פסק דין: הטיפ - חלק משכר המלצר

פסיקה תקדימית של בית הדין עושה סדר מחודש בסוגיית מעמדו של ה"טיפ" אותו משלמים הלקוחות במסעדות, ומיועד לטובת המלצרים.

שלמה פיוטרקובסקי , י' בניסן תשע"ח

אילוסטרציה
אילוסטרציה
iStock

בית הדין הארצי לעבודה פסק היום (שני) כי כספי ה"טיפ" המשולמים למלצרים על ידי הלקוחות יחשבו לחלק מהכנסות המסעדה ולחלק משכר העבודה המשולם למלצרים.

משמעות הפסיקה היא כי מלצר שתשלומי שכרו כולל טיפ גבוהים משכר המינימום לא יהיה זכאי להשלמת שכר מינימום על ידי בעל המסעדה.

משמעות נוספת היא כי כל שכרם של המלצרים, כולל הטיפ, יחויב בהפרשות החובה, ובמקרה שבו מלצר זכאי לגמלאות ביטוח לאומי הנגזרות מהשכר, הוא יקבל אותן בגין השכר המלא, כולל הטיפ.

במידה שלא שולמו על ידי המעסיק לביטוח הלאומי מלוא ההפרשות עבור כל השכר, כולל הטיפ, יהיה מקום לשקול האם לחייב את המעסיק לשפות את הביטוח הלאומי רטרואקטיבית.

הנימוק לקביעתו של בית הדין הארצי הוא באופיו המוסדר והמחייב של הטיפ, שכבר מזמן איננו תשלום ישיר מסועד למלצר, ומהווה למעשה תוספת לשכרם של כל עובדי שרשרת השירות, "המציאות היא שבפועל המסעדה מסדירה את אופן ההתייחסות לתשר לגבי כל אחד ואחד ממלצריה במסגרת הסדר כולל-מערכתי, הנקבע על ידה לגבי דרך התנהלותה והפעלתה. במסגרת זו התשר משולם כשכר עבודה למלצר תמורת עבודתו. בפועל, התשר ניתן כיום על ידי אורח המסעדה עבור כל שרשרת השירות, החל מטיב האוכל, עבור באופן הגשתו וכלה באווירת המסעדה ובאופייה".

"לשרשרת השירות חוליות רבות ואין מדובר בהכרח במלצר יחיד המשרת סועד מסוים מאל"ף ועד ת"ו. לרוב, נוסף על מלצרים, כוללת שרשרת השירות גם ברמנים, עובדי מטבח ונותני שירות אחרים. דיבורנו "מלצר" כולל, אפוא, את כלל נותני השירות במסעדה, וכל אלה יכונו להלן – עובדי שרשרת השירות. שיעור התשר בפועל נע כמעט תמיד בין 10% ל-15% ממחיר הארוחה שמשלם הסועד. ההסדר השכיח במסעדות הוא של חלוקת כספי התשר בין עובדי שרשרת השירות באופן כזה או אחר", ציין בית הדין.

בית הדין הוסיף כי הפסיקות הקודמות בנושא נסמכו על הקביעה שלפיה תשלום הטיפ מצד הלקוח הוא וולונטרי, קביעה שאיננה מעוגנת במציאות, "אבן הראשה המרכזית שעליה נסמכת קשת הקביעות בבג"ץ כהן ובדנג"ץ כהן (על ידי שופטי הרוב), ובמרכזן הקביעה שלפיה תשר ישיר הוא הכנסה של המלצר שלא מאת מעסיקו, היא 'מבחן הוולונטריות'. כשופטת נאור בדנג"ץ כהן, אף אנו סבורים שישנו קושי ממשי בהותרת 'מבחן הוולונטריות' על כנו, משאינו משקף עוד את המציאות כהווייתה".

לאור העובדה שפסיקה זו משנה את המצב המשפטי הקיים, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי מלבד שני המקרים שהגיעו לבחינתו, הוראות פסק הדין יקבלו תוקף כללי רק ב-1 בינואר 2019.

נציין כי פסק הדין ניתן בהרכב מורחב של בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיא יגאל פליטמן הפורש היום מתפקידו.

ממשרד עורכות דין ארנה לין שיצג מלצרים בתביעה נמסר, "מדובר בפסיקה משמעותית במיוחד, שצפויה להסדיר את זכויותיהם של עשרות אלפי עובדים בענף שנחשב עד היום פרוץ ושעובדים רבים בישראל החלו בו את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה. פסק הדין אימץ את התפיסה אותה הצגנו מתחילת התיק, והיא שטיפ הוא שכר עבודה, ואף קבע שברירת המחדל היא שחובה על המעסיק להוסיף מכיסו את תשלום הזכויות הסוציאליות ותשלומי החובה על סכום הטיפ - הוא שכר העבודה. להלכה החדשה משמעות רחבה בייחוד בהיבט הפנסיוני, ובהפרשות השונות הנעשות על בסיס השכר. מעתה העובדים בענף זה, כמו גם בענפים דומים, לא יצטרכו לחשוש שיפסידו הכנסה בעקבות מחלתם, יזכו לקבל תגמול מלא גם בימי חופשה כמו כל עובד אחר במשק והחיסכון הפנסיוני שלהם יגדל באופן משמעותי, כמו גם זכאותם לקצבאות מביטוח לאומי במידת הצורך".