לרגל יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, גבשו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ושרת המשפטים ח"כ איילת שקד, מתווה חנינות מיוחד, המבוסס על שיקולי חסד ורחמים ו"תקנת השבים".
המתווה שגובש ביוזמת הנשיא ושרת המשפטים מתפרסם לראשונה הבוקר (שני) בכנס מיוחד שנערך בבית הנשיא.
במסגרת 'מתווה השבעים', השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מן הרגיל, ויינתן משקל מיוחד למאפיינים ולנסיבות אישיות ומשפחתיות, וכן לתהליכי טיפול ושיקום, שיפורטו בהמשך, אך לא תינתן חנינה כללית גורפת.
החנינות יינתנו רק לאחר הגשת בקשת חנינה, שקילת כל מקרה לגופו, ולאחר קבלת חוות דעת שרת המשפטים, כל זאת כדי להבטיח שחנינות שיינתנו במסגרת 'מתווה השבעים' לא יסכנו את הציבור, ולא יפגעו באכיפת החוק.
ככלל, לא תינתן חנינה לאסירים שהורשעו בעבירות רצח והריגה, עבירות בטחון עבירות מין ועבירות הנתונות לסמכות בית הדין הצבאי.
במקביל ל'מתווה השבעים' תימשך כרגיל בחינת בקשות החנינה המוגשות על ידי כל אדם, במסגרת סמכות החנינה הכללית הנתונה לנשיא המדינה.
המתווה המיוחד ייבחן בקשות חנינה בשלושה נושאים:
1. מתן חנינה לאסירים
2. הקלה בעונשי קנסות
3. מחיקת מרשם פלילי בהיקף רחב לחיילים ומשרתי השירות הלאומי - מהלך יזום לביסוס מנגנון ייעודי בשיתוף בית הנשיא, מחלקת החנינות במשרד המשפטים וצה"ל, בהובלת חיל החינוך והנוער שמטרתו לסייע בידם להשתלב בחברה האזרחית בתום שירותם.
לגבי מאסרים וקנסות - המתווה המיוחד יחול על מי שהחלו לרצות את מאסרם, או שעונש הקנס הוטל עליהם לפני יום העצמאות הקרוב, ה' באייר תשע"ח, (20 באפריל 2018), ושבקשות החנינה שלהם יוגשו במשך חצי שנה בין ה' באייר תשע"ח (20 באפריל 2018) לה' בחשוון תשע"ט (14 באוקטובר 2018), לאחר תום חגי תשרי.
הדיון בבקשות העונות על המאפיינים המפורטים יחל אחרי יום העצמאות ה-70 ה' באייר תשע"ח, (20 באפריל 2018).
הגשת בקשות למחיקת מרשם פלילי אינן מוגבלות בזמן, וניתן יהיה להגישן, גם בחלוף שנת ה – 70.
נשיא המדינה הסביר את ההיגיון שמאחורי המתווה, "אופיה של חברה, נבחן לא פחות באופן שבו היא רואה את אסיריה ומורשעיה כחלק בלתי נפרד ממרכיבי הזהות שלה. זהו הקשר בין חנינה לציוני הדרך הלאומיים. בציוני הזמן הלאומיים, כמו האישיים, אנחנו עוצרים לרגע, מתבוננים מעבר ליומיום, במבט על ולעומק, וצופים קדימה אל העתיד. אני מבקש לראות בשנת השבעים למדינת ישראל את הזדמנות להושיט יד ארוכה, יד מסייעת, הזדמנות לעצור, להתבונן ולראות את מי שאולי איננו רואים מספיק בימי שגרה. להשיב אל תוך הקולקטיב שלנו, גם את מי שיצא ממנו ונמצא ראוי לשוב".
לדבריו, "זה נכון לנו כעם, זה נכון לנו כחברה, זה ראוי להם כיחידים. משום כך, החלטתי השנה, בשיתוף שרת המשפטים ובסיועם של גורמים רבים, לרגל שבעים שנות עצמאות למדינת ישראל, ליזום מתווה חנינות מיוחד. לקרוא דרור ולעשות שימוש רחב יותר בסמכות החסד והרחמים, וב'תקנת השבים'".
גם שרת המשפטים איילת שקד ברכה על גיבוש המתווה והוסיפה: "חגיגות שנות ה- 70 להקמת מדינת ישראל הן הזדמנות טובה להפעיל את מידת הרחמים ולשתף בחגיגות גם אנשים שמעדו ולא פעלו על פי החוק. הקריטריונים המיוחדים מאזנים בין הגנה על נפגעי עבירה – ונוכח זאת מונעים חנינה מיוחדת למי שביצע עבירה חמורה כמו רצח, הריגה, עבירות מין או עבירות ביטחון – לבין התחשבות במצב מיוחד של אסירים בעבירות קלות יותר. לכן אמליץ לנשיא על מתן חנינות באופן של הקלה מעונשי מאסר לאסירים בעלי אפיונים מיוחדים; על מחיקת רישום פלילי – בעיקר לחיילים ומתנדבי השירות הלאומי; וכן על הקלה בקנסות לגבי חייבים שבשל גילם המתקדם או מצבם הקשה הם אינם יכולים לפרוע את חובם. אני תקווה שהמחווה של מדינת ישראל לאותם עבריינים תסייע בשיקומם ובשובם למסלול החוק והיושר".
המתווה המפורט
מאסרים
תישקל מתן חנינה לאסירים בעלי המאפיינים המפורטים להלן, שריצו לפחות שליש מתקופת מאסרם:
1. אסירים הסובלים ממחלות קשות
2. אסירים בעלי לקויות קשות
3. אסירים מעל גיל 70
4. אסירים שילדיהם הקטינים מטופלים על ידי מי שאינו הורה שלהם, בשל המאסר.
5. אסירים שעברו התעללות על ידי נפגע העבירה
6. אסירים המרצים מאסר חלף קנס
7. אסירים המרצים עונש מאסר ראשון של עד שנתיים
ביחס לכל בקשה, ייבדקו, לצד מאפיינים אלה: חומרת העבירה ונסיבותיה, משך ריצוי המאסר, עבריינות חוזרת (רצידיביזם), מסוכנות, התנהגות בכלא, חרטה, תהליכי טיפול ושיקום, עמדת נפגעי עבירה במקרים המתאימים, ועוד, הכל כמקובל בטיפול בבקשות חנינה מסוג זה.
- לא תינתן חנינה לאסירים שהורשעו בעבירות רצח והריגה עבירות בטחון, עבירות מין ועבירות הנתונות לסמכות בית הדין הצבאי.
- מתן החנינה יישקל בדרך של קיצור תקופת המאסר, כך שהאסירים יוכלו לעמוד בפני ועדת השחרורים, אשר תשקול לשחרר אותם כאסירים ברישיון בשחרור מוקדם.
- באשר לאסירים בעלי לקויות קשות ייערך מהלך יזום מול גורמי רווחה בקהילה, כך שחנינה תינתן אך בתנאי שיימצא מקום מתאים עבורם לטיפול ושיקום.
כאמור: ׳מתווה ה-70׳ המיוחד יחול על אסירים, שהחלו לרצות את מאסרם לפני יום העצמאות הקרוב, ה' באייר תשע"ח, (20 באפריל 2018), ושבקשות החנינה שלהם יוגשו במשך חצי שנה בין ה' באייר תשע"ח (20 באפריל 2018) לה' בחשוון תשע"ט (14 באוקטובר 2018), לאחר תום חגי תשרי.
קנסות
תיבחן חנינה להקלה בעונשי קנסות לאנשים מעל גיל 75 ולמי שמונה לו אפוטרופוס. ככלל, בקשות החנינה להקלה בעונשי קנסות יטופלו רק לאחר מיצוי ההליכים במרכז לגביית קנסות.
ביחס לכל בקשה, ייבדקו, לצד מאפיינים אלה: חומרת העבירה ונסיבותיה, יתר רכיבי העונש שהוטלו בנוסף לקנס, מועד הטלת הקנס, גובה הקנס, מאמצי תשלום הקנס, יכולת התשלום ועוד, הכל כמקובל בטיפול בבקשות חנינה מסוג זה.
מתווה החנינות המיוחד יחול על אנשים, שעונש הקנס הוטל עליהם לפני יום העצמאות הקרוב, ה' באייר תשע"ח, (20 באפריל 2018), ושבקשות החנינה שלהם יוגשו במשך חצי שנה בין ה' באייר תשע"ח (20 באפריל 2018) לה' בחשוון תשע"ט (14 באוקטובר 2018), לאחר תום חגי תשרי.
מחיקת מרשם פלילי
במסגרת 'מתווה ה-70' יבוצע מהלך יזום לביסוס מנגנון ייעודי בשיתוף בית הנשיא, מחלקת החנינות במשרד המשפטים וצה"ל, בהובלת חיל החינוך והנוער, שמטרתו מתן חנינות למחיקת מרשם פלילי, בהיקף רחב לחיילים, שנידונו בפלילים טרם שירותם הצבאי, ומשרתים שירות צבאי, כדי לסייע להם להשתלב בחברה בתום שירותם.
מטרתו של המהלך להעלות את המודעות בקרב חיילים בעלי מרשם פלילי, לאפשרות להגשת בקשת חנינה למחיקת רישום פלילי ולהסרת חסמים בירוקרטים המכבידים על הגשת הבקשה על ידם. במסגרת המהלך תפנה, באופן יזום, ועדה בראשות קצין החינוך והנוער הראשי בצה"ל לכל החיילים המתאימים, באופן אישי, ויוסבר להם על האפשרות להגשת בקשת חנינה, עם סיוע בתהליך הגשת הבקשה ובאיסוף החומר הרלוונטי. בקשת החנינה תועבר לנשיא המדינה ולשרת המשפטים, לאחר מתן המלצה של הועדה האמורה.
בנוסף, יבוצע מהלך יזום לביסוס מנגנון ייעודי בשיתוף בית הנשיא, מחלקת החנינות במשרד המשפטים, ורשות השירות הלאומי האזרחי, שמטרתו מתן חנינות למחיקת מרשם פלילי, למשרתים שירות לאומי אזרחי, שנידונו בפלילים טרם שירותם. המהלך כולל ביסוס עבודתה של ועדה בראשות השירות הלאומי האזרחי, המסייעת למשרתי השירות הלאומי האזרחי להגיש בקשת חנינה, בצירוף המלצה מטעמה.
ביחס לכל בקשה, ייבדקו מספר העבירות וחומרתן, העונש שהוטל בגינן, חלוף הזמן, הנסיבות האישיות, תהליכי שיקום, ההתנהגות במהלך השירות הצבאי והשירות הלאומי האזרחי ועוד, הכל כמקובל בטיפול בבקשות חנינה מסוג זה.
הגשת בקשות למחיקת מרשם פלילי אינן מוגבלות בזמן, וניתן יהיה להגישן, גם בחלוף שנת ה – 70.
בבית הנשיא מדגישים כי בשל הצורך באיסוף המידע הרלוונטי לבקשת החנינה וקבלת חוות דעת מהגורמים המוסמכים, הטיפול בבקשות חנינה, ככלל, הינו טיפול האורך זמן. על פי המדיניות הנהוגה, ככלל, ידון נשיא המדינה בבקשת חנינה רק כאשר הסתיימו כל ההליכים המשפטיים בתיק.
בקשות אלו אינן בסמכות נשיא המדינה:
1. בקשה למחיקת רישום משטרתי פנימי
2. בקשת חנינה הנוגעת לענישה שהוטלה על ידי בית משפט צבאי מכוח צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע–2009 (הרשימה אינה ממצה).
3. על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א - 2001, נפגעי עבירות מין או אלימות, וכן נפגעי עבירות גרם מוות ברשלנות והפקרה בתאונת דרכים, זכאים לכך שתינתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בכתב, בטרם תתקבל החלטת נשיא המדינה בבקשת חנינה, אם ביקשו זאת, באמצעות מחלקת החנינות במשרד המשפטים.