זכות גדולה היא להיות חלק מעם שדמות המנהיג האולטימטיבי שלו היא משה רבנו, מנהיג שנולד מתקופה של קושי גדול, שסיפור ילדותו אינו פשוט.
המחשבה הגיעה אליי דרך עיניה של ילדה קטנה, בתה של חברתי, ילדה מאומצת. כאשר נשאלה מי הדמות האהובה עליה בתנ"ך השיבה "משה רבנו", בלי להסס. "ברור, הוא הרי ילד מאומץ", נימקה. מדהים לדמיין מה המשמעות של סיפור של מנהיג כזה בשבילה, או בשביל כל ילד שעלילת חייו משאירה שאלות פתוחות.
אומרים שעלינו להיזהר בבני עניים כי מהם תצא תורה. דרך פשוטה לקרוא את המשפט היא בהתייחס לעניים ממש, ודרך אחרת היא לייחס זאת לאנשים שאינם מהמסלול המקובל של החיים. משה רבנו הוא בדיוק דמות כזאת. הוא חי בנס, שהרי סופו המתבקש היה מוות בתיבה, אך מצא את עצמו בארמון, הנהיג את עם ישראל לאחר שגילה בטלטלה את זהותו האמיתית וגדל להיות חתנו של יתרו.
בשביל משה שום דבר לא היה מובן מאליו. דווקא משום שניצל נגד כל הסיכויים יכול היה להציל את עם ישראל, ולהנהיג אותו ביציאה מעבדות לחירות. לכן הקב"ה בחר בו למרות שלא רצה. כי רק מי שנולד מתוך הבלתי אפשרי יכול לעשות את הבלתי אפשרי.
מנהיגות צומחת לעיתים קרובות מתוך קושי. אנשים שנקלעו לחיים מורכבים שדורשים מהם מגיל צעיר לגבש זהות עצמאית ולקפוץ ראש למציאות סבוכה, יידעו בוודאי להתמודד עם קושיות החיים באופן מושכל. הם נאלצים לגלות עצמאות ולחפש את הכוחות מבפנים כדי שיוכלו לחיות ולשרוד. הם למדו להנהיג את עצמם, ודווקא משום כך נכון לשאת אליהם עיניים.
בשביל משה, שהוציאנו ממצרים, הנהגה נראתה כמשימה בלתי אפשרית. הוא לא בחר בה ואף התנגד לה. לא תמיד יכול אדם לראות במבט ראשון את התקווה הגלומה גם ביכולותיו ובאישיותו שלו עצמו. לא תמיד עם יכול למצוא את האור בתקופות קשות. עלינו לזכור למצוא את הכוחות הפנימיים, ולזכור שוב, שמה שנראה במבט ראשון כחיסרון יכול לחצות את הים לשניים.
חג הפסח יכול להוות תזכורת לעם שלנו, וחיזוק מיוחד לילדים המאומצים וילדי האומנה, למשפחות שלהם ולכל מי שמרגיש אחר, איך אפשר להפוך את הקערה על פיה. החיים מתוך המורכבות יכולים להוביל אותנו לשנות את העולם, להוציא עם מעבדות לחירות, לתקן ולברוא מחדש את הטוב.
הכותבת היא ח"כית מטעם כולנו, יו"ר ועדת הרפורמות