"להבטיח שזכר השואה יחיה בינינו"

השרה גילה גמליאל אירחה בביתה מפגש של 'זיכרון בסלון' עם ניצולת השואה אסתר שלזינגר מאפרת.

ערוץ 7 , כ"ו בניסן תשע"ח

המפגש בבית השרה גמליאל
המפגש בבית השרה גמליאל
צילום: דוברות השרה

הערב (רביעי), ערב יום השואה, אירחה השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל בביתה את ניצולת השואה אסתר שלזינגר מאפרת שבגוש עציון למפגש "זיכרון בסלון".

במפגש מרגש, בו השתתפו עשרות, גוללה שלזינגר בת ה-80 את הקורות אותה במלחמת העולם השנייה שם איבדה את אימה וארבעת אחיה שנרצחו באושוויץ, בעוד שהיא ואחותה ניצלו בידי משפחה הונגרית שהחביאה אותן בביתה עד לתום המלחמה.

אסתר, שמאחוריה קריירה חינוכית ארוכה ומרשימה כמורה, מנהלת, מפקחת ומנחת בתי ספר, נשואה לפרופסור טוביה שלזינגר, ניצול שואה בעצמו, ולהם שלושה ילדים.

היא נולדה בשולגוטריין שבצפון הונגריה למשפחה דתית אמידה. ב-1944 נלקח אביה למחנות עבודה, ואימה וארבעת אחיה נשלחו להשמדה באושוויץ יחד עם כל בני קהילתם.

חיי אסתר ואחותה ניצלו דווקא על ידי משפחה אנטישמית, אשר החביאה אותן בביתה עד לשוך המלחמה בעבור הון רב שהעבירה אימן למשפחה בטרם נלקחה לאושוויץ, כאשר הבהירה למשפחה כי מחצית מהסכום יועבר בעת הפקדת בנותיה אצלן ומחציתו הנותרת תועבר לאחר המלחמה.

במשך שנתיים, חונכו אסתר ואחותה על שנאת יהודים, כאשר אחד מבני המשפחה אף היה חבר במפלגה הנאצית ההונגרית. את המלחמה שרדה דודתה של אסתר, אחות אימה, אשר ידעה כי אחייניותיה נמצאות אצל המשפחה ההונגרית וידעה כי עליה לשלם את יתרת הסכום.

אלא, שלדודה היה ילד קטן ולא יכלה להשאירו לבד ולנסוע להשיב את אחייניותיה. בשל כך, שכרה נערה הונגריה לשליחות ומסרה בידיה את דמי הפדיון שהובטחו למשפחה ההונגרית. משהגיעה הנערה לבית המשפחה, פנתה לאסתר ולאחותה, "באתי לקחת אתכן?", אמרה, "לאן?", שאלו, "ליהודים". אסתר ואחותה, שגדלו, כאמור, בבית המשפחה על שנאת יהודים פרצו בבכי מר וסירבו ללכת עם הנערה. רק לאחר שאמרה להן כי תיקח אותן לאימא שלהן, להם התגעגעו לאורך כל המלחמה, נעתרו והצטרפו אליה ובכך התאחדו עם דודתן.

ב-1946 עלתה ארצה במסגרת "עליית הנוער", שם פגשה גם את אביה ששרד את המלחמה ועלה ארצה כמעפיל. בישראל, נישא אביה בשנית, ולו שבעה ילדים, אחים לאחיות ששרדו "משם", כלשונה.

במרץ 1993, נרצח אחיה הצעיר, שעיה דויטש הי"ד, בביתו שבכפר ים שבגוש קטיף והוא בן 39 בלבד. אסתר מספרת שנפילת אחיה כאן בארץ ישראל, במדינת היהודים, בשל יהדותו עוררה מחדש את הכאב והאבל על הירצחם של אימה ואחיה באושוויץ, רק בשל היותם יהודים. מאז, היא עוסקת יותר ויותר בהתמודדות עם זכרון השואה, לאחר שבמשך שנים ארוכות לא עסקה בכך ובחרה להתמקד בבניין חיים חדשים בארץ ישראל.

השרה גמליאל סיכמה את המפגש ואמרה, "יש לנו, כאזרחים וכמדינה, צו מוסרי לזכור, להזכיר ולא לשכוח. מדינת ישראל והעם היהודי כולו לא ישכחו את זכר השואה, ויבטיחו שזכרה יישמר לעולם ויחיה ביננו. שמחה על הזכות לקחת חלק במפעל החשוב של הנצחת מורשת השואה, למענינו ולמען הדורות הבאים. אסתר שלזינגר, ששכלה את משפחתה, היא אדם אציל נפש ומלא תעצומות שסיפור הישרדותה ותקומתה הוא מופת מעורר השראה והערצה".