הקשבתי בערב החג קשב רב ליו"ר 'הפורום החילוני' שקונן באחד מראיונותיו ברדיו אודות הנוהל המקובל בבתי חולים למנוע הכנסת דברי חמץ למחלוקת השונות במהלך חג הפסח.
הסיפור אודותיו ניטש הוויכוח: הבדיקה המתבצעת בתיקי המבקרים בבתי החולים וכדי להבטיח את אי-הכנסת החמץ בשטחי בתי החולים ברחבי הארץ.
במהלך הראיון הוא טען בלהט כי בשלילת היכולת של אדם להכניס חמץ לבית החולים - נשללות חירויות הפרט וכי הנוהל הזה פוגע בזכויות אדם. לדבריו, העובדה שהממסד הדתי "נכנס לו לצלחת" מהווה פגיעה בזכות היסוד לחופש האדם.
בטיעונים הללו הוא מעקר את הוויכוח מיסודו.
לאורך השנים ניטש וויכוח בין החוקרים האם מדינת ישראל נחשבת לדמוקרטיה ליברלית. שורש הוויכוח נעוץ בכך שמדינת ישראל הינה מדינה יהודית לצד היותה דמוקרטית. על הנייר שני הערכים הללו – יהודית ודמוקרטית - אינם סותרים זה את זה וניתן ליישבם יחד אולם בבסיס הרעיון העומד מאחוריהם קיימת התנגשות מסוימת בנוגע ליחס המדינה לאוכלוסיה הערבית ואף בכל הנוגע ליחסי דת ומדינה.
יש חוקרים הנמנים על הצד השמאלי במפה הפוליטית הסבורים שישראל אינה דמוקרטיה. אולם גם החוקרים הסבורים כי ישראל הינה דמוקרטיה, מצביעים על 'כתמים' מסוימים בהם היא לוקה.
ובמילים אחרות, ישנה תמימות דעים שמדינת ישראל אינה ברלין; שלפעמים עלולים להיפגע זכויות פרט כשהם נוגדים את אחד מסמליה היהודיים של המדינה. אף אחד לא מנסה להסתיר את עובדת יהדותה של המדינה. להיפך. החוק הישראלי דורש את הכפפת אי אלו זכויות פרט לטובת שמירת יהדותה של המדינה במרחב הציבורי.
אפשר בהחלט להתדיין האם חברות האבטחה בבתי החולים מקבלים מעמד נוסף של משגיחי כשרות במהלך חג הפסח. אפשר להתווכח האם מדובר בבדיקה פולשנית ולא ראויה או שמא זו בדיקה לגיטימית ומתבקשת על פי החוק. בשורת המעשה אכן רוב בתי החולים בישראל אינם מיישמים את הנוהל הזה אותו מבקש להחיל משרד הבריאות. אולם לבוא ולהלין על אכיפת חמץ במרחב הציבורי בשם פגיעה בזכויות אדם – זה כבר היתממות ופופוליזם.
אם כבר פגיעה בזכויות הפרט, יתכבד יו"ר הפורום החילוני ויטייל ברחובות אבן-גבירול ודיזינגוף בתל באביב וייווכח במו עיניו כיצד אין ספור בתי עסק מוכרים חמץ באין מפריע ובניגוד מוחלט לרצונו של הציבור המסורתי המתגורר בה – וזאת למרות שהחוק הישראלי אוסר זאת מפורשות.
עם כל הצער שבדבר, ב-2018, אדם מסורתי המתגורר בלב תל אביב, יתקשה לשמור כשרות מלאה בחג הפסח וכמו בכל ימות השנה. פעם אחת זו רמיסת החוק, פעם שניה זו פגיעה בזכויות אדם.