ניתוח לייזר חדשני לצריבת המוקד במוח שגורם לאפילפסיה

הליך חדשני מארצות הברית של צריבה בלייזר של המוקד האפילפטי, המציג אחוזי הצלחה מרשימים, כמעט כמו ניתוח פתוח, מוצע כעת גם במערך הנוירוכירורגי באיכילוב.

מאחורי ההליך החדשני עומדים פרופ' יצחק פריד וד"ר עידו שטראוס בשיתוף פעולה עם ד"ר פאהום מנהל השרות לאפילפסיה.

פרופ' פריד, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, התמחה בשיטה בארצות הברית והביא לארץ את הידע והמעטפת הטכנולוגית כשמעתה גם החולים הישראלים יכולים ליהנות מהבשורה החדשה, שמאפשרת לטפל באזורים הפגועים במח באמצעות לייזר, וללא פעולה פולשנית נרחבת, הדורשת פתיחה של הגולגולת.

"אם בעבר נאלצנו לשקול ניתוחים במקרים בהם המטופל לא הגיב לטיפול התרופתי, הרי שעתה אנו יכולים להסתפק בהליך זעיר פולשני שמציג אחוזי הצלחה כמעט כמו בניתוח הפתוח", מסביר ד"ר עידו שטראוס, מנהל היחידה הנוירוכירורגית לכאב עמיד באיכילוב. "במקרים עמידים של אפילפסיה, בהם המטופלים אינם מגיבים לטיפול התרופתי הם חווים התקפים חוזרים, שיכולים לגרום לנזק קשה בהמשך. מעבר לכך מדובר בהתקפים פתאומיים העלולים להסתיים בטראומה, ופוגעים באיכות החיים ובמקרים מסוימים גם לגרום למוות. מדובר בבשורה להרבה אנשים, שיכולים לטפל בבעיה בהליך מהיר הדורש אשפוז קצר יחסית, במקום האשפוז הרגיל של מספר ימים הנדרשים לאחר ניתוח קרניוטומיה".

הליך הצריבה החדשני מבוצע באמצעות טכנולוגיית Laser interstitial thermal therapy (LITT) בעזרת מכשיר ה-Visualase™. הפרוצדורה משלבת בין טכנולוגיות לייזר זעיר פולשנית וסריקת MRI מתקדמת המאפשר ניטור בזמן אמת של האזור הנצרב במוח.

הפרוצדורה מבוצעת בשני שלבים, ודורשת שיתוף פעולה הדוק בין הצוות המנתח, ד״ר דניאל היאט מרדים המתמחה בהרדמות נוירוכירורגיות, ד״ר אורנה אייזנשטיין נוירורדיולוגית המנהלת את יחידת ההדמיה לאפילפסיה, פרופ' דפנה בן בעש"ט אחראית מכשור MRI, וצוותי הנדסה רפואית ומערכות מיידע .

בשלב הראשון בחדר הניתוח מוחדר סיב אופטי קטן בצורה מדויקת באמצעות מערכת ניווט סטריאוטקטית דרך חור קידוח זעיר בגולגולת בקוטר של כ-4 מ"מ. לאחר מכן נלקח המטופל למכון ה-MRI שם מחובר הסיב האופטי למערכת ה-Visualase™. הצריבה עצמה מתבצעת בתוך מכשיר ה-MRI תוך ניטור מתמשך בזמן אמת של מפות הטמפרטורה במוח ובקרה קפדנית על גודל האזור הנצרב. בצורה זו ניתן לשמור על אזורים מוחיים סמוכים היכולים להיות אחראים על תפקודים קריטיים. טכנולוגיה זו מהווה פריצת דרך וסיכוי לשיפור באיכות החיים של הרבה חולים שעד כה חששו מניתוח פתוח.

מגוון טכנולוגיות לטיפול באפילפסיה

"היום אנו יודעים שהמקור להפרעה שגורם להתקפי אפילפסיה נמצא ברשתות עצביות במח וניתן למנוע את ההתקפים בעזרת טיפול רפואי נכון, מסביר ד״ר פיראס פאהום מנהל השרות לאפילפסיה במרכז הרפואי איכילוב ת״א. "ברוב המקרים מספיק טיפול תרופתי המותאם על ידי נוירולוג המומחה בתחום, אבל במקרים בהם הטיפול התרופתי לא עוזר, יש צורך לשקול התערבות נוירוכירורגית. במקרים בהם ניתן לזהות את המוקד האפילפטי (האזור בו מתחילים הפרכוסים) האופציה הניתוחית המועדפת עד כה הייתה כריתה מיקרוכירורגית של המוקד בניתוח קרניוטומיה (ניתוח מוח באמצעות פתיחת הגולגולת)".

מי שמכיר את המתמודדים עם התקפים אפילפטיים יודע שלא מדובר בהתמודדות פשוטה. ההתקפים באים במפתיע ועלולים לגרום לנזק מצטבר לתפקוד הקוגניטיבי והנפשי של החולים לצד חבלות פיזיות בעת הנפילה. "צריך להבין שאפילפסיה פוגעת בכל יכולות התפקוד", מדגיש ד"ר פאהום. "היא פוגעת בשגרה אצל המטופלים, יכולת התפקוד בעבודה, האפשרות לנהוג ואינספור קשיים סוציאליים, שעמם מתמודדים המטופלים ומשפחותיהם. במקרים בהם התרופות לא עוזרות, ניתן לשקול אופציה ניתוחית על מנת לשפר את איכות החיים של המטופלים".

קיימות כיום מספר אפשרויות ניתוחיות, מהשתלה של קוצבים עצביים לנוירומודולציה ועד כריתה של המוקד ממנו מתחילים הפרכוסים. על מנת להתאים את הטיפול המתאים ביותר לכל מטופל, יש צורך לעבור אבחון מקיף הנערך במסגרת היחידה לאפילפסיה. במסגרת ההערכה מנסים לאתר את האזור ממנו מתחילים הפרכוסים. לא תמיד מדובר במוקד בודד ולעיתים המיקום עלול להיות סמוך לאזורים האחראים על תפקודים נוירולוגיים קריטיים. לכן טרם החלטה על ניתוח עולה כל מקרה לדיון רב צוותי משותף בין הנוירולוגים לנוירוכירורגים בשיתוף עם נוירופסיכולוגים המומחים בתחום.

כבר מגיל ילדות

הורים לילדים המתמודדים עם ההפרעה, ואינם מגיבים לטיפול התרופתי, ישמחו לשמוע כי ניתן לבצע את ההליך גם בילדים. "כאן אנחנו צריכים לקחת בחשבון כי בינקות הגולגולת עוד רכה ואנו רוצים לחכות עד לגיל בו הגולגולת עבה מספיק, כדי שנוכל לקבע את הסיב האופטי. אבל במקרים מסוימים זה בהחלט יכול להוות אופציה טיפולית טובה זעיר פולשנית, עם החלמה קלה יותר מאשר לאחר קרניוטומיה, כך ששווה לשקול את האופציה כבר בגיל צעיר במקרים המתאימים", מוסיף ד"ר שטראוס.

"אני זוכר היטב את המקרה הראשון שבצעתי במרכז הרפואי UCLA בארה"ב", מספר פרופ' יצחק פריד: בחורה צעירה שסבלה מהתקפי אפילפסיה בתדירות של כ 30 ביום בשל מוקד זעיר במעמקי המוח קרוב למסלולי זיכרון וראיה ,שעד אז היה אפשר לטפל בו רק בניתוח מוח גדול עם סיכונים משמעותיים והצלחה חלקית. בעזרת סיב לייזר זעיר שהחדרתי למוח צרבנו את המוקד. השינוי היה מידי ומדהים. מיד לאחר הניתוח ושלוש שנים מאז לחולה אין התקפים. אמרתי לעצמי כבר אז שאני חייב להביא את הטכנולוגיה הזאת לארץ ואכן זו תעודת מצוינות לבית החולים שלנו שהוא המרכז הרפואי הראשון מחוץ לארה"ב בו מיושמת טכנולוגיה זו, שדורשת שיתוף פעולה כה מורכב בין נושאי תפקידים רבים במערכת" מסכם פרופ' פריד.