קוד פתוח

בניסיון לפשר בין הקוד האתי של אסא כשר ובנט ובין ההתנגדות באוניברסיטאות, נוסח קוד מרוכך שגם הוא נדחה על ידי ראשי האוניברסיטאות.

דביר עמר , י"ג בניסן תשע"ח

"הקוד החדש הוא המינימום שבמינימום". האוניברסיטה העברית
"הקוד החדש הוא המינימום שבמינימום". האוניברסיטה העברית
צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

איסור "על קריאה לחרם אקדמי על ישראל ומוסדותיה האקדמיים ו/או פעילות לקידום חרם שכזה"; "איסור על הפלייה, לטובה או לרעה, של סטודנטים בשל דעותיהם הפוליטיות"; וכן "איסור על הפלייה לטובה או לרעה, של חבר סגל או מועמד לכך, בתהליכי מינוי ראשוני או בקידום דרגה, וכן בתהליכי מינויו או בחירה לתפקיד אקדמי או מנהלי, בשל דעותיו הפוליטיות"; איסור על "תעמולה מפלגתית במסגרת ההוראה"; ו"איסור על הצגה או פרסום מטעים של דעה פוליטית אישית כאילו היא עמדה מוסדית", אלה הם חמשת העקרונות שכולל הקוד האתי המרוכך שפרסמה בתחילת השבוע ועדת המשנה של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).

חמשת העקרונות הללו הם התחליף שהציעה המל"ג לקוד האתי שניסח פרופ' אסא כשר ונתמך על ידי שר החינוך נפתלי בנט. במל"ג החליטו שלא לקבל את המלצת השר, וניסחו במקום זאת נוסח שנתפס בעיניהם כרך יותר. את חמשת העקרונות תבקש המל"ג מהמוסדות האקדמיים לאמץ אל תקנוני המשמעת שלהם. בנוסף לכך המוסדות מתבקשים לדווח למל"ג עד ראשית שנת 2020 על אופן טיפולם בניסוחו של הקוד האתי. ההחלטה האם להעמיד לדין חבר סגל בשל הפרת ההוראות הללו, כמו גם באשר לעונש שיוטל עליו במקרה שיימצא אשם, "תתקבל באופן הרגיל שבו מתקבלות החלטות העמדת חברי סגל לדין משמעתי והענשתם".

במל"ג ציינו במסמך כי כבר בדצמבר 2010 הצהירה המועצה כי "לאור המחויבות לחופש האקדמי של הסגל האקדמי והסטודנטים, יש לדחות כל ניסיון לפוליטיזציה של האקדמיה, וכי השמירה על כך היא באחריות המוסדות האקדמיים. על אף ההחלטות שקיבלה המל"ג בנושא זה, הגיעו לידיעת המל"ג בשנים האחרונות תלונות על פוליטיזציה בלתי ראויה באקדמיה וקריאות לחרם אקדמי שלא טופלו כראוי על ידי המוסדות".

אלא שמתברר שגם הניסיון של המל"ג למצוא פשרה בין הצעת השר בנט להתנגדותן של האוניברסיטאות, לא צלח. "לא נסכים לשמש כמשטרת מחשבות פוליטית עבור השלטונות", אומרים בתגובה בוועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה). "החלטת הביניים של ועדת המל"ג, ממשיכה את הקו האומלל שבו הקוד האתי הוא צנזורה פוליטית שרומסת את העקרונות הבסיסיים ביותר של חופש אקדמי ומחקר חופשי, ונועדה לסתום פיות. מדובר ב'אח הגדול' של השלטון, שמטרתו להפוך את ההשכלה הגבוהה לכלי שרת של פוליטיקאים. אנו רואים כבר כעת התדרדרות מסוכנת על סף תהום של חופש הביטוי והחופש האקדמי, כנהוג במדינות חשוכות ולא במדינה שמתיימרת להיות דמוקרטיה. האוניברסיטאות מודיעות כי הן אינן מקבלות את ההכתבות 'מלמעלה', ואין בכוונתן לשמש כלי שרת עבור אינטרסים פוליטיים צרים. אנו נמשיך וניאבק עבור אקדמיה חופשית, מחקר חופשי וחופש ביטוי במדינת ישראל הדמוקרטית".

"למה מחליטים שהעקרונות החדשים מרוככים? במה הם מרוככים?", מוסיף פרופ' אבנר דה שליט מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, "אני לא נגד קודים אתים למוסדות. אני חושב שזה דבר טוב, אלא שזה צריך להיכתב על ידי חברי הארגונים והמוסדות עצמם, ולהיות מאושר על ידם ולא מוכתב מלמעלה. ברגע שקוד אתי מוכתב על ידי גורם חיצוני, יש חשד סביר להשתקה או דיכוי. אני חוקר ומלמד סוגיות של עוני בארץ ובעולם, וכשאני בא לכיתה ומציג שיש ויכוח בישראל איך למדוד עוני, יש שיטה יחסית ויש שיטה אבסולוטית, כשהביטוח הלאומי מצדד ביחסי וראש הממשלה הנוכחי באבסולוטי - שיטה שמיושמת רק בשלוש מדינות בעולם. איזו שיטה אתה חושב יותר טובה? אם אני מתבטא בנושא, או שאני אומר 'נתניהו צודק', או שאני אומר 'נתניהו לא צודק', לפי הקוד מדובר בהתערבות לא ראויה, או לפחות פתוח לאשמה כזאת. זה כמו ללמד רפואה בלי להזכיר את המילה ריאות. אם מרצה שאומר בזמן שיש מלחמה שמי שילך למילואים הוא לא יבדוק לו את הבחינה זה פסול, וזה לא קורה השבח לא‑ל, מה שכן קורה הוא שתלמידים שואלים מה קו העוני הנכון".

אנשי המל"ג לא מייצגים

לדברי פרופ' דה שליט, קוד כזה עלול לפגוע בעתיד גם באנשי הימין שתומכים כיום בהצעה. "יכולה לשבת שרה שלא אוהבת מרצה או את הדעות הפוליטיות שלו, ותפעל נגדו באמצעות הקוד. אם תרצה, שולמית אלוני חדשה שתרדוף מרצים ימנים. אם מרצה יקרא לחרם על ישראל, אני אתנגד לו מאוד ואתווכח איתו. אבל אני איאבק על זכותו להגיד את דעותיו. חברה שמפסיקה להתווכח היא חברה שלא יודעת למה היא מאמינה במה שהיא מאמינה".

"‏תגובת ועד ראשי האוניברסיטאות תמוהה", צייץ השר בנט בתגובה בעמוד הטוויטר שלו, "נדמה שהם לא טרחו לקרוא את המסמך שאושר. מה שתמוה במיוחד הוא שהמסמך אושר ביום שלישי פה אחד על ידי כולם, כולל נציגי האוניברסיטאות עצמן. במקום סיסמאות חלולות אשמח לשמוע טיעון אחד מהותי. המציאות היא שהמסמך מחזק את חופש הביטוי ומונע אפליה על רקע דעות". בוועד ראשי האוניברסיטאות מסבירים ל'בשבע' כי המסמך אושר רק על ידי ועדת המשנה של המל"ג וטרם אושר סופית במל"ג. לדבריהם "אומנם במל"ג עצמו יש נציגים של המוסדות האקדמיים ולכך מתכוון השר בנט, אך מדובר בחברי סגל שלא תמיד מייצגים את האינטרס של האוניברסיטאות או המוסד שלהם".

עם זאת, יש מי שהריכוך של הנוסח דווקא גרם לו לשנות את עמדתו ולעמוד מאחורי השר בנט. "חשוב להבהיר: הקוד האתי של אסא כשר נגנז, וכל פרסום אחר הוא זריית חול בעיני הציבור. להפך, אין סתימת פיות, יש חופש ביטוי למרצים ולסטודנטים, ואין אפליה", אומר רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית. "דאגנו שהעקרונות שיאושרו במל"ג דווקא יגדילו את מרחב ההתבטאות של סטודנטים ומרצים, באחריות המתבקשת. האקדמיה חייבת להיות מרחב בטוח בראש ובראשונה לסטודנטים, ועל כך נמשיך לעמוד. כפי שהצהרנו מהרגע הראשון, בשום פנים ואופן לא נתנו ולא ניתן יד לסתימת פיות. חשוב לדעת שהעקרונות עוד לא הגיעו לאישור סופי במליאת המל"ג".

גוף נוסף שתומך בקוד האתי הנוכחי, כפי שתמך בנוסח של אסא כשר, הוא חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. "הקוד הוא קצר ביותר, המינימום שבמינימום, וחייבים שיהיה משהו כי אי אפשר שהמצב יהיה פרוץ לגמרי", אומר ד"ר מרדכי קידר, מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן ויו"ר חוג הפרופסורים. "כל מקצוע מכובד יש לו קוד אתי - רופאים, עורכי דין ורואי חשבון. הקוד נועד לתת לאיגוד של המקצוע כלים לטפל במי שמנצל את המקצוע למטרות לא ראויות. רופא שמטפל בחולה באופן לא ראוי, גם אם זו לא עבירה על החוק, הרופאים יענישו אותו בדרכים שלהם. צריך לקבוע סטנדרט שאנשי מקצוע מטילים על עצמם. למרבה הצער, מה שקרה זה שהעולם האקדמי לא הצליח בנושא הזה. יש אנשים שפעלו נגד האקדמיה מתוך האקדמיה. מרצה שקורא לעשות חרם על המוסד שבו הוא מלמד, זה לא אתי, הוא פוגע בחברים שלו. מתוך החירות האקדמית הם הביאו את הנזק. ברגע שמתחילים נזקים, זה לא חירות. החירות של הכימאי לא מאפשרת לו ליצור חומרים שיתפוצצו במעבדה ויפגעו בחברים שלו, זו לא חירות, זאת הפקרות. אם אתה כמרצה נותן בצורה הגונה ושקולה את כל קשת הדעות הקיימות בציבור, לאף אחד אין טענה. זה בסדר להציג כל עמדה, אבל בלי להנדס את המוח של התלמידים. ברגע שאתה מחנך את בני הנוער לפי דרכך, מגייס אותם לאג'נדה שלך, זה לא ראוי. בכיתה התלמיד הוא כחומר ביד היוצר. המרצה אחראי על הציונים של הסטודנט, על העתיד שלו ועל ההצלחה שלו, ולכן הסטודנט יעשה מה שהמרצה אומר לו כי אין לו ברירה. הכוח מחייב הגבלה. מנגנון שיגביל את נותן השירות מול מקבל השירות. מי שמתנגד הוא מי שרוצה להשתמש במשרה האקדמית כקרדום לחפור בו".

סערה בבר-אילן

למרות ההמלצות הברורות, מתברר כי סמכות המל"ג אינה כוללת הכתבת תקנונים אתיים למוסדות, ולכן ההחלטה האם לקבל את ההמלצות של המל"ג תהיה תלויה אך ורק במוסדות להשכלה גבוהה. ההערכות הן שהמוסדות לא יפעלו על פי המלצת המל"ג, שהדרך היחידה שלה לכפות את המהלך הוא בהסרת ההכרה במוסד, דבר שלא מסתבר שיעשו במל"ג. באוניברסיטת בן גוריון בנגב למשל, ישנו קוד אתי אקדמי פנימי כבר משנת 2004, הכולל בין היתר התייחסות למותר ואסור בכל הקשור לאמירות פוליטיות, ואף הוקמה ועדת אתיקה המיישמת אותו מזה שנים הלכה למעשה. מדוברות האוניברסיטה נמסר כי אין להם כל כוונה לשנות את הקוד הקיים.

גם באוניברסיטאות אחרות לא מחכים, ובימים אלו סיימו לגבש קוד חלופי שיאומץ במוסדות שלהם. הקוד אושר בוועדה הבין-סנאטית של האוניברסיטאות, גוף וולונטרי חסר מעמד סטטוטורי שתפקידו לתאם דברים שמשותפים לכל האוניברסיטאות והיה משמעותי בצמתים מרכזים כמו שביתת המרצים, חברים בו נציגים בכירים מכל האוניברסיטאות, ובראשותו עומד פרופ' צבי ציגלר. תפיסת העולם של הוועדה הבין-סנאטית היא לנסות לגשר ולהשאיר אוטונומיה לאוניברסיטאות השונות. ההצעות מאושררות בו לאחר דיאלוג, ולאחר מכן חוזרים חברי הסנאט לאוניברסיטה שלהם ומצביעים עליהם. מקורות באוניברסיטת בר-אילן אמרו ל'בשבע' כי הקוד האלטרנטיבי עורר סערה בסנאט של המוסד. המתנגדים לקוד טענו כי הוא אינו מגן די הצורך על הסטודנטים מפני דורסנות של מרצים, כפי שנועד לעשות הקוד המקורי שעבר במל"ג. עם זאת, בסופו של דבר, חרף הוויכוח, עברה ההחלטה והקוד התקבל.

"מה שגובש זה בעצם הצעה שעברה בוועדה וכרגע אושררה באוניברסיטה העברית, בתל אביב, בטכניון ובמכון ויצמן, ומחכה לאישור בבן גוריון בישיבה הקרובה", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון וחבר הוועדה. "תוכן ההצעה הוא שאי אפשר לתת למל"ג לכפות קוד אתי. כל אוניברסיטה קובעת לעצמה קוד אתי על פי הסנאט. הוועדה לקחה מהקוד האתי של האוניברסיטאות בארצות הברית עקרונות רבים שמוסכמים על כולם. מצד אחד חופש אקדמי ומצד שני שאף אדם לא יהיה מופלה בגלל דעותיו הפוליטיות. חופש של המדענים לקידום המדע, כולל חופש תנועה, ביטוי וגישה שוויונית לנתונים ומידע, בלי שום אפליה על רקע מוצא, זהות מגדרית או גיל. על פי העקרונות של ההצעה כל סנאט מוסמך לקבוע את המדיניות ולאמץ את הקוד האתי של האוניברסיטה. הקריאה לחברי הסגל היא לנקוט ביושרה ולהטמיע את העקרונות הללו באמצעות הסנאטים, מתוך תפיסה שכל אוניברסיטה יש לה את האופי שלה. אוניברסיטת בר-אילן, למשל, קמה על תפיסה של יהדות ומדע, ויש לה את הניואנסים שלה, כפי שלטכניון יש את הייחודיות שלו, ולכן יש חשיבות לתת לכל אוניברסיטה להדגיש את המקום שלה". הבחינה מחדש לדבריו תיעשה גם ביחס לקוד הנוכחי של אוניברסיטת בן גוריון: "תמיד טוב לבחון מחדש. האתיקה משקפת את המחלוקות בחברה שמציקות בתקופות מסוימות. מה שמציק בשנות החמישים לא בהכרח מציק היום. תמיד יש ניואנסים, צריך לקחת את הנוסח מ‑2004, לעבור עליו ולאשר אותו מחדש בסנאט שלנו".