הקבצות בלימוד גמרא - מחבר או מחליש?

ראשי ישיבות גבעת שמאל וירוחם חלוקים בשאלת האופן בו נכון ללמד גמרא בדור הנוכחי - הקבצות מחברות ללימוד או מנתקות ומחלישות.

אלירן אהרון , ח' בניסן תשע"ח

גמרא
גמרא
צילום: אריה מינקוב

בראיון משולב לערוץ 7 מתייחסים הרב שרגא פרוכטר, ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל, והרב יאיר יעקבי, ראש ישיבת אמית ירוחם, ליחס הנכון לתפיסתם ללימוד הגמרא.

השיחה עם שני הרבנים התקיימה במסגרת כנס לימוד תורה שבעל פה שהתקיים במכללת אורות ישראל ברחובות ומהדברים עולות גישות שונות לכאורה בתכלית. הרב יעקב פותח את הדברים וקובע כי כשם שלימודי פיזיקה ומתמטיקה ברמה של חמש יחידות אינם מתאימים לכל אדם, כך גם לימודי הגמרא "זה דבר שלחלק מהתלמידים הוא קשה", הוא אומר ומציין כי זאת עוד לפני הדיון בשאלת החיבור הנפשי ללימוד גמרא, אלא די בשאלת ההתמודדות עם הקושי הפשוט של הלימוד והפענוח של הטקסט.

"לחלק מהחבר'ה זה לא מתאים ומתפקידנו ליצור תחושה שכל יהודי יכול להיות שייך לעולם של תורה, ומי שלא יכול לעשות זאת דרך הגמרא ימצא דרכים אחרות, יש מי שיכול דרך תנ"ך, מחשבה או אמונה. צריך לזכור שרוב החבר'ה נמצאים אצלנו בגיל ההתבגרות שבו הם מתמודדים עם שאלות של זהות וסיבוכים הנוגעים לגיל ההתבגרות, דברים שגורמים להם שלא להיות פתוחים כרגע ללימוד של גמרא". לטעמו אם הצעירים בנו בתקופת התיכון בנפשם קומה של קשר וזהות עם עולם התורה הרי שבעתיד, לכשיצאו מהתקופה המורכבת של גיל ההתבגרות, יוכלו לפנות גם לאפיק של לימוד הגמרא. "כשיהיה להם רצון ללמוד גמרא הם יוכלו להשלים בחודש אחד את מה שלא נעשה בארבע שנות לימוד בישיבה התיכונית".

הרב פרוכטר נשאל אם קיימת בעייתיות כלשהי בחלוקת כיתות להקבצות, מה שאולי יגרום ללימוד הגמרא שלא להיות לימוד המיועד לאליטות בלבד. לטעמו של הרב פרוכטר הקבצות בגמרא שונות מהקבצות בתחומים אחרים כמו מתמטיקה. לטעמו ולהבנתו יצירת הקבצות תטמיע במוחם של תלמידי ההקבצות הנמוכות יותר תחושה של מעמד נמוך יותר וחוסר מסוגלות והדבר יוביל להתרחקות שלו מעולמה של הגמרא "ואני סבור שהסבר הזה הוא בעוכרנו".

ומה באשר לאותם שיחושו שהרף הלימודי שמציב הר"מ הוא גבוה והדבר יוביל אולי לנשירתם מהמסגרת? הרב פרוכטר אינו חושש לכך ומעריך כי אם תלמיד יחוש כך יוכל להשתלב במסגרות ישיבתיות נוחות יותר. בישיבה שלו, אומר הרב פרוכטר, קיימת תחרותיות בין התלמידים וזהו כלשונו הDNA של הישיבה ומי שמעוניין ויכול לעמוד בו ייכנס אליה וילמד. האחרים יבחרו ישיבות ומסגרות אחרות.

מנגד סבור הרב יעקבי כי המסגרות החינוכיות של הציונות הדתית צריכות לתת מענה לרמות שונות ולמגוון רחב של בני נוער מאוכלוסיות שונות ומסביבה חברתית שונה. בהקשר זה הוא מזכיר את ימי הגירוש מגוש קטיף שבהם עלתה השאלה מדוע לא נראים בהפגנות תושבי עיירות הפיתוח והמענה אז הייתה ש"משפחות שלא קיבלת את הילדים שלהם לישיבות תיכוניות, מה אתה בא ומחפש אותם שיעזרו לך בהפגנות בגוש קטיף? המסקנה שלי הייתה שהגיע הזמן שנבין שאנחנו צריכים לחבר את כל עם ישראל לעולם של תורה, מובן שלא בכוח ולא בכפייה אלא רק מי שמעוניין בכך. אנחנו לא יכולים לסגור שערים. גם אנחנו לא מקבלים את כולם כי אין לנו מקום, אבל לא מקבלים לפי יכולות לימודיות, לא מקבלים רק את החבר'ה הקשים ביותר".

לדבריו על מנת ליצור את התהליך המיוחד הנדרש יש לשלב בעלי יכולות לימודיות גבוהות למתקשים יותר, "הכל יושב על שאלת היסוד שמטרתנו אינה ללמד רק את הסיירת ולאבד בדרך שמונים או תשעים אחוזים מעם ישראל". הרב יעקבי רואה בתפיסה זו את הגישה המובילה לאחד היוצא להוראה מתוף אלף, אך שכל האלף מחוברים לעולמה של תורה, גם אם הגישה הזו מורכבת ביסודה.

"אם רוצים שגם בעלי המוטיבציה והיכולות ילמדו גמרא בעיון ברמה גבוה ושהחלשים יותר ילמדו גמרא ברמה נמוכה יותר אבל ניתן יהיה לדבר איתם בשפה אמונית תורנית שמחברת אותם לעולמה של תורה יש צורך בהסללה (הפניית תלמיד למסלול לימודי מסוים)". לטעמו מציאות כזו לא תביא לניתוק של תלמיד מכיתתו שהרי ממילא מחזורי הלימוד מתחלקים במקצועות שונים לקבוצות לימוד שונות המערבבות בין כיתות המחזור ויוצרות קבוצות חדשות.

עוד מעיר הרב יעקבי ומציין את העיקרון שהתווה הרב מגנס ולפיו התלמיד הוא שקובע את מיקומו וההקבצה בה הוא לומד ואיש אינו כופה עליו השתייכות לקבוצה שכזו. "אנחנו לא בוחרים בשביל אף אחד".

הרב פרוכטר סבור שהעיקרון עליו מדבר הרב יעקבי הוא מובן וברור ואכן המטרה היא להאהיב את התורה על כל עם ישראל ולא רק על המצטיינים שבו. "רחמנא ליבא בעי. הקב"ה רוצה שהבחור יפתח את הלב ויהיה לו רצון גדול וכשיש רצון גדול רואים נפלאות והצלחות גדולות. העיקרון הוא איך להגיע לנקודת הרצון של התלמיד. כשהתלמיד ירצה הוא יצליח, ובנקודה הזו אנחנו משתמשים בשיעורי תורה מבחירה, ושם התלמיד מתחבר דרך לימודי כוזרי, הלכה או כל דרך אחרת. בנושא הגמרא כולם צריכים להיות ואנחנו צריכים לתת להם את נקודת הרצון, ירצו בגדול – יצליחו בגדול".

ומה באשר לאותם חלשים שאולי יאבדו בדרך? הרב פרוכטר מספר כי במרוצת השנים ראה ששיטתו מובילה לרווח של יותר תלמידים מאשר הפסד של תלמידים. הוא מציין בדבריו כי במידה והצוות מזהה תלמיד המנסה בכל כוחו ללמוד אך אינו מגיע להישגים גבוהים הרי שאין הדלת נסגרת בפניו ועל מנת לסייע לו נפתחת בפניו דלת של תורה שבעל פה, "אבל מלכתחילה כאשר נבחר מוסד עבור תלמיד בכיתה ו' יש לדעת שהמוסד מאתגר לתורה גדולה שעבורה צריך רצון גדול ורצון גדול הוא שיצליח".

הרב יעקבי חותם ואומר כי יש להתייחס לנוער מתוך אמון והערכה על עמידתו בשאלות ובאתגרים של הדור הנוכחי, וברוח דברי הרב קוק המתווה דרך למחשבה חדשה בחינוכו של הדור על פי אתגריו כך יש לנהוג בצעירי התקופה הנוכחית. "חלק מהעניין הוא להבין שיש כאן פוטנציאל וסיכוי גדול ומתפקידנו להצמיח את התורה הגדולה שהדור מחפש. נגיע למקומות גבוהים וחדשים אם נדע לפתוח את עצמנו".