הגדות אלטרנטיביות ליוו את קום המדינה

אוצר תערוכת ההגדות שנוסחו עם קום המדינה מספר על המסרים, השינויים, הפיוטים שדילגו מהמסורת לקיבוצים, וגם על ההגדה ככלי להתנצחות.

שמעון כהן , ד' בניסן תשע"ח

הגדת קיבוץ יגור
הגדת קיבוץ יגור
צילום: הספרייה הלאומית

חזון חדש ישן. עמיאור

בכל שנה מתמלאים מדפי הספרים במהדורות חדשות של ההגדה של פסח, ונדמה שמדובר באחד הספרים שזכו במספר הרב ביותר של מהדורות ופורמטים.

אך היו ימים שבהם נוסחו ונכתבו ברוח ההגדה של פסח הגדות חדשות ואקטואליות, הגדות גאולת ישראל והקמת המדינה.

בספריה הלאומית נפתחת בימים אלה תערוכה של ההגדות הללו, ובהן ביטוי למאבק על הקמת המדינה, ההעפלה והלחימה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אוצר התערוכה, ד"ר חזי עמיאור.

"ההגדה מצווה עלינו 'והגדת לבנך', והרעיון הוא לספר בכל שנה מחדש את הסיפור של יציאת מצרים, השחרור מהשעבוד, קריעת הים והדרך לארץ ישראל. בשנות העשרים של המאה העשרים מתחילה תופעה אופיינית לארץ ישראל, שבה אם יש טקסט אחד ששרד את ההשכלה, החילון והאופי הלאומי של העבריות החדשה זו ההגדה של פסח", מסביר ומספר ד"ר עמיאור ומציין כי "ליל הסדר היה ונשאר תמיד, גם בתרבות החילונית, ציון דרך חשוב בלוח השנה וההגדה היא חלק בלתי נפרד מכך".

"אני לא יודע לקבוע מה הסוד של ההגדה אבל היא מרתקת את העם היהודי ומעוררת יצירת יצירות אמנות והוספת טקסטים מסביב. הטקסט המסורתי התקבע בימי הביניים ועם גל הציונות החל גל של כתיבת ההגדה מחדש. זה מתחיל בתנועות הנוער ובקיבוצים וזה מתפתח עם השנים כשהקיבוצים ותנועות הנוער הם המוקד של התופעה. כל קיבוץ היה כותב לעצמו את ההגדה ובעוד שנה או שנתיים כתבו מחדש".

על ההבדלים המהותיים בין שני סוגי ההגדות אומר עמיאור: "ההגדה המסורתית מתבססת על מדרש של מקרא ביכורים ופחות מביאה את סיפורי יציאת מצרים מספר שמות. ההגדות החדשות מתבססות על פסוקים מיציאת מצרים ונבואות, הן מתארות את בניין הארץ עם נבואות ישעיהו וחזון העצמות היבשות של יחזקאל, ויצירות ספרות מבחוץ שמוסיפים אותן להגדה. חלקן היו שרים אותן, לפעמים בליווי מוזיקאלי עם הצגות".

"יצירה שחוזרת בהרבה הגדות היא 'קומו תועי מדבר' או בשמה 'מתי מדבר האחרונים' של ביאליק שכתב את השיר על אותם שמתו במדבר ולא עלו לארץ ישראל. הוא קורא להם שהגיע הזמן למרוד ולהיגאל בכוח, וכן הלאה, יש יצירות ספרות נוספות", אומר עמיאור. "בהרבה מקומות יש גם הקדמות ודברי פתיחה להגדה, ששם הקבוצה שקוראת את ההגדה מספרת מה מביא אותה לסיור יציאת מצרים כאן ועכשיו, מה מדמה את מצבם ליציאת מצרים".

"התערוכה שלנו מתמקדת בעשור מאוד גורלי לעם ישראל, שנות הארבעים. זה מתחיל בשואה והצטרפות הישוב היהודי למלחמה הבריטית בגרמנים, גיוס המוני של עשרות אלפי צעירים מארץ ישראל לצבא הבריטי ובכל מקום הם כתבו לעצמם הגדה ובהמשך פגשו את העקורים במחנות ושם נכתבו הגדות בפני עצמן".

מוסיף ד"ר עמיאור ומספר על כמה דוגמאות מהתערוכה: "בפסח שנת תש"ג מתחולל מרד גטו ורשה ובשנה שלאחר מכן ההגדות מעלות על נס את המרד כמאבק עקשני ונואש למרד וחירות, מה שמתיישב עם המסר של ההגדה. בפסח 41', פלוגה מארץ ישראל שהייתה בלוב במצור הגרמני של רומל וניצלה ממנו, כתבה הגדה שלה על ההצלה שלהם בפסח הקודם מהכיבוש הגרמנים, כשהיטלר הוא בתפקיד פרעה והגרמנים בתפקיד המצרים, וכן הלאה. בכל פעם שמתיישבים מחדש לליל הסדר הדברים משתנים. בשנת 44 הרבה מהיחידות כבר באיטליה ובארצות אירופה, פוגשות את הניצולים ומצרפות אותם ללילות הסדר ובמחנות העקורים ההגדות מתייחסות לציפייה לעלות לארץ, ולנקמה עם 'שפוך חמתך' שהוא הקטע המסורתי היחיד שמופיע בכל ההגדות. זה מלווה באיורים מתאימים, ולפעמים גם הבריטים שמונעים כניסה לארץ, גם עליהם נשפכת החימה וכן הלאה".

האם יתכן שההגדה נבחרה כדי לייצר התנגחות והתנצחות עם הטקסטים המסורתיים? "ברור שזה המצב. בקיבוץ אין טקסט נוסף שעבר מהמסורת לחיי התרבות של הקיבוץ כמו ההגדה של פסח, כי המסרים תואמים למסרים הציוניים של מסר ושאיפה לחירות ויציאה משיעבוד לגאולה".

תופעת ההגדות הלא מסורתיות הלכה ודעכה עם דעיכת קרנה של התנועה הקיבוצית, ובשנות השמונים גם תפוצת ההגדות החדשות הולכת ונחלשת. זאת לעומת מגוון רחב ביותר של הגדות בעשורים הראשונים של הקמת המדינה.

ד"ר עמיאור מציין בדבריו כי רעיון השחרור משעבוד גלש אל מעבר לעם היהודי אל כלל תרבות המערב, ורעיונות סוציאליסטיים הגיעו אל הסובייטים שגייסו את ההגדה ומסריה להסברה.

באשר ליחס הגופים המסורתיים, מתרשם ד"ר עמיאור כי "הגדות לא מסורתיות אופייניות למוסדות וארגונים חילוניים לגמרי, והרוב המסורתי חזר תמיד לנוסח המסורתי של ההגדה, אבל חשוב להזכיר שיש גם הגדות של גופים אורתודוכסיים שהוסיפו תוספות, כי כל הרעיון הוא לספר ולשוחח. כך הגדת בני עקיבא או הגדת הקיבוץ הדתי שנקראו תוספת או מילואים להגדה כדי להפוך את הסיפור לאקטואלי מבלי לפגוע בטקסט המסורתי".

עוד נשאל ד"ר עמיאור אם בהגדות הללו ניתן למצוא עדויות לרצון מכוון להתנצח עם הטקסט המסורתי. עמיאור משיב בחיוב רב ומציג דוגמאות: "הקטע של 'והיא שעמדה' מגוייס לפעמים. לדוגמא בהגדת ההגנה בתש"ח. הלוחם היהודי ממרד גטו ורשה ועד לוחם הפלמ"ח הוא ה'והיא שעמדה'. דוגמא נוספת היא 'מה נשתנה'. ארבע הקושיות הן כחומר ביד היוצר בידי המנסחים והדברים השתנו בהתאם לאידאל של התנועה. שם לא מדברים על הטבלה או חמץ ומצה אלא על חיי יצירה והגנה, זהו הלילה היחיד של ישיבה ביחד בקיבוצים שלא כמו בכל לילה. כל קטע מההגדה זכה לווריאציה משלו שיכול להיחשב להתרסה. ישנה הגדה של 'דרור הבונים' במחנות העקורים, הגדה סוציאליסטית, ושם מודפס שיר של יצחק כצנלסון עם השאלה איפה היה אלוהים בשואה. השמים הם הגבול".

על איסוף ההגדות הוא מספר כי "הספרייה הלאומית קיימת מהמאה ה-19 כך שהאיסוף היה בזמן אמת. נציין גם שיש לנו שותף, אבירם פז, אספן פרטי שהשאיל לנו הגדות שהיו אצלו ואינן בספרייה הלאומית. יש הרבה הגדות שלא שרדו".

כשהתבקש לציין את ההגדה הנדירה ביותר בתערוכה אומר עמיאור כי בין שלל ההגדות קיימת גם ההגדה שככל הנראה היא היחידה בעולם, "הגדה של אחיות מארץ ישראל ששירתו במצרים וכתבו לעצמן הגדה במכונת כתיבה, שכפלו במכונה פשוטה וציירו אותה ביד. הן מוסיפות שם פסוקים מישעיהו 'עורי לבשי עוזך ציון לבשי בגדי תפארתך' שזו הייתה סיסמת הגיוס לבנות לצבא הבריטי, 'לבשי בגדי תפארתך' במובן של מדים, לראשונה האישה היהודייה לובשת מדים. הלבישו את הפסוק הזה להגדה במעין גאוות יחידה ודרישת שלום לעצמן הגואלות את יהודי אירופה ויושבות כעת ליד הפירמידות במצרים".

הגדת הג'וינט
צילום: הספרייה הלאומית
הגדת ההגנה
צילום: הספרייה הלאומית
הגדת טריפולי
צילום: הספרייה הלאומית