בכל דור ודור

הרצח האנטישמי של מיריי קנול השבוע בפריז מזכיר לנו שגם כיום יש באירופה מי שקמים עלינו לכלותנו.

יעקב חגואל , י"ג בניסן תשע"ח

יעקב חגואל
יעקב חגואל
צילום: אלירן אהרון

תמונה של אישה יהודייה, מבוגרת, ניצולת שואה, מוקפת בבני משפחה, ילדים, נכדים ונינים, מופצת בימים אלו בעשרות רשתות חברתיות. אני מביט בתמונה בצמרמורת.

את מה שניסו הנאצים להתחיל ולא הצליחו, סיים בן עוולה אנטישמי, שכן מוסלמי של מיריי קנול מפריז, ב‑11 דקירות ובשריפת גופתה ודירתה. גם את מעט התמונות והמזכרות של מיריי שרף בן העוולה. "אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא ייזכר שם ישראל עוד".

אנחנו חיים בעשור שבו האלימות האנטישמית מתעצמת מדי שנה. השנאה ליהודים, שכתוב ההיסטוריה, עלילות הדם וליבוי היצרים מתנועות ימין ושמאל כאחד, דרך ראשי מדינות, כוהני דת ומרצים באוניברסיטאות, מוצאות את דרכן לאוזניהם של קיצונים המשרישים בתודעתם את עוצמת השנאה עד כדי רצח. רצח יהודים.

מיריי קנול מצטרפת לשרה חלימי הי"ד שגולגולתה נמחצה תוך צעקות "אללה אכבר", ואשר הושלחה אל מותה ממרפסת ביתה בפריז על ידי מוסלמי אנטישמי לפני כשנה. רצח שתי היהודיות מצטרף לטבח בהיפר כשר בפריז, ולרצח המזעזע של ילדי בית הספר בטולוז. בגולה חי עדיין מרביתו של העם היהודי. מי שבחר לחיות בשלב זה של חייו בקהילות בעולם, זכאי לחיות שם בביטחון מלא. האחריות לשלומו, חופש דתו ועיסוקו, מוטלת בראש ובראשונה על הממשלה הריבונית של המדינה שבה הוא חי. ממשלת צרפת, כמו גם כמה ממשלות נוספות בעולם, העצימה בשנים האחרונות את המאבק בתופעות השנאה, בהסתה ובאנטישמיות. לצערי, הכישלון מהדהד לנגד עינינו.

מדינת ישראל חוגגת שבעים שנים לעצמאותה. היא מהווה את ביתו הרוחני, הדתי והלאומי של כל יהודי בארץ ובתפוצות. שעריה פתוחים לרווחה ומצפים לעלייתם וקליטתם של כל אלה שרק ירצו להגיע. אולם על העלייה ארצה להיות ממניעים ציוניים כמובן ולא רק כמענה לאנטישמיות הגואה.

כמי שמאמין במרכזיותה של מדינת ישראל לעם היהודי ובחשיבות העלייה לארץ, אני מאמין גם בצורך שבהקלת קליטתם של העולים ארצה. בימים שבהם עוברים העולים מסכת ביורוקרטיה של הכרה במעמדם המקצועי, על מדינת ישראל להקל את הליך קליטתם ולפעול למען הסרת החסמים עם הגעתם ארצה. בתקופה האחרונה אנחנו, בהסתדרות הציונית העולמית, פועלים רבות יחד עם הכנסת ומשרדי הממשלה השונים כדי להקל את ההליך ולהביא לעלייתם של עוד ועוד יהודים לארץ.

כמדי שנה בליל הסדר, ניזכר ונזכיר שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו. בשנה זו, יותר מתמיד, עלינו לחזק את המאבק בתופעות האנטישמיות, להשמיד אותה מהיסוד, להגביר את המודעות ולחשוף ארגונים אנטישמיים, תכני הסתה ופעילות כלל עולמית בין ממשלות. החינוך לגאווה יהודית, לערכים, לאמונה ולציונות מהווה מרכיב בסיסי וחשוב בהצלחתנו.

בתחושת חמיצות וצער אנחנו נכנסים לליל הסדר. במשך אלפי שנים מתפלל עם ישראל להיות עם חופשי בארצו. בשילוב פסוקי ההגדה "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו" וסיומה - "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", נתחיל גם את חגיגות השבעים למדינתנו. לא ישברו אותנו!

יעקב חגואל הוא סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית