שוב אפליה: שומר שבת ויתר על הגמר

תלמיד ישיבה תיכונית הגיע לגמר אליפות הנוער באגרוף, אך נאלץ לוותר על ההתמודדות כי למרות ההבטחות היא התקיימה בשבת.

שמעון כהן , ב' בניסן תשע"ח

נאלץ לוותר
נאלץ לוותר
צילום: תומר נויברג, פלאש 90



טוען....

שוב אפליית ספורטאים דתיים ושוב לא רק בענף הכדורגל. ביומן ערוץ 7 הבאנו את סיפורו של הראל ציון, תלמיד כיתה י' בישיבה תיכונית, שנאלץ לוותר על קרב הגמר באליפות ישראל לבני נוער באגרוף רק משום שהקרב התקיים בשבת.

בעקבות האירוע פנה פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" לשרת התרבות והספורט כמו גם לאישים נוספים בדרישה לחדול את האפליה המתמשכת הזו.

ציון, המתאמן תקופה ארוכה באגרוף, מקדיש שעות רבות של אימון בשבוע. הוא גם זכה בהישגים נאים בתחרויות ספורט, למרות הלימודים הארוכים שלעיתים מסתיימים בשעות הערב. נדרש ממנו מאמץ גדול על מנת שיוכל להשלים את הפער בלימודים ולהשקיע במקביל באגרוף.

לפני כשבועיים התקיימה בנצרת עילית, אליפות ישראל לבני נוער באגרוף. התחרות מאורגנת מטעם המדינה ע"י 'איגוד האגרוף בישראל'. כמו תחרויות ספורט רבות, המועד לתחרות הזאת נקבע לסוף שבוע בימי חמישי-שישי-שבת. הראל פנה אל המארגנים וסיפר להם כי כשומר שבת לא יוכל להתחרות בשבת. פרופ' הכהן מציין כי המארגנים מצדם הבטיחו שאין לו מה לדאוג כיוון שאם יגיע לגמר, תינתן לו האפשרות להתחרות במוצ"ש, אולם הבטחות לחוד ומעשים לחוד.

הראל אכן ניצח את הקרבות ביום חמישי וגם את קרב חצי הגמר ועלה לגמר. הוא פנה אל המארגנים להזכיר את הבטחתם, שלא יתחרה בשבת אם יגיע אל הגמר, אך הם מצדם טענו שלא ניתן לשנות את הלו"ז והוא יצטרך להתחרות בשעה 13:00 בשבת. הראל נאלץ לוותר על הקרב בגמר ועל האפשרות לזכות באליפות ישראל, למרות ההשקעה הגדולה.

בעקבות האירוע פנה פרופ' הכהן בשם הקליניקות המשפטיות בשערי מדע ומשפט לשרת התרבות והספורט מירי רגב, ליהודה ויינשטיין, היועמ"ש לשעבר המכהן כנשיא איגוד האגרוף, ולמיכאל ברקן, יו"ר אגוד האגרוף בדרישה לדעת מדוע הם מונעים מהראל ומשומרי שבת ומסורת לממש את זכותם להתמודד כשווים בין שווים, בתחרויות אגרוף ואליפות ישראל, ומהם הצעדים שבכוונתם לנקוט כדי למגר את האפליה ותיקון המעוות

במכתב ששיגר הכהן נטען כי: "לטעמם של מרשיי, הדרת ציבור מסוים מתחרויות ואירועי ספורט, ובמיוחד מ"אליפויות ישראל", בין שיהא זה ציבור יהודי, ובין שיהא זה ציבור נוצרי או מוסלמי, דתי או מסורתי, לא רק שהיא פוגעת בזכויות יסוד של אותו ציבור, אלא שיש בה כדי לפגוע ב"ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית" – ואלה, נזכור, ניצבים בתשתיתה של מדינת ישראל וחוקי היסוד שלה, והופכות תחרויות אלה – ובמיוחד פעילות המכונה "אליפות ישראל" ללעג ולקלס, לנוכח העובדה שהאליפות אינה מיועדת לכלל הציבור הישראלי אלא רק למגזר אחד שלו. על פני הדברים, הפליית ספורטאי בשל היותו שומר שבת אסורה גם על פי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000".

בשיחה עמו מזכיר פרופ' הכהן כי לבד מהעתירה התלויה ועומדת בבג"ץ ונוגעת לנבחרות ישראל בתחומי ההתעמלות והשחייה הרי שהשרה רגב עצמה כבר פנתה בעבר לאיגודי הספורט בדרישה שיאפשרו לספורטאים שומרי שבת ומסורת להתחרות באופן שווה בימי חול.

הכהן מזכיר כי כבר לפני עשור הייתה זו השרה לימור לבנת שאליה פנה בעקבות מקרה דומה בענף הסייף, וזו קיימה דיונים שבהם הובטחו הבטחות, אך גם אז להבטחות לא היה אפקט מעשי של ממש. בדבריו מעיר פרופ' הכהן כי לשבחה של השרה רגב ייאמר כי היא נכנסה לעובי הקורה ושלחה מסר ברור לפיו תקצובי ענפי הספורט יהיו תלויים ברמת ההיערכות של כל ענף לאפשר לספורטאים שומרי מצוות להתמודד כשווים בין שווים. בדיון שהתקיים במסגרת "פורום" מנכ"לי איגוד הספורט בתאריך 26.12.17, שב מנכ"ל משרד התרבות והספורט והדגיש את "החשיבות הרבה" שרואה המשרד בשילוב ספורטאים שומרי שבת בפעילויות הספורט השונות, ולמציאת מענה הולם לצורכיהם, על מנת שיוכלו להשתתף בתחרויות מבלי שייאלצו לחלל את השבת.

במהלך השיחה עם הפרופ' הכהן העלינו את השאלה שהעלה לא מכבר העיתונאי הבכיר ירון לונדון, ובה תהה מדוע על הרשויות להתאים עצמן למי שמדעת עצמו בחר באורח חיים שאינו מאפשר התמודדות בשבת. לטענתו מדובר בהחלטה אישית שהיא הבעייתית, היא זו שהובילה את שומר המצוות למציאות בה אינו יכול להשתתף בתחרות שבמקורה היא פתוחה לכל.

פרופ' הכהן דוחה טענה שכזו מכל וכל. הוא מזכיר כי שומר המצוות עושה זאת מתוך אמונה וזו אינה בעיה, "כל דמוקרטיה מכבדת את הזכות החוקתית הזו שיש לו". לדבריו מדובר ב"טענה מופרכת וחסרת שחר" ומזכיר כי "השבת, לא רק בפן הדתי, הייתה ערך לאומי", וכבר בנימין זאב הרצל מצא לנכון לקבוע כי במוסדות הציוניים לא יתקיימו דיונים בשבת על מנת שההשתתפות תתאפשר גם לשומרי המצוות. עוד הוא מזכיר כי החוק הראשון שנכנס לספר החוקים הישראלי הוא החוק הקובע כי יום השבת הוא יום המנוחה הרשמי בישראל.

כשנשאל מדוע נדמה שציבור שומרי המצוות אינו נאבק על זכותו זו בתוקף ובעזות יתרה, מזכיר פרופ' הכהן כי כיום עדיין תלויה ועומדת עתירה של נבחרת השבת בתחומי השחייה וההתעמלות, ומדובר ב"נערים ונערות שרוצים להתמודד כשווים בין שווים, השופטים הביעו אהדה לעמדה הזו ודרשו תשובות ממשרד הספורט". לזאת הוא מוסיף הערה לפיה "המטרה היה לנהל את החיים לא רק דרך בתי משפט".

עוד נשאל באשר לפער שלכאורה קיים בין היחס הציבורי למה שזכה לכינוי "הדתה" וניתן לו אף צליל של שם של מחלה, לעומת האפליה המובנית של ספורטאים שומרי מצוות שאינה זוכה למודעות ציבורית על אף היות הדברים ברורים ופשוטים כל כך. לדבריו אכן מדובר ב"בעיה של יחסי ציבור". עם זאת הוא מציין כי "יש לזה ביטוי, אבל הוא פחות רועם מתופעות ה"הדתה", עם או בלי מירכאות". לטעמו יש להשמיע את קולה של הבעיה בכל במה ובכל המישורים. "זו זעקה שנוגעת לכל אזרחי ישראל, זעקה שנוגעת לכל מי שהשוויון יקר בעיניו וכזכור השוויון הוא אחד הערכים שעליהם קמה מדינת ישראל".