בשבע מהדורה דיגיטלית

אתיקה מעוררת השראה

ד"ר צוריאל ראשי, שזכה השבוע בתואר "מרצה מעורר השראה", בטוח שתחום האתיקה דורש הכשרה מקצועית

יוסף ארנפלד , ו' בניסן תשע"ח

הערכה שמגיעה מהסטודנטים. ד"ר צוריאל ראשי
הערכה שמגיעה מהסטודנטים. ד"ר צוריאל ראשי
ללא קרדיט צילום

אל חדר המיון בבית חולים גדול בארצות הברית הגיע אמבולנס עם חולה במצב קשה מאוד.

הצוות הרפואי הוזעק אל החולה והחל לעשות הערכת מצב רפואי לבדיקת מצבו ולתחילת טיפול מיידי מציל חיים. אך עם הורדת החולצה שלו, התגלה על חזהו של החולה קעקוע גדול: "בבקשה, אל תבצעו בי החייאה".

"מה אתם הייתם עושים?", מעלה ד"ר צוריאל ראשי, במסגרת קורס אתיקה מקצועית, את אחת השאלות שמטרידות את עולם האתיקה הרפואית. לדבריו זוהי רק דוגמה אחת שממחישה את ההכרעות הרבות שצריכים לקבל אנשי הרפואה בזמן אמת, תחת לחץ של זמן, ושאודותיהן ד"ר ראשי מלמד. "לא בכדי דנות ועדות האתיקה הרפואיות בשלל ערכים ודילמות העומדות על הפרק, כדי שבזמן אמת הצוות יידע לפעול על פי הנהלים".

ד"ר ראשי נחשב למומחה בהוראה ומחקר של רטוריקה ואתיקה. בין הקורסים שלימד לאורך השנים היו רטוריקה והופעה בפני קהל, אתיקה מקצועית, חופש הביטוי וגבולותיו, תקשורת ויהדות, תקשורת והחברה החרדית ועוד. פרט לכך הוא מלמד במסגרות מחוץ לאקדמיה, כגון במרכז לאתיקה במשכנות שאננים, ומופיע בפני פורומים שונים בצה"ל, קהיליית המודיעין, משטרת ישראל, שב"ס וגופים פרטיים. כיום הוא משמש כמרצה ראשי בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, ומכהן כראש החוג לתקשורת במכללה האקדמית הרצוג.

אנו משוחחים איתו לאחר שהשבוע הכריזה התאחדות הסטודנטים הארצית על ד"ר ראשי כאחד מ‑12 המרצים המצטיינים בשנה זו בהשכלה הגבוהה בישראל וכ"מרצה מעורר השראה". הטקס יתקיים ביום ראשון הקרוב במוזיאון תל אביב באירוע גדול של התאחדות הסטודנטים. כל זה קורה ימים ספורים לאחר שנבחר כאחד המרצים המצטיינים בקרב הסגל האקדמי באוניברסיטת בר-אילן. את הפרס מטעם בר-אילן יעניק לראשי בטקס הרשמי הרקטור של האוניברסיטה לאחר יום העצמאות.

בניגוד לתואר המרצה המצטיין באוניברסיטה המוענק על ידי הנהלת האוניברסיטה, התואר "מרצה מעורר השראה" הגיע לגמרי מלמטה והתבסס על סקר סטודנטים וסטודנטיות שלומדים ביותר מ‑60 מוסדות להשכלה גבוהה מרחבי הארץ. "בכלל לא ידעתי שאני מועמד", הוא מצטנע. "פתאום נחתה אצלי במייל ההודעה שזכיתי. אני בהחלט אסיר תודה. יש אנשים שזוכים להוקרה רק לאחר מותם, או עם רגל וחצי בקבר. אני רק בן 40 וזה תמיד נחמד לקבל הכרת הטוב על דברים שאתה עושה ולהיות מוערך על המאמץ. מסתבר שהקשבתי לעצמי בשיעורי רטוריקה".

לא מדע בדיוני

חלק מהרעיון של אתיקה מקצועית הוא יצירת המקצועיות, הנובעת מקניית הידע הרלוונטי והניסיון, אבל גם מהלימוד לאורך הדרך, כמו שמורים, רופאים וגופים מקצועיים רבים עורכים השתלמויות. לשם כך, מציין ראשי, אחת המידות הקריטיות שכל בעל מקצוע צריך לסגל לעצמו היא ענווה מקצועית. "בעל מקצוע צריך לדעת מה הוא מסוגל לעשות, מה גבולות המקצוע, ובעיקר מה הוא לא יודע. כך למשל, רופא צריך לדעת מה הוא יודע לרפא ומה הוא לא, ובמידת הצורך להפנות לרופאים טובים ממנו בתחום הזה".

המחשה נוספת לדילמה שנוגעת לאתיקה מביא ראשי מתוך עולם שירות בתי הסוהר. "קורה לעיתים שפתאום באמצע היום, כמה אסירים מתפרעים וצריך להחזיר אותם אל תוך התאים. לא תמיד זה עובר חלק ולפעמים הסוהרים נאלצים להפעיל כוח כדי שזה אכן יקרה. האירועים לרוב מצולמים, ואחרי שהאסירים נמצאים כבר בחזרה בתוך התאים, הפיקוד בדרגות השונות מתלבט ובוחן האם הכוח שהופעל היה סביר ומידתי, והאם כל הכוח שהופעל הוא אכן נצרך. אלו דברים שצריכים להתברר יחד עם מומחי אתיקה שמלווים את שירות בתי הסוהר".

מסיבה זו אפשר למצוא היום בארגונים רבים, ציבוריים ופרטיים, ממוני אתיקה. כשם שברור שארגון גדול אינו יכול להתנהל בלי יועץ משפטי או בלי אחראי על כוח אדם, כך ארגונים רבים מחזיקים היום גורם שאחראי על האתיקה בארגון ומונע מהעובדים לעשות טעויות אתיות או מסייע לפתור דילמות אתיות".

כמרצה לתקשורת, ד"ר ראשי עוסק בכך שגם תחום העיתונות והתקשורת מחויב לכללי אתיקה, היות שהוא גם כפוף למועצת העיתונות ולקוד האתי שלה. בחלק מהמקומות בעולם יש גם קודים אתיים לגופי תקשורת מסוימים, כגון לעיתון או לתחנת רדיו. ראשי מספר כי הוזמן להרצות במהלך השנים לא פעם בפני עורכי ומגישי חדשות בקול ישראל. "היו שם שמות מאוד מוכרים, כאלה שתשמעו בסוף מהדורות החדשות". הללו הופתעו מאוד מהדגשים החשובים שראשי שהעלה, והודו בפניו כי אפילו לא העלו את דעתם להתלבט בנושאים הללו. חלקם העלו דילמות שנתקלו בהן לאורך העשייה, אך לא הייתה להם הרבה פעמים מודעות למצפן האתי שעל פיו הם צריכים לנווט.

ראשי מספר כי לא פעם נוטים לזלזל באתיקה, בפרט זו העיתונאית. "עיתונאי מפורסם שאל אותי פעם איך מכל תחומי המדע באקדמיה בחרתי במדע בדיוני. עניתי לו בחצי חיוך שבסוף גם סרטים של מדע בדיוני עשויים להתגשם", מספר ראשי. לדבריו, זה לא חייב להיות כך. אתיקה מתייחסת להתנהגות הראויה של בעל מקצוע, היות שיש דילמות שרלוונטיות רק לבעלי מקצוע מסוים. "כללי האתיקה הם חשובים לכל המקצועות", מדגיש ראשי, "לא פעם אפשר להיות 100% מבחינת החוק, אבל עדיין לא להיות בסדר, מה שנקרא 'נבל ברשות התורה'. בתחום הרפואי שהוא הכי ותיק, אפשר להיווכח שלא פעם רופאים, מורים או עיתונאים עושים טעויות. השאלה היא האם הדברים נשארים בתוך המערכת שמחפה על הטעות והעניין לא מבורר בצורה אמיתית, או שמא נעשה תחקיר ולמידה רצינית שתמנע את הישנותה של הטעות".

בתחום התקשורת יש בכלל גבול לחופש הביטוי?

"תמיד. השאלה היא איפה עובר הגבול. זה משתנה מזמן לזמן וממדיה למדיה. הרבה פעמים יש צנזורות שאנשים לא מודעים אליהן בכלל. בזמן שהם רואים את מהדורת החדשות, הם לא מודעים לעוצמת הלחצים שמופעלים על העיתונאים, בהרבה היבטים. חושבים שהצנזורה הצבאית היא החזקה יותר, אבל הצנזורה הכלכלית חזקה הרבה יותר ומשפיעה על המערכת יותר מכול".

לדידו של ראשי, אחת הבעיות בתחום התקשורת נובעת מכך שלא מעט עיתונאים לומדים את המקצוע תוך כדי עשייה, ולא לומדים את המקצוע בצורה מסודרת, כמו במקצועות אחרים. כך למשל, אי אפשר לסיים בית ספר לרפואה בלי לימוד אתיקה רפואית או בית ספק למינהל עסקים בלי ללמוד אתיקה עסקית. "זה מאוד חבל. יש אתיקה של המעסיק מול העובדים שלו, העיתונאים. לא פחות חשובה מכך היא האתיקה כלפי המקצוע והחברה שאנחנו חלק ממנה".

"התקשורת הממוסדת עשתה הרבה טעויות במהלך השנים", הוא מציין, "בחלק מהמקרים היא למדה ולא חזרה על הטעויות האלה, כמו במקרים של שכול. העיתונאים למדו לא לפרסם שמות של הרוגים לפני שהם מאושרים לפרסום אלא רק אחרי שהודיעו לבני המשפחה, ונזהרים יותר מתמיד באופן כללי לא לפזר מידע שאינו מבוסס", מדגיש ראשי. "כיום, מכיוון שהמידע נמצא בידיים של כל אחד מאיתנו, וכל אחד עם אייפון או מקלדת יכול להפיץ ככל העולה על רוחו, שמועות יכולות להתרוצץ בוואטספ על ידי אנשים פרטיים שאינם מבינים את הסכנה שבמעשיהם ואת האחריות שבקצות אצבעותיהם. כך במהלך מבצע צוק איתן, התוודעו כמה משפחות של חיילים על נפילת בניהן באמצעות הווטסאפ. בחלק מהמקרים המידע גם לא היה נכון". בעקבות ריבוי המקרים הללו, צה"ל עשה קמפיין נגד הפצת שמעות בווטסאפ. "מבחינה זו כל אדם שחולק מידע בציבור, צריך להבין שבקצה השני עומד מישהו שעלול להיפגע מכך".

הייחודיות של חב"ד

ד"ר ראשי הוא בוגר ישיבת ההסדר אור עציון. לאחר מכן למד לתואר ראשון בחינוך במכללת הרצוג, בהמשך עבר ללמוד עיתונות ותקשורת, וסיים תואר שני ושלישי במדעי המדינה עם התמחות בתקשורת. הדוקטורט שלו עסק באתיקה עיתונאית והלכה. השופט של הדוקטורט שלו היה חתן פרס ישראל וכותב עשרות קודים אתיים, פרופ' אסא כשר. במהלך השנים, השניים הם הפכו לחברים קרובים, ובמשך כעשור למדו יחד חברותא שהתגבשה לכדי ספר מקיף על אתיקה מקצועית.

כחלק מההתמחות האקדמית שלו, ערך ד"ר ראשי כמה מחקרים חשובים ומרתקים על המדיה והציבור החרדי. הראשון הוא על הקמפיין של הממסד החרדי הרשמי נגד הסלולר מהדור השלישי. "במשך שלוש שנים הנהגת הציבור החרדי ערכה קמפיין מאסיבי שמחייב אותו להחזיק אך ורק טלפונים כשרים, נטולי אינטרנט והודעות כתובות. במבחן התוצאה הם ניצחו בקרב והפסידו במלחמה. רבים קנו מכשיר כשר, אך לא ויתרו על המכשיר החדש. עיתונאי חרדי אמר לי בזמנו בחצי חיוך, שחלק גדול מהציבור החרדי מחזיק בשני מכשירים: אחד למען יראו והשני למען ישמעו".

במקביל לניסיונות ההסתגרות החרדית הקלאסית, חקר ראשי וגילה שחסידות חב"ד מסתדרת מצוין עם אמצעי התקשורת השונים. לא זו בלבד אלא שהיא הפכה לזרם היהדות המתוקשר ביותר בארצות הברית. ראשי יצא עם פרופ' מקסוול מק'קומבס מאוניברסיטת טקסס בארצות הברית, אחד מחוקרי התקשורת הבולטים בעולם, כדי לבדוק את התנהלותה התקשורתית של תנועת חב"ד ברחבי העולם. מק'קומבס פיתח את התיאוריה החשובה של סדר היום. "בתיאוריה הזאת, התקשורת לא אומרת מה לחשוב, אלא על מה לחשוב. לכן חב"ד נכנסו לתוך המדיה ומאוד פעילים בה. בעיקר ברשת, אבל לאו דווקא.

"התפיסה של חב"ד בבסיס היא שאין פלטפורמה טמאה. כל פלטפורמה היא ראויה, ואפשר לעשות איתה דברים טובים ולהפיץ באמצעותה יהדות בכל העולם. הרבי מלובביץ' היה חוזר על האמירה ש'כל מה שברא הקב"ה בעולמו, לא ברא אלא לכבודו', והבנה זו יחד עם החובה של הפצת יהדות הביאה את חב"ד להיות הקו הראשון של הפעילות התקשורתית".