יש הסכם? מדינות אירופה לא עודכנו

הסכם המסתננים עם נציבות האו"ם לפליטים אמור להביא לעזיבת חלק מהמסתננים למדינות כמו גרמניה ואיטליה. אלא שהן לא שמעו על כך.

ניצן קידר , י"ז בניסן תשע"ח | עודכן: 20:31

מסתננים בתל אביב
מסתננים בתל אביב
צילום: פלאש 90

ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז היום כי גרמניה, איטליה וקנדה הן חלק מהמדינות שיקלטו מסתננים שיוצאו מישראל, במסגרת ההסכם עם נציבות האו"ם לפליטים.

אלא שבגרמניה ובאיטליה כלל לא שמעו על התוכנית המדוברת. שגרירות גרמניה הגיבה הערב (שני) לפניות בנוגע לתוכנית ואמרה כי עד כה לא התקבלה בקשה כלשהי מישראל או מטעם האו"ם או הנציבות לפליטים כדי לפתוח בהליכים לקליטת מסתננים.

גם באיטליה לא מודעים לתוכנית. גורם במשרד החוץ האיטלקי ציין כי המדינה לא קיבלה אף בקשה בנושא ואף הכחיש כי קיים סיכוי שאיטליה תהיה מוכנה לקלוט אלפי מסתננים מישראל.

נזכיר כי במסיבת עיתונאים שכינס אחר הצהריים הסביר ראש הממשלה את הסיבה לפיה הושג הסיכום עם האו"ם.

"עשינו מאמצים למצוא מדינה שתסכים לקבל את האנשים האלה בלי שהם יסכימו לעבור אליה. זו הייתה פריצת דרך חשובה שנתנה לנו הרבה תקווה, והתחלנו להוציא אנשים. אבל מהר מאוד התברר שהמדינה השלישית איננה עומדת בתנאים ובלחץ, לכן מן הרגע שהתברר בשבועות האחרונים שהמדינה השלישית כאופציה לא קיימת, אנחנו למעשה נכנסנו למלכודת כי המצב היה שכולם היו נשארים", אמר נתניהו.

הוא סיפר על ההסכם עם הנציבות לפיו למעלה מ-16 אלף מסתננים יצאו למדינות כמו קנדה, איטליה וגרמניה במימונה של הנציבות וציין כי מדובר ב"הסכם חסר תקדים", כלשונו.

"בתחילה הם אמרו שעל כל אחד שייצא ארבעה יישארו, כתושבים ארעיים. לא הסכמנו לכך והגענו בסוף להסכם שעל כל אחד שיוצא, אחד יישאר", הוסיף ראש הממשלה.

הוא אמר כי ברור לו שהיתה ציפייה להוצאת יותר מסתננים. "אני מבין שהציפיה היתה - גם אצלי - שנוכל להוציא את כולם, אבל ברגע שזה לא עומד על הפרק, אנו עושים את הדבר הטוב ביותר שנוכל. להוציא אנשים, לשקם את היתרה ולשקם את דרום תל אביב".

שר הפנים אריה דרעי הוסיף כי ישראל התעקשה על שתי נקודות בהסכם עם נציבות הפליטים. "הראשון, תמיכה בינלאומית של האו"ם, שכל מי שיקבלו ממני אשרה של או תושב ארעי או גם הזמניים יקבלו אשרת עבודה מסודרת, והשנייה - אני אפעיל את סמכותי ואחליט איפה הם יגורו ויעבדו במהלך של פיזור האוכלוסייה הזאת בכל הארץ".

"כל אותם גופים, ארגונים ואנשים שבחודשים האחרונים יצאו והטיפו לנו בצדק מבחינתם, יהיו הראשונים שיצטרכו לעמוד במבחן הזה. הקיבוצים מוכנים לקלוט, ערים מבוססות, מי שיצאו בשלטים 'אני רוצה לטפל במסתננים', עכשיו, ניקח את כל אלה שהתנדבו", הוסיף דרעי.

הוא ציין כי מדובר גם בחיסכון כספי משמעותי למדינה. "חסכנו כאן סכומים גדולים מאוד. 250 מיליון על מתקן חולות, גם את ההסכם עם המדינות השלישיות שכלל סכומים של מאות מליוני שקלים".

ראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, סיפר על היתרונות של ההסכם. "ההסכם מאפשר להוציא מספר מהגרים גדול יותר ריאלית, ממה שהיה אפשר במקרה של המדינה השלישית", אמר בן שבת.