ח"כ מרב מיכאלי, נכדתו של ד"ר ישראל קסטנר, הדליקה היום (חמישי) בכנסת במסגרת טקס "לכל איש יש שם" נר לזכרו של סבה, יחד עם אמה, בתו של ד"ר קסטנר.
מיכאלי הדליקה את הנר, למרות הסערה הציבורית שפרצה סביב כוונתה זו, זאת עקב היותו של קסטנר אישיות שנויה במחלוקת, הן בנוגע לפעולותיו במהלך שנות השואה, והן בנוגע לעדויות שמסר במשפטי נירנברג לטובתם של מספר בכירים נאצים.
בזמן הדלקת הנר יצא מהמקום בהפגנתיות שר המדע אופיר אקוניס, אשר שב לטקס מיד לאחר מכן.
בכנסת הסבירו הבוקר כי "לכל איש יש שם" הוא "טקס שמעבר לכל מחלוקת כבר שלושה עשורים, וחובה לוודא שהטקס יישאר כזה".
"הכנסת מעולם לא קיימה ומעולם לא תקיים, טקסים אישיים לגבי נספה או שורד שואה זה או אחר", הבהירו בכנסת.
בהודעה הובהר עוד "חברי הכנסת שעולים להדליק נר זיכרון נוהגים להקדיש את הנר למי מבני משפחתם שנספה או ששרד בשואה ואין לאף גורם בכנסת אפשרות להכתיב לח"כים לכבוד מי הם מדליקים את נר הזיכרון".
"פגום ולא מוסרי לנסות לקבוע מי ראוי יותר ומי פחות בין הנספים והשורדים. וודאי שהכנסת לא תנהג כך ויש לקוות שגם אחרים יקפידו בכבוד השואה ובקדושת הטקס", הדגישו בכנסת.
פועלו של קסטנר בתקופת השואה היה נושא שעורר ויכוח ציבורי ארוך שנים. קסטנר היה חבר ועד העזרה וההצלה בבודפשט בזמן השואה ומארגן פעולות הצלה שונות, בהן "רכבת קסטנר".
בשנת 1952 האשים אותו העיתונאי הירושלמי מלכיאל גרינוולד בכך ששיתף פעולה עם הנאצים ובעקבות כך הוגשה נגד גרינוולד תביעת דיבה. אולם, בסיום המשפט קבע השופט בנימין הלוי שדווקא קסטנר "מכר את נשמתו לשטן". קביעה זו בוטלה בהמשך בבית המשפט העליון. הטענות נגד קסטנר נגעו הן לפעולותיו בתקופת השואה וטיב יחסיו עם הנאצים, והן לעדות שנתן לאחר השואה עבור מספר בכירים נאצים במסגרת משפטי נירנברג.
במהלך שמיעת הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במרץ 1957, הוא נרצח ביריות מתנקש. אולם, גם לאחר ההתנקשות בו הויכוח הציבורי סביב פועלו לא תם. השאלה האם היה קסטנר אדם שעשה ככל יכולתו למען הצלת יהודים, או שמא "מכר את נשמתו לשטן" עדיין מהדהדת עד היום.