שקרים וסיפורים
הדמגוגיה שמאחורי התמיכה במסתננים

מה האמת בטענות על שליחת המסתננים אל מותם? ובטענות על הסודות שמאחורי ההסכמים החשאיים? ומה על טיעוני המוסר? התשובות לדמגוגיה.

שמעון כהן , ט' בניסן תשע"ח

המפגינים תומכי המסתננים
המפגינים תומכי המסתננים
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90



טוען....

על פי הדיווחים השונים מעל עשרים אלף איש התקבצו אתמול, מוצאי שבת, בתל אביב להפגנה נגד גירוש המסתננים מאפריקה ובפיהם לא מעט טענות וטיעונים נגד המהלך בו נוקטת ממשלת ישראל כלפי המסתננים.

עו"ד אהרון גרבר ועו"ד שירה קאהן מהמחלקה המשפטית בפורום קהלת בחנו את הטיעונים הללו שנשמעים לא מעט בתקשורת והגיעו למספר תובנות ותשובות שנשמעות מעט פחות בתקשורת. בראיון ליומן ערוץ 7 מציגה עו"ד קאהן כמה מהתשובות הללו.

לדבריה הדיון סביב סוגיית המהגרים והיחס אליהם נגוע בהרבה דיס-אינפורמציה והרבה דמגוגיה, והיא מציגה כמה מהאמירות המוטחות בממשלה ובמובילי המהלך.

"אומרים ש'הממשלה מגרשת פליטים אל מותם', זה לא נכון. התכנית תיושם רק כלפי מסתננים שלא הגישו בקשת מקלט או שבקשתם נדחתה, ולא כלפי פליטים. מי שפליט יישאר כאן וכך גם מי שהגיש בקשה. התכנית גם לא תחול על ילדים ונשים. למעשה ההערכות הן שכמחצית ייכללו בתכנית".

עו"ד קאהן מזכירה את גילאיהם של מרבית המסתננים מאפריקה, 25-45, גילאים אופייניים למהגרי עבודה ולא לפליטים כפי המקובל בכל מקום בעולם.

באשר לטענה לפיה "המורחקים נשלחים אל מותם", אומרת קאהן כי אמירה זו אינה מופנית רק נגד הממשלה אלא גם נגד בית המשפט. זאת מאחר ובג"ץ שבחן את הנעשה ברואנדה אישר שההרחקה אליה בטוחה וחוקית. גם מנגנוני הבקרה של ישראל נבחנו, גם נציבות האו"ם לפליטים מדיניות קבלת הפליטים באוגנדה כיום היא מהמתקדמות בעולם.

עוד היא מציינת כי מאז 2014 עזבו מרצונם למעלה מ-2500 מסתננים מישראל לרואנדה ואוגנדה לאחר קבלת מענק ממדינת ישראל, ללא חשש לחייהם. לדבריה אותם מסתננים שבחרו לצאת מרצונם למדינות השלישיות עשו זאת מאחר והבינו שמדינת ישראל לא תיתן מעמד למי שאינו זכאי לו.

קאהן מזכירה כי בניגוד להתבטאויותיהם של תומכי השארת המסתננים בית המשפט קבע שסיפורי הזוועות אודות העתיד הצפוי למורחקים ברואנדה, רעב, כליאה, גיוס כפוי, עבדות ומוות, כל אלה אינם מהימנים. "יש שופטים בירושלים והם שקבעו שאין לכך בסיס".

על טענת חשאיותם של ההסכמים עם מדינות היעד היא אומרת כי מדובר בפרקטיקה מוכרת וידועה של הסכמים חסויים, ו"צריך לזכור שגם אם לנו ההסכמים חסויים במסגרת ההליכים המשפטיים בית המשפט העליון בחן ואישר את ההסכמים ומנגנוני היישום והבקרה הכלולים בהם".

גם את הטיעון המוסרי בדבר עברו של העם היהודי כעם של פליטים שלא יוכל לעולל לפליטים אחרים מה שעוללו לו, דוחה קאהן. "ישראל מחויבת לאמנת הפליטים, פועלת לפיה ומקיימת ביקורת שיפוטית לאורה. מי שהטיפול בבקשת המקלט שלו טרם הושלם לא יורחק, וזאת למרות שהאמנה מתירה אפילו הרחקת פליטים למדינה שלישית". לטעמה "הקבלת תכנית ההרחקה למצב הפליטות בשואה, או פליטות בכלל, היא דמגוגיה לשמה".

על הטענה לפיה ההסתננות כבר נבלמה בזכות הגדר, ולמעשה מדובר רק ב-37,000 איש שניתן לקלוט אותם ולפתור את הבעיה, אומרת קאהן כי קליטה רשמית של מסתננים תחזיר את המוטיבציה להיכנס לישראל: מהים, מהערבה, מנתב"ג, ממנהרות ומכל דרך אחרת. הגדר לבדה לא תעזור. בהקשר זה היא מזכירה כי על פי תקדימי אירופה מרבית ההגירה מאפריקה לאירופה נעשית בדרך הים בהעדר גבול משותף.

"העולם כולו ניצב בפני 'נדידת עמים' נרחבת שמתממשת גלים-גלים לכיוונים שונים בהתאם לנסיבות משתנות. ברגע ששערי אירופה יצטמצמו מדינת ישראל עלולה לספוג גל הגירה חסר תקדים, אם לא תעצב מראש מדיניות נחרצת שאינה מעודדת הגירה לגבולותיה. גדר לא תעצור הסתננות שברובה מגיעה מהים. אם יהיה אינטרס למהגרי העבודה להגיע יגיעו עוד".

במסמך שהפיקו במחלקה המשפטית של 'קהלת' מצוין גם כהערה כי מספר זה של 37,000 בני אדם אינו כולל ילודה, דרישה עתידית לאיחוד משפחות ולמעשה יצירת מיעוטים אתניים-לאומיים חדשים בישראל.

טענה נוספת אותה דוחה קאהן היא הטענה לפיה 'ההרחקה מופעלת באופן גזעני דווקא כלפי אנשים שחורי עור'. "מדובר בסיפורי בדים. מדינת ישראל פועלת להרחקת כל שוהה בלתי חוקי ללא קשר לצבע עורו. בשנת 2017 גירשה ישראל 3,361 אוקראינים ו 844 גיאורגים לאחר שבקשות-סרק שלהם לפליטות נבחנו ונדחו".

גם את הטיעון לפיו ממילא ישראל מביאה אליה עובדים זרים ולכן ראוי להשתמש בכוח העבודה של המסתננים מאפריקה במקום בייבוא מרומניה, יוון ומדינות נוספות, דוחה קאהן ומבהירה כי ההבדל העקרוני הוא 'אופק החזרה' כהגדרתה. "מדינת ישראל לא צריכה מהגרים שישתקעו בה. היא צריכה ידיים עובדות אבל לא עובדים משתקעים ולכן היא מביאה עודי זרים שיודעים מתי יעזבו". לטעמה מדובר בטיעון לא אחראי באשר לעתידה של המדינה.

כשנשאלה אם להערכתה ממשלת ישראל עושה את המירב ההסברתי על מנת להבהיר את צעדיה מול המסתננים אומרת עו"ד קאהן: "זו שאלה מעניינת שקשה לענות עליה כעת, כי מאוד קל לייצר רעש וזה מה שעושים מתנגדי הגירוש, אבל במובן מסוים הופתענו ב'קהלת מהאגרסיביות והדמגוגיה של הקמפיין. הרי ראינו איך בג"ץ דחה את כל הטענות. הופתענו מכך שיצאו באופן חסר מעצורים מול מתווה שקיבל אישור של כל כך הרבה גורמים".

להערכתה אמנם עלה בידי מתנגדי הוצאת המסתננים להוציא לרחובות כמה אלפים להפגנות, "אבל שיח עם האנשים ברחוב מגלה שלא זו דעת הקהל המרכזית. יש רוב בעד תכנית ההרחקה והרוב הזה מרגיש שהממשלה פועלת אז אין צורך לצאת לרחוב".

עם זאת היא מתריעה שמא מדובר בשאננות יתרה ומוקדמת ובפועל יש צורך לצאת למסע הסברה להבהרת המיזם והתכנית בראש ובראשונה לאזרחי ישראל עצמם.