פרס ישראל ליהודה הראל

פרס ישראל לחקלאות והתיישבות יוענק ליהודה הראל איש ארץ ישראל השלמה, ממקימי גוש אמונים, שהתנגד למסירת הגולן בתקופת רבין.

עוזי ברוך , ג' בניסן תשע"ח

יהודה הראל
יהודה הראל
צילום: עמיר בוחניק

שר החינוך נפתלי בנט הודיע בצהריים (שני) על זכייתו של יהודה הראל בפרס ישראל לחקלאות והתיישבות בשנת ה-70 למדינה.

‏"יהודה הוא אבי ההתיישבות הישראלית בגולן. איש חזון שהפך את רמת הגולן משדה בזלת וקרב לאזור שוקק חיים. בעיניי, יהודה הוא התגלמות ארץ ישראל היפה", אמר בנט.

בנימוקיה ציינה הועדה כי, "יהודה הראל הוא אבי ההתיישבות הישראלית בגולן, אחד ממפעלי ההתיישבות הציונית המפוארים ביותר. הוא עלה לרמת הגולן, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, היה ממקימי קיבוץ מרום הגולן ושותף פעיל בהקמת רבים מיישובי הגולן. איש חזון ומעשה אשר הפך את רמת הגולן משדה בזלת וקרב לאזור שוקק חיים; מקום של עשייה חקלאית ציונית במלוא מובן המילה".

בראיון לעיתון "בשבע" בעבר סיפר הראל על הקשר לרב צבי יהודה קוק, "בכל הזדמנות שהייתה, ניגש לשוחח עם הרב. 'היו לי שיחות ארוכות איתו'. באחת הפעמים נסע עם חברו לעשייה חנן פורת כדי לבקש את רשותו לקחת את תלמיד הישיבה אלי סדן לתפקיד מזכיר היישוב קשת. “הרב מיד אמר שזה צו השעה, ועל המקום הסכים".

הראל היה חבר בתנועת 'אחדות העבודה' בהובלת יצחק טבנקין ותמך בהתנחלות בכל חבלי הארץ שנכבשו במלחמת ששת הימים. "אנחנו מאמינים בשלמות הארץ. ארץ ישראל זה איפה שנתיישב. הכול תלוי בנו", אמר.

שבוע אחרי המלחמה כבר הצטרף הראל ליוזמה לעלות לרמת הגולן. באותו הקיץ נוסד היישוב הראשון להתיישבות בגולן, הקיבוץ מרום גולן, ומאז הוא שם. "הרגשנו חלוצים. הייתה אווירה מיוחדת. הבנו שחייבים לפעול כדי שרמת הגולן תהפוך חלק ממדינת ישראל”.