הבהרה אישית כואבת:
כאשר אדם נפצע בפיגוע ולאחר זמן מת מפצעיו הוא מוגדר חלל פעולת איבה למרות שחלף זמן מהפגיעה ועד לפטירה.
פעמים רבות באירועי טרור רבי נפגעים אנו שומעים כי מלבד הפצועים קל בינוני וקשה יש גם "נפגעי חרדה". נפגעי החרדה על פי רוב מקבלים טיפול נקודתי להרגעה לביתם תוך זמן קצר. אכן ברוב המקרים טיפול זה הוא מספיק ונותן את המענה הנדרש.
אך פעמים אנו מכירים במה שמכונה "פוסט טראומה" שהוא מוכר כפגיעה נפשית שנוצרת כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומטי.
גם בין נפגעי פוסט טראומה יש דרגות שונות. חלקם נפגעים באופן זמני וחלקם לצמיתות. בהתאם לכך נקבעים לנפגעים אלו דרגות נכות שונות.
צריך לדעת כי פוסט טראומה היא פציעה לכל דבר. פציעה של הנפש שכוללת לפעמים סבל קשה פי כמה מסבל מפציעה גופנית.
הדברים הבאים נכתבים לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל וחללי פעולות האיבה שיחול בשבוע הבא.
הדברים הם אישיים מאד, כתיבתם לא פשוטה לי כלל (בלשון המעטה). לא כתבתי אותם עד היום ולא תיכננתי לכתוב אותם.
רעייתי יפי זכרונה לברכה נכחה ב- 29/10/14 בניסיון ההתנקשות בחיי. היא ראתה ושמעה את כל ההתרחשויות.
בתקופה הראשונה לאחר הפיגוע היא השקיעה את מלוא כוחותיה ללוות את הטיפול הרפואי בי ועשתה זאת במסירות רבה.
זמן לא רב אחרי הפיגוע ואחרי שהיא יכלה קצת להרפות ממאמציה לטפל בי החלה יפי ללכת לטיפולים ואובחנה כסובלת מפוסט טראומה.
כתוצאה מכך הוכרה יפי כבר בתחילת שנת 2015 על ידי ועדה רפואית של הביטוח הלאומי כנכת פעולת איבה. (הרבה הרבה לפני שנהייתי חבר כנסת)
לצערי הרב למרות טיפולים רבים שעברה תוך ליווי וסיוע צמודים ומסורים של מטפלות שיקום של הביטוח הלך מצבה והחמיר מאד. דרגת הנכות שלה עודכנה בהתאם. יפי נאלצה לעזוב את מקום עבודתה נוכח מצבה ואף עזבנו את יישוב המגורים שלנו בעתניאל ועברנו לגור בירושלים רוב הזמן לבד ללא הילדים.
מיותר לציין כי תקופה זו היתה קשה מנשוא בראש ובראשונה עבור יפי ובסופו של דבר עבור כולנו כל המשפחה. בסופו של דבר בצער רב מאד הידרדר מצבה של יפי עד שנפטרה. היא הוכרה לאחר מותה באופן מיידי כהרוגת פעולת איבה.
אלו הן העובדות לאשורן.
אמש נודע לי כי יש עיתונאי שעובד על ידיעה עיתונאית תוך שהוא מנסה "לרמוז" או להעלות אופציה שיפי הוכרה כהרוגת פעולות איבה בגלל קשרים אישיים שלי.על כן החלטתי שמן הראוי שהדברים יבואו ממני מיוזמתי דברים כהווייתם ולא באמצעות כלי שני: ההכרה ביפי כנפגעת איבה נעשתה על ידי גורמים מקצועיים בלבד. אני ואף אחד אחר מטעמי לא היינו מעורבים בשום שלב בשום אחת מן ההחלטות הללו.לא ביקשתי דבר ולא פניתי לאיש לטפל בעניין זה.
יתירה מזאת, כמו במקרים רבים של פגיעה נפשית, מלווה מצב זה מתוך כבוד לנפגע בניסיון לשמור על פרטיות ולהימנע מהיחשפות לציבור.
לכן לכל אורך התקופה הזאת איש מחבריי בכנסת או מחברי הממשלה או בכירים כלשהם למעט גורמי הטיפול הישרים, לא היה מודע במה שעובר עלינו.
לסיום אני מבקש מחילה וסליחה מבני משפחתי כי לנוכח היותי איש ציבור אני נאלץ לחשוף את הדברים. הכל נעשה אך ורק למען כבודה של אמא בלבד.