קוצר ראיה- חרדים סובלים פי 3 מהתופעה

מה הקשר בין קוצר ראייה להישגים אקדמים, למה חרדים סובלים פי 3 מהתופעה וכיצד תוכלו להגן על הילדים שלכם ממגפת הראייה של המאה ה-21?

תוכן מקודם , י"ג בניסן תשע"ח

ד"ר שמואל לוינגר
ד"ר שמואל לוינגר
צילום: אילן ספירה

שיעור הישראלים שסובלים מקוצר ראייה (מיופיה) הכפיל את עצמו בשנים האחרונות וכיום סובלת ממנו כמחצית מהאוכלוסייה בארץ.

מה הקשר בין קוצר ראייה להישגים אקדמאיים, למה חרדים סובלים פי שלושה מהתופעה וכיצד תוכלו להגן על הילדים שלכם ממגפת הראייה הגדולה של המאה ה-21?

נכון להיום כ-30% מאוכלוסיית העולם סובלת מקושי בראייה למרחקים ארוכים, הידוע כקוצר ראייה או מיופיה. שיעור היארעות התופעה בישראל עומדת על כ-40%, בדומה למדינות מערביות אחרות באירופה ובאמריקה.

על פי מחקר מקיף שפורסם בכתב העת הנחשב Ophthalmology, עד שנת 2050 תסבול רוב אוכלוסיית העולם מקוצר ראייה, ובתוכה מרביתה של אוכלוסיית ישראל. הגורם העיקרי למגפה הוא, ככל הנראה, הזמן הרב שאנחנו מבלים בקריאה או בהתבוננות בצגי מחשב ובזמן המועט שאנחנו מקדישים לבילוי מחוץ למבנים.

קוצר ראייה- מגפת העיניים של המאה ה-21

העיניים שלנו בנויות כך שיוכלו למקד את האור שנכנס אליהן בדיוק אל הרשתית, החלק שמתרגם את האור למידע עצבי. לשם כך, קיימת בעין שלנו מערכת ל'שבירת' אור או ‘רפרקציה’ באנגלית.

הדרך שבה העין שלנו שוברת את האור וממקדת אותו על הרשתית משתנה בהתאם למרחק שממנו האור מגיע. הסובלים מקוצר ראייה מתאפיינים במבנה עין מעט ארוך יותר שמתפתח בילדות, מה שמקשה על מיקוד יעיל של האור שמגיע אליה ממרחקים גדולים.

ההפרעה בשבירת האור באה לידי ביטוי בטשטוש ראייה למרחק רב כמו גם בכאבי ראש או בצורך לכווץ את העפעפיים במבט על עצמים רחוקים.

מקרים חמורים של מיופיה (High Myopia) יכולים להביא גם לעיוורון ולכן קוצר ראיה היא אחת מ-5 הסיבות העיקריות לעיוורון בגיל העבודה בישראל.

המרכיב הגנטי של קוצר ראייה

מחקרים שנערכו בכל העולם, כמו גם בישראל, הדגימו שהגורמים למחלה, שמתפתחת בגיל צעיר, הם גם גנטיים וגם סביבתיים.

במדיניות אסייתיות מסוימות, כגון סין ודרום קוריאה, שיעור הסובלים מקוצר ראייה מתקרב ל-100% עקב הנטייה הגנטית בקבוצות אלה, בשילוב פרקי זמן הארוכים שמבלים במדינות אלה בהסתכלות על עצמים קרובים כגון מסכים וספרים. המרכיב הגנטי במיופיה הוכח גם במחקרים שהדגימו סבירות מוגברת שילד יסבול מקוצר ראייה אם הוריו או אחיו סובלים ממנו.

בישראל, לעומת זאת, ככל הנראה אין נטייה גנטית מוגברת לפיתוח קוצר ראייה באוכלוסייה ולכן שיעורי התופעה זהים לשיעורים באירופה ובארה"ב.

חרדים, עירוניים וילדים משכילים סובלים יותר

לצד השפעתה של הנטייה הגנטית, להשכלה הדתית בארץ, לרדיפה אחר מצוינות אקדמית, לחיים העירוניים ולחדירת תרבות המסכים לחיינו יש, ככל הנראה, השפעה משמעותית גם כן על התפתחות קוצר ראייה.

רופאים מביה"ח שערי צדק הדגימו כבר בתחילת שנות ה-90 שילדים חרדים סובלים מקוצר ראייה בשיעור גדול ב-200% מהציבור הכללי. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, המאמץ הראייתי הרב הנדרש מהילדים בקריאה ממושכת, מדי יום, בגיל צעיר מאוד.

מספר שנים לאחר מכן, עם חדירת המסכים לחיינו בגילאים צעירים יותר, החלה להדביק האוכלוסייה הכללית את הפער מהאוכלוסייה החרדית וכיום ניתן למצוא גם בה שיעורים גבוהים של קוצר ראייה.

כמו כן, מחקרים שנערכו במספר מדינות, לרבות הודו, טאיוואן וסין הדגימו באופן עקבי שאוכלוסייה עירונית סובלת מקוצר ראייה בשיעורים גבוהים יותר ובצורה חמורה יותר מאשר אוכלוסייה שמתגוררת באזורים כפריים. נתון זה הוא בעל השלכות משמעותיות על ישראל שכן על פי נתוני הבנק העולמי 92% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת בערים.

מחקר מעניין אחר, שהתפרסם בכתב העת הבריטי British Journal of Ophthalmology, בדק את הקשר שבין לימודים עצימים בגילאים צעירים ומיופיה. המחקר עקב אחר 429 סינגפורים צעירים והסיק שמסגרות חינוך עצימות בגילאים צעירים, שמתבטאות בריבוי שעות קריאה וכתיבה על חשבון שעות פעילות מחוץ למבנה, מקדימות ומעצימות את הופעת קוצר הראייה. ישראל, שמוצבת במקום הראשון בעולם המערבי במספר ימי הלימודים בשנה, נמצאת בסיכון מוגבר גם במדד זה.

המפתח לצמצום הסיכון: בילוי בחוץ

על אף שהמנגנון המדויק שבו בילוי מחוץ למבנים מונע התפתחות של קוצר ראייה אינו ברור, מציין מכון העיניים הלאומי האמריקני (NEI) שיתכן שההתמקדות הטבעית בעצמים רחוקים בעת בילוי מחוץ למבנה תורמת להתפתחות התקינה של העין ומונעת את הארכתה בשנות הילדות.

חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית Canberra שבאוסטרליה פרסמו מחקר שמציג מנגנון הגנה אחר: עצם חשיפת ילדים בגיל 6-8 לאור השמש לאורך 40 דקות נוספות ביום, גם אם באזור מוצל או דרך משקפי שמש, יכולה לבדה להוריד משמעותית את הסיכון לפתח קוצר ראייה. מחקרים דומים שנערכו בהודו קבעו שדווקא בילוי של שעתיים ביום מחוץ למבנה הוא גורם מגן מפני התפתחות מיופיה.

ניתוח להסרת משקפיים: טיפול הבחירה בקוצר ראייה

כאמור, חלק עיקרי במלחמה במגפת קוצר הראייה הוא במניעתה על ידי הגבלת זמן מסך והגדלת שעות הפעילות השבועיות מחוץ למבנים בגילאי הילדות.

לא הוכח שטיפול מניעתי, כגון הגבלת שעות מסך או בילוי מחוץ למבנים, יכול להועיל לאחר שהמיופיה כבר הופיעה, כך על פי המכון העיניים הלאומי האמריקני. לכן, יומלץ לרוב הסובלים מקוצר ראייה להשתמש בעדשות או במשקפיים שיעזרו לאור להתמקד על המקום היעיל ביותר ברשתית באופן מלאכותי.

עם זאת, משקפי ראייה נוטים להיות יקרים, לא נוחים ויכולים להגביל פעילויות מסוימות, כגון ספורט.
כמו כן, עדשות מגע מתאפיינות בתחזוקה רבה ויכולות לגרום לעיניים יבשות, זיהום, תגובה חיסונית או עיוות של הקרנית.

זו הסיבה שישראלים רבים בוחרים לעבור ניתוח להסרת משקפיים בלייזר. הניתוח יכול לתקן קוצר ראייה ולבטל אחת ולתמיד את הצורך בהרכבת משקפיים או בשימוש בעדשות, כמעט ללא סיבוכים.

ניתוחים אלה מתבצעים לרוב בהגעה לבגרות ומתקנים את קוצר הראיה שהתפתח לאורך הילדות בדקות בודדות.

הכותב: דר' שמואל לוינגר המנהל הרפואי של רשת המרכזים הרפואיים 'עיניים'
בשת"פ רשת המרכזים הרפואיים 'עיניים'