'הראי"ה אסר במפורש עליה להר הבית'

הפולמוס סביב עמדת הרצי"ה קוק אודות העלייה להר הבית מתחדש. הרב אייזמן מספר וקובע: אין היתר להכריע במחלוקת שנותרה על איסור כרת.

חזקי ברוך , י"ב בניסן תשע"ח

הרב איתן איזמן
הרב איתן איזמן
צילום: חזקי ברוך

הרב אייזמן בראיון

בימים אלה מתעורר מחדש הדיון סביב עמדת הרב צבי יהודה קוק זצ"ל אודות העלייה להר הבית. בראיון לערוץ 7 מתייחס הרב איתן אייזמן לסוגיה.

"הרב צבי יהודה היה כל כולו בקדושה וגם מקום המקדש ומקום הר הבית היה בנשמתו", אומר הרב אייזמן המתאר את חרדת הקודש שבה היה הרב צבי יהודה מתפלל בהגיעו לכותל המערבי, "הוא היה מתפלל דבוק לאבני הכותל, מתפלל בכל נימי נפשו ולא העז אפילו להכניס את אצבעותיו לסדקים של הכותל ששם אנשים שמים את הפתקים שלהם".

"גם הרב זצ"ל בספרו דיבר על הקדושה המיוחדת של הר הבית ואסור לנו להיכנס למחלוקת שבין הרמב"ם לראב"ד. הוא כתב כך במפורש בספר 'משפט כהן' במילים מאוד ברורות "אין לנו כלל עניין הכרעה בין ההרים הגדולים, בין התנאים והאמוראים ובין רבותינו הראשונים במיוחד בין הרמב"ם והראב"ד בדין זה של קדושה ראשונה ושניה של המקדש שקידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא".

הרב אייזמן מדגיש בדברי הרב קוק את החומרה היתרה שבה יש להתייחס למחלוקות שלא הוכרעו בסוגיות שדינן כרת ולא להקל, "כלומר הדברים מאוד ברורים. כך הכריע הרב ב'משפט כהן' וכך נהג מורנו הרב צבי יהודה. גם כשהוא נפרד מהכותל ונתן נשיקה לאבני הכותל הוא חיפש את האבן הבולטת ביותר באזור שהוא עומד, התכופף אליה ונשק לה כדי חס ושלום לא להתקרב יותר מדי לקדושה של הכותל. וכמובן הפרידה, איך הלך אחורנית את כל רחבת הכותל כדי לא להפנות גבו אל הכותל. ראית מהו מורא מקדש, ולכן תמוה שרבנים, תלמידים ומורי הוראה מובהקים פוסקים אחרת בתור כאלה שהם תלמידים שלו".

מוסיף הרב אייזמן ומספר כי גם הרב שפירא זצ"ל "היה לו מורא מקדש מעבר לזה שיחד עם כל הרבנים הראשיים לדורותיהם אסרו על העלייה להר הבית ואוסרת גם היום בכל מכל כל, היה לו מורא מקדש. פעם רצינו לקחת אותו לבקר במנהרות הכותל והוא מאוד פחד. אמרנו לו שמנהרות הכותל הן מעבר לכותל. אין ממה לחשוש. הייתה פעם אחת שהוא נאות. ארגנו את הביקור. הגענו לפתח המנהרות והוא נעצר. הוא אמר 'אני לא מרגיש טוב'. ראית את מורא המקדש עליו, שמא חס ושלום הוא יגיע למקום שהוא לא רוצה להיות בו. כך צריך להרגיש מול הכותל המרומם והקדוש".

על הטוענים שמא יש להיכנס למתחם הקדוש כדי להוכיח את בעלותו וריבונותו של עם ישראל על המקום, אומר הרב אייזמן בשמו של הרב צבי יהודה כי הריבונות היא שלנו, הצבא נמצא שם ולא ניתן לזרז את הגאולה יותר מכפי שהקב"ה מזרז אותה, ועלינו לחכות בסבלנות.

בדבריו מביא הרב אייזמן את דברי החתם סופר על הפסוק 'ככל אשר אני מורה אותך' שבכל פעם שבה תרצו לבנות מקדש אראה לכם כיצד לעשות זאת, "ובאמת בבית ראשון הייתה נבואה וכך בבית שני ובעזרת ה' יהיה גם בבית שלישי תהיה נבואה וכל הספקות יוסרו".

באשר לטענה לפיה המציאות בהר הבית אינה מלמדת על ריבונות ישראל אמתית, משיב הרב אייזמן ומציין כי גם אותם נערים מוסלמים המשחקים כדורגל בהר הבית אינם עושים זאת בשטח שאליו עולים העולים להר, ובכוחם של גורמי הביטחון למנוע את המשחקים הללו. "זה מסור לצבא ולמדינה שלנו שיכולה לאסור את כל הפרובוקציות שקורות שם. אנחנו באמת קוראים למגר את התופעה המבזה שמתרחשת בהר הבית".

"אנחנו צריכים להכריז שהר הבית שלנו והוא באמת שלנו, אבל לא בגלל זה נתיר את כל האיסורים. בשעת הכיבוש עלו והמשטרה והצבא אכן נמצאים שם, והם צריכים למגר את הביזיונות שיש שם, אבל זה לא מתיר לנו לעלות למקום שכל רבותינו אסרו לעלות אליו בפשטות".

את ההשוואה לצורך להוכיח ריבונות ביהודה ושומרון שולל הרב אייזמן וקובע כי אין לה מקום ובסיס שהרי אין מקום בארץ ישראל שלא נוכל להיות בו, ולהיפך, "בכל פינה ובכל מצב אנחנו חייבים להיות ולבנות ובעזרת ה' נחזור גם לגוש קטיף שעזבנו אותו ונבנה אותו מחדש".

בהמשך הדברים התייחס הרב אייזמן לחג הפסח וציין כי פשטות משמעות חובתו של אדם להרגיש כאילו הוא יצא ממצרים היא אכן לחשוב כיצד היה חש כל אדם לפני 3,000 שנים אם היה במצרים, "ואז יש חידוש גדול שאדם שעבר את הנס יש לו חיוב מדאוריתא לספר על הנס ולהודות עליו. אם נרגיש שיצאנו ממצרים נהיה חייבים מדאוריתא להודות ולהלל לקב"ה. אבל זה פירוש אחד. אפשר לדמיין כיצד היינו אז, אבל הרב קוק מחדש ב'עולת ראיה' שהיציאה ממצרים לא הייתה חד פעמים אלא היא נמשכת כל הזמן עד לדורנו, ובכל דור ודור חייב אדם לראות מה הוא תורם ליציאת מצרים בדורו. לכן חובה עלינו לספר ביציאת מצרים גם של דורנו. זכינו שעם ישראל חוזר לעצמו, שהחקלאות פורחת, שמדינת שיראל נבנית, שהכלכלה משגשגת, וממילא ברור לנו שאנחנו בתוך מהלך הגאולה בעוצמות שאין כדוגמתן, ואת זאת עלינו לחוות ולהרגיש ולהעביר זאת לדורות הבאים".