אפריקה של ת"א

פעילים מדרום תל אביב מקיימים סיורים לקבוצות תיכוניסטים ומבוגרים בדרום תל אביב. "רואים את הפשיעה, את בתי הכנסת שהפכו לפאבים".

שמעון כהן , ד' בניסן תשע"ח

בני נוער בסיור
בני נוער בסיור
צילום: עוז ואמונה



טוען....

תופעה בדרום תל אביב. תלמידי תיכון מכל רחבי הארץ עורכים סיורים באזורים הנשלטים זה מכבר בידי המסתננים מאפריקה.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יצחק וסרלאוף, ממקימי ישיבת 'עוז ואמונה' שבלב תל אביב האפריקאית ומי שהדריך גם הוא קבוצות תיכוניסטים שכאלה.

וסרלאוף מספר על התעניינות גוברת לא רק בקרב תיכוניסטים, אלא גם בקרב מבוגרים שגם הם מצטרפים לסיורים, ולפי שעה קיים "סיור בשבוע בממוצע".

"מגיעים ממקומות שונים בארץ, מהצפון והדרום וגם מהמרכז, מתברר שאנשים לא יודעים מה קורה במרחק עשרים דקות נסיעה", הוא אומר ומספר על ראשיתו של מסלול הסיור: "אנחנו נכנסים ללב נווה שאנן, בירת המסתננים, אני לא מדבר הרבה. נותן לתמונות לדבר. כשאנחנו מגיעים לנווה שאנן פינת רחוב בני ברק אני עומד שם ואומר להם 'ברוכים הבאים לבני ברק' והם צוחקים, הם מבינים את האירוני שבדבר הזה".

"אנחנו מדברים על התחושות של התושבים, על התנהלות העירייה, איך קרה שהשכונה בפרט ודרום תל אביב בכלל הפכו לחצר האחורית של המדינה. אני מספר על ההתדרדרות של הפשע באזור הזה שהמשיכה לתופעת ההסתננות. אנחנו מבקרים בבתי כנסת שננטשו".

בביקור פוגשים המבקרים מראות לא פשוטים לעיכול ו"התמונה הראשונה היא ליד רחוב הרכבת. יש שם גן ציבורי נטוש שהפך לאתר הנרקומנים של הגזרה. לאור יום ניתן לראות אותם צורכים סמים. משם אני ממשיך הלאה לתופעת ההסתננות. רואים בית כנסת שהפך לפאב. בית כנסת שנשכר מבעל הבית במחיר יקר יותר. ניתן עדיין לראות את החור בקיר, החור שבו הייתה המזוזה, רואים בית כנסת שהפך לבית תמחוי, בית כנסת שהפך לכנסיה".

משם ממשיכים משתתפי הסיור לבית הכנסת שבו תקעו תלמידי הישיבה יתד ברחוב יסוד המעלה. "באנו לשם אחרי שהוא היה סגור כמה שנים טובות ולא היה בו מניין. שיקמנו אותו כדי שניתן יהיה להתפלל וללמוד בו. היום גם סוחרי הנעליים מגיעים להתפלל בו".

על השאיפה שניצבת בסיכומם של הסיורים הללו, אומר וסרלאוף: "אני מסביר לתלמידי התיכון והמבקרים על המחויבות שיש לנו לכל מקום שיש בו מצוקה ליהודים מהעם שלנו. אני שואל אותם 'מה אתם עושים כדי לשנות את המציאות פה?' וכל אחד לוקח לעצמו משהו אישי, בלי לספר על זה. הם מבינים את המצוקה והמחדל וכל אחד מקבל על עצמו משהו בלב כדי לעודד את העשייה במקום ואת היהדות במקום, לספר לחברים, להתנדב לפעילות, לשתף ברשתות החברתיות, להצטרף לישיבה שלנו וכיום יש פריחה גדולה".

האם השהות במקום אינה מפחידה את תלמידי הישיבה והמצטרפים אליה? "אני שומע את השאלות הללו בכל סיור. שואלים אם אני חושש. אני לא חושש. אלה לא מסתננים שהמאבק ביהודים מעניין אותם, אלא מסתנני עבודה שהתרבות שלהם היא בחוץ, הם שותים ומשתכרים, אבל מצד הביטחון לא קרה שמישהו תקף אותי".

עם זאת הוא מעיר כי יתכן ותהיה תקיפה אם מסתנן יחשוב שלישראלי יש כסף או פריט ערך יקר, אך גם נתון זה הולך ומשתנה ככל שהנוכחות היהודית במקום מתחזקת. "הם מתרגלים לנוכחות היומיומית שלנו. לא נראה שהסכנה, לפחות כלפי גברים צעירים, קיימת. ברור שלא הייתי ממליץ לאישה להסתובב במקומות הללו, אבל מאמינים שבשנתיים-שלוש הקרובות יתחולל מהפך, יש התפתחות עירונית, יש יותר אכיפה. דברים משתנים.

באחד מבתי הכנסת של דרום העיר
צילום: עוז ואמונה