בשבע מהדורה דיגיטלית

סימנים של בחירות

סדרת החוקים שרה"מ הודיע שהוא מתכנן להעלות במושב הקיץ, מאותתים שהוא עדיין לא הוריד את אופציית הבחירות המוקדמות מסדר היום שלו

ניצן קידר , י"ג בניסן תשע"ח

מנסה להביא את טראמפ לתמונה משותפת בישראל. נתניהו
מנסה להביא את טראמפ לתמונה משותפת בישראל. נתניהו
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

יש סיטואציות שבהן הזמן עוצר מלכת. במערכת הפוליטית זה לעולם לא יכול לקרות. דבר רודף דבר, משבר ופיוס דרים בכפיפה אחת דרך קבע. רגע אחד אופוזיציה שלמה מקללת את ראש הממשלה ומחפשת את ראשו, ורגע מאוחר יותר כשהוא מאושפז לבדיקות כולם מאחלים לו בריאות ונחת.

נתניהו יישב במהלך חג הפסח הקרוב ויחשב את הקיצין, ומי שחשב שאופציית הבחירות ירדה מהפרק, כדאי שיבין שהיא עדיין מרחפת מעלינו. בימים הקרובים ראש הממשלה ישהה כנראה בביתו, ינוח קצת. כשהוא נח יש לו זמן לשני דברים שהוא מאוד אוהב לעשות: לקרוא, ולחשב חישובים פוליטיים.

נתניהו דאג השבוע שיתפרסם שנתן הוראה לח"כ דוד אמסלם, יו"ר הקואליציה, לקדם את חוק המואזין עם פתיחת מושב הקיץ. מדובר בחוק נפיץ מאוד מבחינת הקואליציה. הסיעות החרדיות כבר הודיעו שיתנגדו, ואף הבטיחו לסיעות הערביות שינהגו כך, כשהתמורה הייתה היעדרות הערבים מההצבעה על חוק הגיוס. נתניהו מודע היטב לסיכומים הללו. האם הוא במודע רוצה ליצור משבר? בסביבתו טוענים שלא זה המצב. אחד ממקורביו אמר השבוע כי "ראש הממשלה עזר לחרדים גם בחוקים שהיו מיותרים, אבל היו חשובים מאוד לש"ס ויהדות התורה. אז כשראש הממשלה מבקש מהם בחזרה לתמוך בהצעת חוק שלא פוגעת בהם בשום צורה, ואולי אף תועיל לחלק מציבור תומכיהם, מצופה שתהיה הדדיות, וגם אם זה פחות נוח לאותן מפלגות שיצביעו בעד יחד עם הקואליציה".

מדובר בהצעת חוק שאומנם אושרה בקריאה טרומית, אבל למורת רוחם של יוזמיה, חברי הכנסת מוטי יוגב ורוברט אילטוב, היה נראה שהיא מיועדת לקבורה. נתניהו החליט אחרת. במושב הקיץ שייפתח בעוד כחודש, מונחים על השולחן גם שני חוקים נפיצים נוספים - חוק הגיוס וחוק הלאום. ראש הממשלה אינו חושש מבחירות. להפך, הוא מתכוון לתלות דבר במשנהו, תנו לי את חוק המואזין ואתן לכם את חוק הגיוס, שגם כך קשה כגלולה מרה לחלק לא מבוטל ממרכיבי הקואליציה כולה.

חוק הלאום לא פחות מסובך מבחינת נתניהו. הוא בכל מקרה מנסה לייצר אתגרים קשים, כך שגם אם בסופו של דבר יוקדמו הבחירות, הוא תמיד יוכל לומר שהתקשה לנהל קואליציה כל כך מסוכסכת מבפנים.

וזה לא הסימן היחיד לבחירות. ראש הממשלה ידע מראש שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יתקשה להגיע לטקס הרשמי של העברת שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים, סמוך ליום העצמאות. יכול מאוד להיות שבטקס ישתתפו נציגים אמריקניים בכירים כמו השגרירה באו"ם ניקי היילי, אבל טראמפ לא יהיה.

בלשכת ראש הממשלה כבר פנו לבית הלבן בניסיון לארגן ביקור קצר של טראמפ בישראל לקראת הקיץ. התמונה הרצויה של הנשיא האמריקני מניח אבן פינה למבנה החדש של השגרירות, אם תינתן בקיץ, פותחת פתח חדש לבחירות אחרי החגים, כשנתניהו מחזיק בתמונה המשמעותית הזאת והקהל זוכר, גם אם ברקע כבר צריכות להתקבל ההחלטות בנושא כתבי אישום אפשריים. אין ספק שמבחינת ראש הממשלה הכול עוד פתוח. הוא רוצה לשמור את השליטה במצב בידיים שלו, ולפי שעה די מצליח בנושא הזה. אף אחד לא יצליח לגרור אותו לבחירות, אבל הוא יכול לגרור מערכת שלמה לבחירות מוקדמות, כשהוא יודע פחות או יותר את מצבו ואחרים יודעים עד כמה מצבו טוב על חשבונם.

השבוע, אגב, קיבל נתניהו חיזוק מהצד הקיצון של ספסלי האופוזיציה, עם הידיעה שיו"ר מרצ הטרייה תמר זנדברג תשמח שהבחירות יתקיימו בקרוב. אל תטעו בניסיון התקשורתי שגובה בכל מיני זקני שמאל, לספר לנו שהיא שקרנית וששומו שמיים – עבדה עם יועץ פוליטי שהיה מזוהה עם הימין. מדובר בפוליטיקאית שיודעת לנהל מערכה, ועוד תהווה כאב ראש גדול לראשי מפלגת העבודה. לא בטוח שראש הממשלה היה רוצה לסמוך על זנדברג, אבל אם הוא ירצה להקדים את הבחירות, אין ספק שבמבחן הכדאיות, במרצ ישמחו לבחירות כמה שיותר מהר.

כאמור, נתניהו יישב בימי החג וישקלל את כל הנתונים. לא מן הנמנע שיראה גם סקרים טריים מערב החג. ההחלטה הסופית לא תתקבל בחודש הקרוב. קודם כול ירצה ראש הממשלה לראות איך נפתח מושב הקיץ ולאן נושבת הרוח. עם זאת, לאף אחד במערכת הפוליטית אין ספק: נתניהו עדיין שוקל ברצינות את אפשרות הקדמת הבחירות. אם היא תהיה נוחה לו הוא לא יהסס לייצר את המשבר שיפרק את הקואליציה וייקח את כולנו למערבולת של בחירות חדשות.

חילול שבת מתחת לרדאר

סביר להניח שלא שמתם לב לכך שהשבוע מדינת ישראל התירה באופן רשמי לראשונה את קיום משחקי הכדורגל בעיצומה של השבת. שר העבודה והרווחה חיים כץ חתם על היתר כללי לעבודה בשבת בענף הכדורגל, וכך יאולצו גם שחקני הכדורגל וגם עובדים הקשורים לניהול המשחקים, כולל נהגים המסיעים את השחקנים, לעבוד בשבת.

מאבק משפטי ארוך ומפותל שהובילה התנועה למדינה יהודית באמצעות פנייה לבג"ץ, הסתיים בסופו של דבר בדרג הפוליטי, ובתעודת עניות לא רק למחוקקים שאינם דתיים אלא גם לסיעות הדתיות והחרדיות. בבית היהודי הרוב היה דומם, בסיעות החרדיות החליקו את המהלך.

מה הסיבה שנתנו חברי הליכוד שתמכו במהלך? חלק ניכר מהשרים, כולל שרת הספורט מירי רגב, טוענים כי זה עניין של זמן עד שמשחקי הכדורגל בכל מקרה יפסיקו להתקיים בשבת. הטענה הזאת מגוחכת למדי, שהרי מי שמנהל את הליגה רוצה בראש ובראשונה רווחים וכסף, ועושה את החשבון שמכיוון ששבת הוא יום פנוי לרוב האוכלוסייה, יגיעו למשחקים יותר אנשים.

אולי ההפך הוא הנכון. ההחלטה לאפשר לכתחילה את קיום משחקי הכדורגל בשבת עלולה להגביר את חילול השבת. שחקנים בכירים בליגה היו מעדיפים שלא לשחק בשבת. שחקנים רבים בליגות הנוער סובלים מהמצב הקיים. כולם קיוו שבג"ץ ייאלץ שינוי. הוא אכן אילץ, אבל בדיוק לכיוון ההפוך. הקרב על סגירת חנויות בשבת הוביל למיני משבר קואליציוני. חילול שבת המוני הרבה יותר, עבר מתחת לרדאר.

האיחוד שוב מתערב

ניסיונות ההתערבות של האיחוד האירופי בדעת הקהל בישראל לא ממש זרים לקוראי העיתון. רק לאחרונה עסקנו כאן בתוכנית של האיחוד שאושרה מתחת לאפם של שרי הממשלה, שהצטדקו מאוחר יותר וטענו שבסך הכול הפעולות החיוביות של האיחוד בישראל גוברות על השליליות.

למי שפספס, להלן תקציר הפרקים הקודמים. הממשלה אישרה בהליך מזורז הסכם עם האיחוד האירופי שעלולות להיות לו השלכות משמעותיות מאוד למדינת ישראל אל מול הפלשתינים. שמו של ההסכם "תוכנית לשיתוף פעולה חוצה גבולות באגן הים התיכון", ומטרתו לממן מיזמים בעשרות מיליוני אירו בשביל 14 מדינות במזרח התיכון שאינן חברות באיחוד, ביניהן גם ישראל והרשות הפלשתינית, שמוגדרת גם היא כישות מדינית לצורך העניין. ההסכם כלל, בין היתר, סעיף שבו נכתב כי מן הצד הישראלי הוא אינו חל מחוץ לקו הירוק, במזרח ירושלים וברמת הגולן. בשטחי הרשות הפלשתינית הוא דווקא חל באופן ברור ומלכתחילה. כלומר, גופים ישראליים ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברמת הגולן לא יוכלו להשתתף במיזמים ולקבל מימון.

צוין גם סוג הפרויקטים שהפלשתינים יממנו במסגרת ההסכם. התברר לדוגמה כי הפלשתינים מעוניינים שהאיחוד האירופי ישקיע בפרויקט שמקדם את "המורשת הפלשתינית" של סבסטיה, אחד המקומות שבו ישראל דווקא העמיקה את אחיזתה בשנים האחרונות. פרויקט נוסף שעל הפרק מבחינת הרשות הפלשתינית הוא פעילות באחד משערי העיר העתיקה בירושלים, מקום שנמצא, לכל הדעות, בריבונות ישראלית.

בפרק הנוכחי, כפי שתוכלו לקרוא בפירוט בכתבה בהמשך הגיליון, מתברר שהאירופים לא מאפשרים לפלשתינים לפגוע באחיזה הישראלית, אלא פשוט מוציאים מכיסם מאות אלפי אירו כדי להשפיע על דעת הקהל הישראלית. כך למשל האיחוד מתכוון לממן השנה כמה פרויקטים שמטרתם לקדם הקמת מדינה פלשתינית.

לאחד הפרויקטים, שנקרא "הכיבוש כנטל", הוקצבו כ‑358 אלף אירו, ומטרתו המוצהרת היא "יצירת תמיכה בדעת הקהל הישראלית להקמת מדינה פלשתינית". באיחוד אגב לא מתביישים להסביר למה הם חותרים. הם מתכוונים לבצע "תעמולה רחבת היקף שתיתפס כאמינה ורלוונטית ותציג עלויות של הכיבוש הפוגעות בפריפריה, בצרכים חברתיים ובצמיחה הכלכלית". את הפרויקט הזה מיועד לבצע מרכז אדוה, שעוסק ביומיום, לפחות על פי הצהרתו, בעניינים כלכליים-חברתיים.

זה לא הכול. עמותת השמאל הקיצוני 'בצלם' תקבל קרוב ל‑270 אלף אירו כדי לבצע "שתדלנות והכרה וירטואלית לכפרים פלסטיניים לא-חוקיים שהוקמו באזור היישובים הישראליים ביהודה ושומרון, כדי להכשירם בדעת הקהל". עד כמה מנסה האיחוד האירופי להתערב במדיניות ישראל? עמותת 'יש דין' תקבל כ‑270 אלף אירו כדי לקדם איומים משפטיים על אנשי כוחות הביטחון, בשל העובדה שבמסגרת מרדף אחרי מחבלים הם נכנסים לבתים של פלשתינים באופן שלא עומד ב"סטנדרטים" של המועצה לזכויות האדם באו"ם, גוף שרק בסוף השבוע האחרון קיבל חמש החלטות נגד ישראל. את הפרטים המלאים על הפרויקטים הללו ופרויקטים אחרים תוכלו לקרוא כאמור בהמשך הגיליון.

בירושלים עדיין שאננים. מקדמים חוק נגד עמותות השמאל, אבל התקציבים ממשיכים לזרום לתוכניות שמהוות לא סתם התערבות במדיניותה של ישראל, אלא חתירה תחת ריבונותה וניסיון להשפיע על אזרחיה, בגלוי ובלי שום רצון להסתיר או להתחבא.

בשנים האחרונות מימן האיחוד האירופי בנייה בלתי חוקית ברחבי יהודה ושומרון, לרבות בסביבות ירושלים. בעוד ישראל הרסה כמה מבנים בלתי חוקיים הממומנים על ידי האיחוד האירופי, באיחוד דווקא לוחצים על ישראל להכשיר מבנים שנבנו באופן בלתי חוקי בשטח C. על רקע הצעד הנוכחי של הארגון והמימון שייתן לעמותות שמאל כדי שיעשו דה לגיטימציה לעמדת מדינת ישראל, אולי היה כדאי שמישהו בכיר בירושלים יעמיד את האיחוד האירופי על טעותו.

לתגובות: nitsan@besheva.co.il