רחל הופתעה מהטלפון, כי מאז כל אחת מהן פנתה לדרכה ולא היה ביניהן שום קשר. הן סיפרו זו לזו קצת חוויות, ולבסוף גילה ביקשה להיפגש עם רחל ואמרה שברצונה לתת לה משהו ששייך לה.
רחל לא הבינה על מה היא שחה, והקשתה: "איני זוכרת שום דבר כזה. מה לקחת לי?".
"זה משהו ששייך לך", אמרה גילה, "ואיני יכולה לומר לך כעת. אנחנו צריכות להיפגש".
הסיפור נראה לרחל מעט חשוד, הלחיץ ואפילו הפחיד אותה מעט. בכל זאת אמרה: "טוב, כאשר אזדמן לירושלים אצור איתך קשר".
חג הפסח עמד בפתח. רחל ובעלה יגאל נקלעו לתקופה כלכלית קשה, עד שלא ידעו כיצד יערכו קניות לחג, מצב שלא עמדו בו מעולם.
באותה עת התקשרה גילה ואמרה: "אני מאוד רוצה לראות אותך! אני מוכנה להגיע לאן שתגידי לי".
רחל ניסתה לדחות אותה, אבל גילה לחצה, עד שרחל אמרה לבסוף: "אני ובעלי מתכננים לעשות קניות בירושלים בעוד שבוע, ואז אצור איתך קשר".
כעבור שבוע יצאו רחל ויגאל מיישובם לערוך קניות בירושלים בלב כבד. לא היה להם כמעט כסף מזומן, רק פנקסי צ'קים. לפני שיצאו עם רשימת קניות מינימלית, הדליקה רחל נר לכבוד רבי מאיר בעל הנס והרב מרדכי אליהו והתפללה: "ריבונו של עולם, אף פעם לא היינו במצב כזה. תעזור לנו!".
בזמן נסיעתם גילה התקשרה שוב לרחל.
"אין לי זמן לבוא אלייך", אמרה רחל, "אם את רוצה בכל זאת להיפגש, תיסעי לסופרמרקט 'רמי לוי' בגבעת שאול. נהיה שם בין אחת לשתיים. תתקשרי ואצא לקראתך". היא קיוותה שגילה לא תופיע. מה היא צריכה את הפגישה המשונה הזאת בתוך קלחת הקניות לפסח?!
רחל ויגאל היו בשברון לב כאשר קנו את הבגדים. הם ויתרו על מכנסיים לילד אחד ועל חולצה לילד השני, וקנו רק מה שהיה הכרחי.
לאחר מכן נכנסו ל'רמי לוי', לקחו עגלה, ולפני שהחלו להסתובב לפתע התקשרה גילה ואמרה: "שלום רחל, אני נמצאת בחנייה של הסופרמרקט".
ליבה של רחל נפל בקרבה. היא ממש חששה מהפגישה, ואמרה ליגאל: "אני יוצאת לכמה רגעים כדי לפגוש את גילה מהתיכון. אין לי מושג מה היא רוצה ממני, ואם איני חוזרת בתוך עשר דקות, תבוא מיד לראות מה קרה לי...".
רחל יצאה לחנייה, ואיכשהו זיהתה את גילה למרות שהייתה שונה לגמרי ממה שזכרה. גילה לבשה חולצה קצרה ומכנסיים, נופפה לעברה וקראה לה להיכנס לרכבה.
רחל התקרבה ונכנסה אל המושב שליד הנהג בפחד. החזיקה בידית הדלת כדי לברוח אם גילה תעולל לה משהו רע...
הן החלו שוב להעלות זיכרונות, ולרחל לא היה שום מושג לאן גילה חותרת. היא חשבה: אין לה מה לעשות בערב פסח חוץ מלקשקש על זיכרונות מהתיכון הדתי?!...
כעבור כמה דקות הוציאה גילה מעטפה ואמרה "זה בשבילך...".
רחל הציצה לתוך המעטפה וראתה חבילת שטרות. היו שם 5,000 שקלים.
היא אמרה בתדהמה: "בשביל מה זה?...".
גילה הסבירה: "היית תלמידה מצוינת בתיכון. מאוד עזרת לי בלימודים ודרבנת אותי לסיים 12 שנות לימוד ואחר כך בית ספר לאחיות. רק בזכותך היו לי כוחות נפש לעשות זאת! תדעי לך שכל מה שהגעתי אליו בחיים היה רק בזכותך! עשרים שנה אני מחכה שיהיה לי סכום מכובד לתת לך, ועכשיו זה שלך...".
רחל הייתה משותקת מתדהמה. היא התנגדה נמרצות לקבל את הכסף, אבל גילה החלה לבכות: "הכסף מגיע לך... כל החיים חיכיתי לרגע הזה...".
רחל החלה לבכות עמה. לא היה רגע מתאים יותר בחייה לקבל סכום כזה, בדיוק כשהם מתחילים לערוך קניות לחג, כאשר כל מה שיש להם זה פנקס צ'קים ומינוס בבנק. זו הייתה הצלה כפשוטו. היא התרגשה לא רק מהעיתוי אלא גם מהכרת הטוב של גילה, מפגש מופלא בין יהודי שמשתוקק לעשות טוב ובין הבורא הטוב והמיטיב המנצח על כל אירועי חיינו.
לאחר שנפרדה מגילה בהתרגשות ואיחלה לה חג שמח וכל הברכות, חזרה רועדת אל בעלה. עברו דקות ארוכות עד שהוא התעשת והבין מה אירע להם זה עתה.
לאחר חול המועד פסח שלחה רחל מסרון לגילה, אבל היא לא הגיבה. רחל ניסתה לאתרה שוב ושוב, ולא הצליחה, ממש נעלמה ואיננה. חלפו שנים עד שרחל ויגאל שיתפו את משפחתם הקרובה בסיפור המופלא הזה.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]