקה אנטי-יהודית היא אנטישמית במהותה". יהודים מול מצבות מחוללות בבית עלמין בצרפת
"גם חקיקה אנטי-יהודית היא אנטישמית במהותה". יהודים מול מצבות מחוללות בבית עלמין בצרפת
צילום: ‏Vincent Kessler, רויטרס

"האנטישמיות היא מחלה של החברה. למה אנטישמיות מעניינת את מדינות אירופה? לא בגלל הכוח היהודי, וגם לא רק בגלל שזה דבר לא מוצדק. הם מבינים שאנטישמיות היא ממש מחלה חברתית. יש גם מוסלמים מאוד הגונים ורציניים, שמבינים שהאנטישמיות בתוך חלק מהאסלאם העכשווי היא נגע בתוך הדת, כי האסלאם ביסודו אינו דת אנטישמית".

את הפרשנות הזאת לתופעת האנטישמיות מעניק עקיבא תור, ראש המחלקה לקהילות יהודיות ודתות בעולם במשרד החוץ, שאחראית על המאבק באנטישמיות. תור הוא אחד האנשים שעומדים מאחורי הכינוס של הפורום העולמי למאבק באנטישמיות שייערך בשבוע הבא בירושלים. "הכינוס הנוכחי הוא הגדול ביותר שהיה אי פעם בנושא, וכ‑1,200 בני אדם שעוסקים בתחום יגיעו לכאן. אנחנו עוסקים בהמון נושאים שלא עסקנו בהם לעומק בעבר".

זהו הכנס הבינלאומי המוביל בתחום. הוא מתקיים פעם בשנתיים, ומטרתו לקיים הערכת מצב של האנטישמיות בעולם ולגבש תוכנית פעולה אפקטיבית לממשלות ולחברה האזרחית, במטרה להילחם בכל הסוגים של פשעי שנאה נגד יהודים.

הדיונים החשובים הללו יאחדו תחת קורת גג אחת את ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמה משריו הבכירים וביניהם שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד, וגם מנהיגים ואנשי מקצוע מרחבי העולם, בין השאר ראש ממשלת צרפת לשעבר מנואל ולס ונשיא בולגריה רומן רודב.

אז מה הם הנושאים הבוערים בהקשר לרדיפת יהודים? יש שלושה עניינים מרכזיים שאפשר להצביע עליהם: עליית הימין הקיצוני באירופה והשפעתה על הקהילות היהודיות, מנהיגות דתית (בשלוש הדתות) כמשאב למאבק בשנאה, ושיח השטנה ברשתות החברתיות ובמרחב המקוון בכלל. את הדיון בנושא האחרון תנחה השרה איילת שקד, ויצטרפו אליה שרי משפטים אירופיים מכמה מדינות, שיחד יטכסו עצה כיצד לאפשר את חופש הביטוי מחד, ומנגד להבטיח שהאינטרנט יהיה מקום בטוח יותר ונקי מאלימות.

"זה לא כנס אקדמי", מסביר תור, "המטרה היא לייצר מענה בשטח. הכנס מתנהל ברמה גבוהה ומערב מספר רב מאוד של גופים – פוליטיים לצד לא-ממשלתיים, מנהיגים דתיים וגורמים מהחברה האזרחית - וכולם יחד מאפשרים דיון מעמיק בנושאים ממוקדים וניסוח תוכנית פעולה".

לאמוד את היקף התופעה

הרב מיכאל שודריך, רבה הראשי של פולין, ישתתף בכנס כדי לדבר בו וגם כדי להקשיב. "הדבר הכי חשוב הוא לזהות מהי אנטישמיות ולקבל פרספקטיבה על הנושא מגורמים שונים ממקומות שונים. אם יש אדם שאומר שהיהודים לא נרצחו על ידי פולנים במקום מסוים, צריך לשים את זה בקונטקסט הנכון כדי להבין כמה אנשים באמת חושבים כך. אם יוצאים למלחמה, צריך להבין ולדעת על מה נלחמים, מי האויב הכי מסוכן".

בסיס הדיון הוא ניתוח של ביטויי האנטישמיות בעולם כדי לאמוד נכונה את היקף התופעה ואופייה. התקשורת נוטה לפרסם שכמות האירועים האנטישמיים נמצאת בעלייה מתמדת. לדברי תור, התמונה מורכבת יותר. "למעשה, מאז שנת 2014 נרשמה ירידה בתקיפות הפיזיות כלפי יהודים באירופה. אבל הסיבה לכך היא שיש משבר ביטחון אישי גדול מאוד באירופה, והממשלות הגיבו לכך והפחיתו את האלימות", מסביר תור. "בנוסף לכך, כשישראל מעורבת במלחמות זה מלהיט את הרוחות אצל המוסלמים באירופה, אבל מאז מבצע צוק איתן לא היו מלחמות.

"מאידך, כישלון האינטגרציה באירופה נמשך, ולפליטים החדשים שהגיעו לשם יש אג'נדה אנטישמית ברורה. אנחנו עדים גם לתמורות פוליטיות משמעותיות בחברה האירופית, שמקדמות מפלגות ימין קיצוני, אשר אולי קורצות למדינת ישראל ומביעות תמיכה בה אבל הן אנטי ליברליות ואנטי יהודיות במהותן. ראינו את זה באוסטריה וגם במקומות אחרים. במובן הזה בהחלט יש עלייה באנטישמיות".

הרב שודריך מתאר את הדברים בצורה שונה: "האם יש היום יותר אנטישמיות מאשר לפני חמש שנים? אני לא משוכנע. לדעתי העניין הוא שהאנטישמים שלפני חמש שנים לא היו מוכנים לתת פומבי לדעתם, לא מהססים לעשות זאת כיום".

הרב שודריך, איך תקטלג את החוק שעבר בפולין האוסר להזכיר את חלקה של המדינה בשואה?

"החוק החדש מאכזב, ועורר את מחאתם של הרבה אנשים שמתנגדים לאנטישמיות, לאו דווקא יהודים. מפרסמים מכתבים פתוחים בעיתונות, פונים גם לממשלה. זו תגובה שרק מתחילה עכשיו".

ומה דעתך האישית? החוק הזה מרגיז רבים בישראל, ולא לחינם.

הרב שודריך מפתיע בתשובתו. "בחודש האחרון שמעתי דברים אנטי-פולניים שלא שמעתי כמותם כבר חמש עשרה שנה, וזה מצער אותי. מובן שצריך להילחם באנטישמיות, בלי כל סובלנות, אבל זה לא מתיר לומר דברים רעים על עם אחר. אנחנו לא רוצים שידברו נגד היהודים, וגם הפולנים לא אוהבים לשמוע דברים נגדם. אני לא מתכוון לעובדות היסטוריות, אלא לאמירות שנזרקות לחלל האוויר כדי להתסיס. חלילה, איני משווה בין שני הצדדים, אבל גם לנו כדאי לעשות קצת חשבון נפש".

אחד המושבים המעניינים בכינוס יעסוק, לראשונה באופן מקצועי, במה שמוגדר "מתקפת חקיקה" נגד מנהגי הדת היהודית באירופה. מטרת המושב לגבש אג'נדה ולענות על השאלה כיצד אפשר להגן על הזכויות היהודיות הדתיות במרחב האירופי.

הרב שודריך, שישתתף בפאנל יחד עם רבנים אחרים מאירופה, מסביר שלא כל חוק נובע מאנטישמיות. "חלק מהחוקים קודמו על ידי גורמים שעסקו בזכויות בעלי חיים, שלא היה להם מידע נכון על שחיטה. במקביל בהחלט יש כאלה שפועלים ממניעים אנטישמיים, והשחיטה עצמה אינה מעניינת אותם אלא מהווה רק תירוץ לפגיעה ביהודים. יש חבר פרלמנט בפולין שלא רוצה לעצור את השחיטה, אלא להגביל אותה כך שהבשר יוכל להימכר רק לקהילה המקומית. נפגשתי איתו כמה פעמים ואנחנו עובדים על משהו שיתאים לכולם".

עקיבא תור נחרץ יותר: "זו אנטישמיות, גם כשהיא לא מודעת. אם מדינה מענישה בכליאה הורה שמל את בנו - אין חוק כזה, אבל זו הצעה שעלתה באיסלנד - אז קהילה יהודית לא יכולה להתקיים במדינה כזאת. האם אנחנו קוראים לזה אנטישמיות? ובכן, בפועל, זה אנטי יהודי. המניע הוא לא בהכרח שנאת יהודים, אבל הוא אנטי יהודי. אם מדינה אוסרת יבוא בשר כשר, פירוש הדבר שהיא לא מאפשרת ליהודים לחיות בה. זו לא אנטישמיות במובן של שנאת יהודים, אבל במהות זו אנטישמיות טהורה".

איחוד כוחות בין שלוש הדתות

בכנס ישתתפו, כאמור, גם מוסלמים ונוצרים, כולל נושאי דרגות בכירות בדתות אלה. אחת המשתתפות היא מהנז אפרידי, חוקרת מוסלמית בכירה של השואה ומנהלת מרכז חינוך בין-דתי במכללת מנהטן. בריאיון מניו-יורק היא מספרת ל'בשבע': "הוזמנתי על ידי משרד החוץ כדי לייצג משהו קצת שונה. מצד אחד אני מוסלמית, אבל מצד שני אני גם אזרחית אמריקנית. אני עוסקת ביומיום בחקר האנטישמיות ומלמדת את זכר השואה בקולג' נוצרי קתולי".

איך הגעת לעסוק דווקא בנושא הזה?

"אני עוסקת במחקר ובלימוד כי אני חושבת שאנחנו צריכים להיות קשובים יותר זה לזה. בהמון קהילות מוסלמיות שורר בלבול וחוסר ידע בנוגע ליהודים, וזה מיתרגם אחר כך לאנטישמיות ושנאה. לדת היהודית ולדת המוסלמית יש מן המשותף, אך הפוליטיקה הבינלאומית מלכלכת את השיח בנושא, למרבה הצער. אני מגיעה להרבה מאוד קהילות יהודיות, עם שתי מטרות: הראשונה היא לחלוק את הידע שיש לי, והשנייה היא פשוט לגשר על הפערים בין יהודים למוסלמים".

בהקשר לשואה היא מספרת: "שמעתי שיש מוסלמים מכחישי שואה. זה הניע אותי ללמוד את הנושא לעומק, לראיין ניצולי שואה ולכתוב ספר בנושא השואה מעיניים מוסלמיות. אני רוצה שגם המוסלמים יידעו ויזכרו כמה נוראה הייתה השואה".

הרב שודריך חושב שהשתתפותם של בני דתות אחרות באירוע היא משמעותית. "זה מאוד חשוב. אחת הדרכים שמאפשרות להתמודד עם האנטישמיות היא לדעת לעומק מה זה, איך זה נראה ואיך אפשר להתמודד. חשוב שיהודים ולא יהודים ייפגשו ויחשבו יחד כיצד להילחם באנטישמיות. אני מאוד מצדד בדעה שגורסת שאנטישמיות היא בעיה של הלא יהודים, והם אלה שצריכים לטפל בה. מטבע הדברים, כמובן שלאנטישמיות יש השפעה על היהודים, אבל זו מחלה שנוגעת למי שאינו יהודי, והם אלו שצריכים להילחם ולמצוא את התרופה לכך", הוא מבהיר.

הכנס ינסה להקיף בשלושה ימים סוגיות רבות, כולל כאלו שלא מספיק מדוברות, כמו הגזענות והאנטישמיות במגרשי הספורט ברחבי העולם. בדיון הזה ישתתפו בכירים ממועדון הכדורגל האנגלי צ'לסי, וכן שחקן זר מקבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב, שיחווה דעה על האנטישמיות מנקודת מבטו.

"בסופו של דבר", מסכם תור, "אנחנו מעוניינים לצאת עם מטרות ברורות להמשך המאבק באנטישמיות, ואני מאמין שמהכנס הזה ייצאו לא רק הצהרות אלא גם מעשים משמעותיים מאוד".