החל מראשית החודש הבא, חודש אפריל, יקוצר שבוע העבודה ל-42 שעות. זאת בעקבות צו שניתן על ידי שר הרווחה, ולפיו הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין נשיאות הארגונים העסקיים להסתדרות העובדים יחול על כל העובדים והמעסיקים בישראל.
על משמעויות השינוי, הגורמים לו והשלכותיו, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם עורכת הדין רוית גרוס, מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה, המציינת כי הפער בין המציאות החדשה לזו הנוכחית היא בסך הכול שעה אחת. משרה בהיקף של 43 שעות שבועיות תופחת ל- 42 שעות עבודה, ובסה"כ 182 שעות עבודה חודשיות.
על האופן בו יתבצע השינוי ובאיזה יום תופחת שעת העבודה יגיעו העובד והמעסיק להסכמה ביניהם, בין אם באופן פרטי ובין אם כקבוצת עובדים מול בעל העסק. במקרים בהם שני הצדדים מעוניינים בכך ניתן לפנות לוועדת ההיגוי שהוקמה מכוח ההסכם הקיבוצי ולהציג בפניהם בקשות להפחתת השעה בצורה גמישה יותר מנימוקים פרטניים ולקבל היתר מיוחד לכך.
עו"ד גרוס מציינת כי "קיצור השעה לא משנה את הסכומים שנשארים אותו דבר וכך גם התנאים". לעובדים במשמרות ניתן לקצר את שבוע העבודה בצורה גמישה יותר, ובתוך כך לקצר מספר דקות בכל יום.
מי שמוחרג מהרחבת הצו הם עובדי משרות אמון, שוטרים, חיילים ושאר בעלי מקצוע שעבודתם גלובאלית ואינה בנויה על ספירת שעות עבודה. "תנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העובדה והמנוחה שלהם", היא מציינת.
במידה והמעסיק מבקש מהעובד להישאר לעבוד בשעה שירדה בעקבות ההחלטה הרי שהעובד יקבל תשלום על שעות אלה כשעות נוספות. בהקשר זה יצוין כי מכסת שעות העבודה הנוספות במשק עלו מ- 15 שעות ל- 16 שעות.
על הגורם להחלטת הפחתת שעות שבוע העבודה, אומרת עו"ד גרוס, כי במדינות המערב הגיעו למסקנה שתנאים משופרים לעובדים, מתן הקלות וחופשות רבות יותר, מניבות תפוקה רבה יותר בעבודה עצמה.