קערת ליל סדר
קערת ליל סדרצילום: ISTOCK

הספירה לאחור לקראת ליל הסדר החלה ובמשפחות רבות כבר מתכוננים בציפייה לקראת החג.

אלא שניסיון העבר מלמד שיש לא פעם פער בין הציפיות הגבוהות מן הלילה המיוחד הזה, לבין מה שקורה בו בפועל. הרב חגי לונדין והרב יוני לביא מארגון 'קהלים' עסוקים בימים הללו בהתרוצצות בין כנס לכנס ברחבי הארץ ומנסים לעזור.

'השאלה איך מצליחים לקחת את הרעיונות הגדולים של הלילה הזה ולחבר אותם אל כל אחד מבני המשפחה', אומר הרב לונדין. 'לא פעם אני שומע מתלמידים או תלמידות שהם מרגישים לא בנוח בליל הסדר, אפילו מרגישים סבל. לפעמים זה בגלל שאלות מעיקות כמו 'מתי תתחתני?' אבל לא פעם זה פשוט מתחושת שעמום וחוסר רלוונטיות'.

הרב יוני לביא מנסה להסביר מדוע זה קורה. 'ליל הסדר הוא הלילה החשוב ביותר בשנה ומה שמיוחד בו הוא שהעבודה הרוחנית לא מתרחשת בבית הכנסת, אלא סביב השולחן המשפחתי. אלא שבדרך להצלחת האירוע עומדים כמה מכשולים.

הראשון ביניהם הוא העייפות. המפגש מתנהל בשעות מאוחרות אחרי ימים של עבודות בניקיון וסידור, והעייפות נותנת את אותותיה. המכשול השני הוא הרעב. הצבא צועד על קיבתו, וגם המשפחה לא נשארת מאחור. אי אפשר להשאיר ילדים ומבוגרים שעות ארוכות עד שיגיעו לארוחה ולצפות שיהיו קשובים. נוסף לזה המנעד הרחב של הגילאים סביב שולחן הסדר מקשה ליצור משהו שיחבר ויעניין את כולם, וגם בהגדה עצמה יש לא מעט חלקים שנראים טרחניים ופחות רלוונטיים'.

אז איך אפשר להתגבר על המכשולים?

'יש כמה דרכים', אומר הרב לונדין. 'ראשית – תכנון! המחשבה שאפשר להגיע לליל הסדר ופשוט לזרום עם מה שיהיה היא לא נכונה. צריך לשבת ולהשקיע מחשבה איך נתכנן את הלילה. במשפחה שלי נהוג שהנכדים מגיעים לסבא (שהסדר נערך בביתו) כמה ימים לפני ליל הסדר כדי לערוך 'חזרה גנרלית'. וגם אם אין זמן להשקעה כזו , לכל הפחות להקדיש מחשבה איך לחלק את הקטעים של ההגדה; על איזה קטעים להתעכב; מתי לומר דברי תורה וכדומה'.

'טיפ נוסף', אומר הרב לביא, 'הוא שותפות. לא להגיע למצב בו על עורך הסדר מוטל להיות 'צוות הווי ובידור', וכל שאר הנוכחים נשארים פסיביים. כדאי לחלק מראש את ההגדה, ולתת לכל אחד מבני המשפחה, כולל האורחים, חלק או שניים שהוא אחראי עליהם, ועליו להציג לפני כולם רעיון/סיפור/שיר/הצגה/חידה/פנטומימה וכדו''.

הרב לונדין מוסיף ש'כדאי גם לנטרל נקודות תורפה'. למשל 'שיחת טלפון מקדימה עם בן משפחה חסר טקט שבה נסביר לו בעדינות שליל הסדר הוא לא הזמן לדון בירושה המשפחתית או בשאלה מדוע האחיינית עוד לא נשואה – יכול לשפר פלאים את האווירה סביב לשולחן'.

ומה לעשות עם הרעב?

הפתרון לדברי הרב לביא הוא לא להגיע לליל הסדר מורעבים. 'אומנם על פי ההלכה אין לערוך סעודה בצמוד לכניסת החג ויש עניין לאכול את המצה לתיאבון, אבל מצד שני – חבל מאוד אם קרקורי הקיבה יכתיבו את קצב הערב. כדאי לתת לילדים ולהורים שלהם לפני החג קצת עוף, תפוחי אדמה או פירות וירקות, כדי שנוכל לקרוא את ההגדה בנחת מבלי לחכות כל הזמן לשולחן עורך. נוסף לכך יועיל לעשות תיאום ציפיות עוד לפני החג ולומר לכולם: "ייקח זמן עד שנגיע אל הסעודה. האוכל הוא לא העיקר הערב הזה אלא סיפור יציאת מצרים".

מה עם תחושת השעמום מהטקסט של ההגדה?

'לא רק חלוקת הקטעים בהגדה הם חשובים', מעיר הרב לונדין, 'גם התוכן זקוק לתשומת לב. יש נטייה טבעית לשים דגש על תכנים המיועדים לילדים הקטנים; מה שגורם להרבה שולחנות סדר להיראות כמו יום הפעלות בגן ילדים ששירים כדוגמת 'פרעה בפיג'מה באמצע הלילה' מככבים בו. זה כמובן נכון ומתבקש, אבל חשוב לזכור שמצוות 'והגדת לבנך' היא לא רק לילד בן הארבע אלא גם לילד בן הארבעים. כדאי גם לתכנן תכנים ברמה גבוהה על מנת שכל אחד מהיושבים לסדר ימצא את עצמו ביציאת מצרים. אגב, כדאי מאד שהדור המבוגר בשולחן - סבא סבתא וכדומה - ינצלו את המעמד ויספרו על 'יציאות מצרים' הפרטיות שהם חוו בחייהם. סיפורים כאלה מכניסים רלוונטיות לחיים של הנוכחים סביב השולחן.

ומה עושים עם העייפות?

גם כאן הפתרון לא מסובך. "ביום שישי בשעה אחת בצהריים", אומר הרב לביא, "דואגים שכ-ו-ל-ם ילכו לישון שעה לפחות. לכבות טלפונים, להשתיק הפרעות וממש להתעקש שעכשיו אף אחד לא זז מהמיטה וכולם אוגרים כוחות לערב. עם התארגנות נכונה ניתן גם לסיים את הניקיונות והבישולים יום או יומיים לפני כניסת החג ואת הזמן שנותר לנצל לטיול משפחתי רגוע, למנוחה ולהכנות רוחניות לקראת חג החירות".