יו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, השתתף בכנס ''תורני דרום'' שהתקיים במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום.
בכנס נכחו גם הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, הרב שמואל אליהו, נשיא המכללה פרופ' שאול קרקובר, וראש האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך הרב איתיאל בר לוי.
הרב דרוקמן סיפר כי כאשר הכנסת עמדה לחוקק את חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, בכ"ז בניסן, הציונות הדתית התנגדה משתי סיבות. ''הראשונה היא כי היה כבר יום שקבעה הרבנות הראשית בעשרה בטבת, אז מדוע צריך לקבוע יום נוסף? השנייה היא שאם כבר נקבע, למה לקבוע בחודש ניסן, שהוא חודש שאין מספידים בו? אלה שרצו לקבוע בניסן רצו לעשות זאת כדי לאזכר את מרד גטו ורשה".
"כשאני מסתכל היום בפרספקטיבה, אני חושב שהייתה ממש השגחה עליונה שיום השואה נקבע סמוך ליום העצמאות. כי רק מתוך המפגש עם הגיהנום ההוא אתה יודע להעריך במה זכינו, ומה זו מדינת ישראל.
''יום השואה הוא שער הכניסה ליום העצמאות, רק אם אתה מתבונן מה עבר על עם ישראל בשנות גלותו, מה היה מצבו ומה עשו איתו, כמה היה מופקר, רק אז אתה יודע להעריך מה שהקב"ה עשה בדורנו ובמה אנו זכינו".
הרב הוסיף ודיבר על מצוות ישוב ארץ ישראל, "כתוב ש'הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר ערי קדשך היו מדבר – וקורע'. אך גם אם הערים עומדות על תילן, והיהודים כן חיים בהן, אך השלטון הוא של גויים - צריך לקרוע, שזהו חורבן גם כן. השאלה היא על מה אני קורע קריעה, האם על חורבן טכני, על הרס הבית, או על החורבן הלאומי? כאן מבינים שזו שאלת השלטון.
"לפי זה יוצא שעד ה' באייר תש"ח ארץ ישראל הייתה חרבה גם במקומות הבנויים, כי גויים שלטו בה. מאותו תאריך, ארץ ישראל נבנתה, וממילא זקפה את קומתה כי בניה שולטים בה. זהו שינוי מציאותי. אנו צריכים לדאוג שארץ ישראל תהיה בשלטון עם ישראל וליישבה.
''מוטלת עלינו מצווה שתהיה לנו מדינה, ומכך יוצא שמדינת ישראל היא מצוות עשה דאורייתא. אף כאן במכללת חמדת הדרום זכינו שמתקיימת מצווה זו, לראות בעינינו את יישוב הנגב, את חינוך דור העתיד וקיום חזון הנביאים מתוך חשיבות לאומית עליונה".