פרדוקס השוויון בגיוס החרדים

אם מסתכלים על סוגיות שילוב הנשים וגיוס החרדים רק דרך נקודת המבט של ערך השוויון, הפרדוקס המובנה צץ מהר מאוד. דעה

שלמה פיוטרקובסקי , ד' בניסן תשע"ח

השבעת טירוני הנח"ל החרדי. ארכיון
השבעת טירוני הנח"ל החרדי. ארכיון
צילום: נועם מושקוביץ, פלאש 90

1. כל מי שעיניו בראשו מבין שבימים אלו נתון צה"ל בעיצומן של שתי פעולות שנעות בשני וקטורים מנוגדים.

הפעולה הראשונה היא שילוב נשים בכל תפקיד אפשרי בצה"ל, כלומר גם בתפקידי לחימה. הפעולה השנייה היא הגדלה ניכרת של היקפי הגיוס של חיילים המגיעים מרקע חרדי, בניסיון (שלמרבה הצער לא מצליח נכון לעכשיו), לעמוד ביעדים שהציבו המחוקק והממשלה לצה"ל בנושא זה.

מי שקצת מכיר את המציאות מבין שהפעולה השניה יוצרת לחץ בכיוון הנגדי לזה של הפעולה הראשונה. הפרדה מגדרית היא מיסודות אורח החיים החרדי, ובמידה לא מבוטלת מרכיב מרכזי באורח החיים הדתי בכלל. כל ניסיון להגדיל את מספר המתגייסים הבאים מרקע חרדי כולל, כידוע, יצירת סביבה מופרדת מגדרית, גם אם רמות ה"הרמטיות" של ההפרדה הזו משתנות במידת מה ממקרה למקרה.

כל עוד מדובר במספרים קטנים, ההשפעה של "זכות" הסביבה המופרדת מגדרית על שילובן של חיילות במנעד תפקידים רחב ככל האפשר - היא זניחה. אולם, ככל שהמספרים הולכים וגדלים ההשפעה על חיילות, במגוון תפקידים ומקומות שירות נעשית מורגשת יותר ויותר. לא לחינם מספר התלונות שמגיעות בנושא לידיעת הציבור, באמצעות כלי התקשורת, הולך וגדל עם השנים.

2. הערך המרכזי בשמו פועל צה"ל להגברת שילוב נשים בכמה שיותר מקצועות ותפקידים, כולל גם במגוון הולך וגדל של תפקידי לחימה, הוא ערך השוויון. גם אם שילוב נשים בתפקידי לחימה הוא מוקד לדיון ציבורי לגיטימי, ברור שערך השוויון מצדיק שילוב נשים בכל תפקיד שבו יכולתה לעמוד במעמסה פיזית כבדה איננו חלק מהעניין.

ובאמת, קשה מאוד להצדיק מצב שבו נשים, שבאופן עקרוני חייבות במדינת ישראל בגיוס בדיוק כמו גברים, יודרו ממגוון עצום של מקצועות צבאיים רק בגלל הרכב כרומוזומלי שונה מעט. ניתן אמנם לתבוע מנשים שמעוניינות לשרת במקצועות עתירי הכשרה להסכים להארכת שירותן לאותו אורך של שירות הגברים, אולם זה עניין צדדי, שאיננו מהותי לעצם סוגיית השוויון.

3. אולם, ערך השוויון מעלה סוגייה נוספת, שלא עלתה מספיק עד כה. כפי שכבר ציינו, צה"ל מוכן, על מנת להגדיל את מספר הצעירים ממוצא חרדי הבאים בשעריו, לספק להם סביבה מופרדת מגדרית. הסיבה שבגללה צה"ל פועל להגדלת מספר החיילים הבאים בשעריו גם היא קשורה בערך השוויון, שהרי בגלל הפגיעה בערך זה ביטל בג"ץ את ההסדרים שהעניקו לאוכלוסייה החרדית פטור דה פקטו משירות צבאי.

אלא שהמגזר החרדי איננו המקום היחיד שבו סביבה מופרדת מבחינה מגדרית, ברמות שונות, היא חלק בלתי נפרד מאורח החיים. מספיק לעשות סקר קצר על מנת לגלות שמתוך מאות רבות, אם לא למעלה מכך, של מוסדות חינוך דתיים לגילאי תיכון, פחות מעשרה אינם פועלים בהפרדה מגדרית ברמה כזו או אחרת. אבל החינוך התיכוני הוא כמובן לא הדוגמה היחידה. אם נבדוק את הפעילות בשלוש (וחצי) תנועות הנוער הדתיות בישראל בשנת 2018, פעילות שבעבר היתה באופן מסורתי בלתי מופרדת מגדרית (בניגוד לחינוך התיכוני), נגלה שאחוזים ניכרים מאוד (להערכתי למעלה משליש) מהחניכים פועלים במסגרות בהן קיימת הפרדה מגדרית ברמות שונות.

מדוע כאשר הצעירים האלו מגיעים לצבא, חלקם יש לציין למדו בהפרדה מגדרית והתחנכו במסגרות נפרדות גם בלתי פורמליות מאז כיתה א' ועד לגיוסם (בדרך כלל בין גיל 19 ל-22), הם לא זכאים בשם ערך השוויון לאותם תנאים להם זכאי החייל ממוצא חרדי? מדוע הזכות לשירות צבאי בהפרדה תלויה בכך שהמגזר ממנו באת בחר בעבר ובמידה מסוימת בוחר עד היום לא להיות חלק מנטל השירות בצה"ל?

אלא מאי? שאם נקבל את זכותם של החיילים הדתיים לאומיים (נניח שבעיקר מתת הזרם החרד"לי) לשוויון בנושא זה מול חבריהם החרדים, אנחנו כמובן רק נעמיק את הפגיעה בשוויון בין חיילים לחיילות, כפי שכבר הוסבר קודם.

(במאמר מוסגר: שאלת השוויון בזכות ליהנות ממסגרות נפרדות מגדרית איננה תחומה לנושא הצבאי בלבד. בימים אלו היא עומדת במוקד של עתירה העוסקת במסלולי הלימוד בהפרדה מגדרית באקדמיה. ספויילר: דיון נרחב בנושא הזה בטור שלי ב"בשבע" השבת)

4. עינינו הרואות שהעמדת ערך השוויון במרכז הדיון בסוגיית גיוס החרדים , שילוב נשים במגוון תפקידים בצה"ל ועוד, מובילה לדרך ללא מוצא. לא ניתן לשים את ערך השוויון, עם כל חשיבותו, כערך מנחה עיקרי כאשר אנחנו בוחנים את הסוגיות הללו שעומדות היום במרכז סדר היום הציבורי. אין מנוס מיצירתו של שיח חדש בסוגיות הללו, שאולי באמצעותו ניתן יהיה להגיע לאיזון נכון יותר בין המגמות השונות שבהן נע צה"ל ונעה למעשה כל החברה הישראלית.