בשבע מהדורה דיגיטלית

שוברת חרם

גם מוסלמים ונוצרים מתגייסים באופן מפתיע למאבק למען שמה של ישראל בעולם, בהובלתה של עו"ד יפעה סגל, יו"ר הפורום המשפטי הבינלאומי

שמעון כהן , כ"ח בניסן תשע"ח

"כל הצלחה משפטית שלנו מתפרסמת ומביאה איתה בקשות ממקומות נוספים בעולם". עו"ד סגל
"כל הצלחה משפטית שלנו מתפרסמת ומביאה איתה בקשות ממקומות נוספים בעולם". עו"ד סגל
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בין אנשי הקשר והמידע שמסייעים לפעילותו של 'הפורום המשפטי הבינלאומי', אפשר לזהות באופן מפתיע גם מוסלמים ותומכי אסלאם.

מדובר בעובדה לא טריוויאלית, שכן מדובר בפורום שבראש מעייניו עומד המאבק למען ישראל בעולם. בעיניה של יו"ר הפורום, עו"ד יפעה סגל, זה דווקא די מובן וטבעי. "מדובר בכאלה שמתנגדים לאסלאם הרדיקלי, לשנאה ולאנטישמיות. יש לא מעט מוסלמים שרוצים לחיות במערב, עם כל הטוב שהוא מציע להם. הם, אגב, הראשונים שנפגעים מהאסלאם הרדיקלי, כי ככל שהאסלאם הזה מתגבר - החברה סביבם בוחנת אותם באופן חשדני יותר.

בנוסף לכך, ישנם גם פלשתינים שקמפיינים של הסתה ושנאה לא הצליחו לשטוף את מוחם והם מבינים שאם הם עובדים בחברה ישראלית ומקבלים משכורת ראויה, תנאים סוציאליים, יחס טוב, תפקיד מכובד, יוקרה ושוויון - כדאי להם לשמר את זה. מבחינתם, ה‑BDS שרוצה להביא לסגירת מפעלים ביהודה ושומרון, מהווה איום ישיר על הפרנסה והעתיד שלהם. חרב החזרה למעגל העוני מרחפת כל הזמן מעליהם. הם יודעים שבחברה שלהם, אם אתה לא מקורב לשלטון ולא עוסק בטרור - גורלך לחיות בעוני".

הפלשתינים הללו, מספרת סגל, אומנם חוששים לחייהם ולכן עדויותיהם מועברות לפורום תחת מעטה אנונימיות, ובכל זאת כאשר עדות שכזו מגיעה מתוככי החברה הפלשתינית היא בעלת כוח ומשמעות מיוחדת בזירה הבינלאומית. "הפעילות השקטה שלהם היא מעשה אמיץ מאוד", היא מתפעלת.

נראה ששמו הנינוח של המוסף שבידיכם סותר לחלוטין את סדר יומה הכמעט בלתי אפשרי של עורכת הדין יפעה סגל, העומדת בראש הפורום המשפטי הבינלאומי, ששם לו למטרה לאגד משפטנים מרחבי העולם במאבק למען ישראל. סגל מדלגת מיבשת ליבשת, ממדינה למדינה ומכנס לכנס, וכדי לשמוע ממנה על פעילות הפורום שהוקם רק לפני כשלוש שנים, נדרשנו לאתר בקושי תפר קצרצר בין עוד נחיתה להמראה.

בתוך שלוש שנותיו הצליח הפורום, שהוקם על ידי הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, לגייס לפעילות משותפת לא פחות מ‑1,200 פרלמנטרים, עורכי דין ומשפטנים מ‑24 מדינות. קבוצה מצומצמת של עורכי דין ישראלים מתווכת ומתאמת בין כולם על פי הצורך ועל כל המלאכה מנצחת סגל, שמסבירה: "הפורום הבינלאומי הוקם מתוך ראיית המתרחש בעולם. השוואה פשוטה בין הפעילות האנטי-ישראלית לזו הפרו-ישראלית מגלה תמונת מצב מטרידה ומדאיגה מאוד. בעוד הרשת הנאבקת בישראל פועלת מתוך תיאום, בצעדים חכמים ומושכלים ונראה שיש יד מכוונת שיודעת להפנות עשרות ומאות ארגונים לפעילויות ה‑BDS ודומיהם, הרי שמהצד שלנו פועלים בצורה ספוראדית ועצמאית, בלי תיאום, בלי ידיעה של מה נעשה עד כה ומה לא, מה נכשל וכו'".

אל הוואקום הארגוני הזה נכנס הפורום הבינלאומי, וצעד אחר צעד טווה רשת משפטית וחוקתית פרו-ישראלית במקומות שעד לא מכבר היו קהילות יהודיות ונציגויות ישראליות מתמודדות בהם לבדן ובדרך כלל גם נוחלות כישלון.

בעקבות אמא ונעמי שמר

המאבקים האידיאולוגיים-משפטיים הללו היו, כך מסתבר, חלומה של סגל עוד טרם עשתה את צעדיה האקדמיים הראשונים במחלקה למשפטים באוניברסיטת חיפה. תחום הפלילים כמו גם החוזים ושאר ענפי המשפט לא קסמו לה, גם אם מאחוריהם הסתתר תגמול כלכלי לא מבוטל. "בשבילי זו לא הייתה שאלה. בשביל זה הלכתי ללמוד משפטים. אומנם לא היה לי ברור איפה אעבוד ואיך, אבל היה לי ברור שיש לנו כאן כלי שצריך להיות חכמים כדי לנצל אותו. נמצא מולנו צד שמתנהל כמו מונופול, מספר כל שקר וכולם אוכלים אותו. את המונופול הזה רציתי לשבור דרך עולם המשפט".

סגל נולדה לפני 35 שנים במזכרת בתיה, למדה בתיכון האזורי בגדרה, שירתה בחיל האוויר כמפקדת קורס מבצעים בבסיס עובדה הדרומי ולאחר מכן החלה בלימודי משפטים כמו שני אחיה. לסגל אח תאום ואחות שגדולה ממנה בשבע שנים. כל השלושה הם עורכי דין שרוח אידיאליסטית מניעה אותם. אחיה היה בעבר דיפלומט ועבר בשגרירות האיחוד האירופי בבריסל ואחותה פרקליטה בסנגוריה הציבורית.

"דיברנו בבית הרבה מאוד על ערכים. אין ספק שגדלנו בבית עם ערך מוסרי מאוד גבוה והיו אינספור שיחות בנושאים הללו, לאו דווקא מהמקום הפוליטי. אנחנו לא בהכרח מסכימים על כל דבר, אבל הנושא הערכי היה משמעותי מאוד אצלנו בבית. זו הקרקע שעליה גדלנו".

לאחר התואר הראשון במשפטים עברה סגל לאוניברסיטת תל אביב, שם סיימה תואר שני ביחסים בינלאומיים, נדבך נוסף בהכשרתה לתפקיד שהיא נושאת בו כעת. בינתיים הספיקה לשמש כעורכת דין בארגון 'שורת הדין', המוביל את המאבק המשפטי בשם נפגעי הטרור כנגד ארגוני הטרור ומדינות תומכות טרור בזירה הבינלאומית, ובהמשך הייתה מנכ"ל משותף בסוכנות הידיעות תצפית (TPS), המפיצה מידע חדשותי בזמן אמת לגופי תקשורת ברחבי העולם.

רגע לפני שצוללים לפעילות המשפטית הבינלאומית, אי אפשר שלא לשאול על מקור שמה הלא שגרתי, יפעה. נדמה שבניגוד לאינספור נושאות השם יפעת הפזורות ברחבי הארץ, יפעה יש רק אחת. "נולדתי וגדלתי לתוך מציאות שבה יפעה זה השם הטבעי והנכון בעברית", היא מספרת. "יש שתי נשים שהשפיעו עליי, אמא שלי ונעמי שמר. לאמא שלי יש ידע מדהים בשפה העברית ונראה שהיא שנייה רק לאבשלום קור. יפעת זו מילה לא נכונה כי היא מילת סמיכות ואמא שלי רצתה לקרוא לי בשם נכון בעברית, שם שלקוח מספר יחזקאל שמתאר הוד והדר. בנוסף לכך, לסבתא של אבא שלי קראו יפה, ואומנם רצו לקרוא על שמה, אבל זה היה שם שנשמע לאמא שלי מיושן מדי, אז היא עשתה מעין פרפרזה ובחרה בשם יפעה שמצא חן בעיניה ומתקשר עם השם של הסבתא".

פעילות הפורום מתמקדת אומנם בארצות אירופה, בעיקר בשבדיה, אבל כנפיה חובקות גם את ארצות הברית ובאחרונה אף את אוסטרליה. מתברר שגם שם, במקום שספק אם מרבית האזרחים יודעים מהו מגן דוד והיכן נמצאת ירושלים על המפה, יש מי ששונא אותנו.

"בארצות הברית פועלות כמה קבוצות בודדות למען ישראל, באירופה כמעט אין פעילות כזו וכך גם בדרום אמריקה. ארצות סקנדינביה נמצאות תחת מתקפה אנטישמית של ממש, אבל אין מי שייתן יד ליהודים, לישראלים ולתומכי ישראל שנמצאים תחת המתקפה הזאת", אומרת סגל. "במקומות הללו תוקפים את ישראל בצורה מאוד רצינית ופועל יוצא מכך הוא אנטישמיות כלפי הקהילות היהודיות. זה מעגל שמזין את עצמו. היהודים בקהילות הללו במצב קטסטרופלי".

במדינות הללו, מסבירה סגל, מתקבלות החלטות רשמיות שרעיונות ה‑BDS הם מרכיבים מובילים בהן. בראש המדינות הללו נמצאת שבדיה. "ממשלות מזינות בסכומי עתק את ארגוני ה‑BDS והחלטות ברוח הזו עוברות בפרלמנטים על בסיס שקרים ומידע מוטעה", היא אומרת.

הממשלות הללו מגייסות ליוזמות ה‑BDS במודע ומתוך שנאת ישראל?

סגל מעריכה כי רק מיעוטם של העוסקים בכך הם אכן אנטישמים, בעוד "הרוב הם אידיוטים שימושיים, ואם לומר את האמת, אפשר להבין אותם. כששומעים כל הזמן רק קול אחד מהדהד שמספר על מדינה שהיא מקור חוסר היציבות, השטן בהתגלמותו, מדינה שמדכאת ומכה, מפלה ומפרה זכויות אדם, כל אחד היה רוצה לעצור דבר כזה. לכן אני סבורה שקיים רוב בפרלמנטים הללו שמשוכנע שהוא עושה את הדברים מתוך מגמה טובה".

כשהתבררה תמונת אוזלת היד וחוסר הארגון והתיאום אל מול מאות התנועות האנטי-ישראליות המתוזמרות היטב, נולד הרעיון להקים פלטפורמה שתתכלל את פעילותם של תומכי ישראל ותתאם ביניהם.

הפלטפורמה הזאת של פעילות הפורום נבנית כל העת מעוד ועוד פרטים קטנים שמצטרפים אליה - עוד קהילה, עוד מועצת עיר שכוחה ועוד מאבק פרלמנטרי על הצעת חוק בי-די-אסית. הדרך לעשייה הכוללת מתחילה מלמטה. "הצעד הראשון הוא איתור גורם כלשהו שעובד בתוך הקהילות המקומיות. לפעמים מדובר בנציגי הקהילה היהודית, לפעמים ארגונים מקומיים ולפעמים נוצרים תומכי ישראל שדווקא הם, משום שהם גדולים יותר, פחות חוששים ומפוחדים ולכן נחושים לעמוד מול מתקפות אנטישמיות. הם הופכים לכלי עזר משמעותי אפילו יותר מהקהילות היהודיות".

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הגורמים הללו כדי להכיר את המציאות הפוליטית והמשפטית בכל מקום, את מנגנוני החקיקה בכל מדינה ומדינה. זה עולם ומלואו שחייבים להבין אותו כדי לפעול באופן מדויק. אנחנו מקיימים שיחות ארוכות עם הגורמים בשטח", היא אומרת ומדגימה מתוך מאבק שניהל הפורום בראשותה באחרונה. הזירה: ספרד.

ניצחון בנוסח ספרד

מדובר בתיק חשוב שהתפתח לסדרת תיקים, כאשר עיריות בספרד אימצו את מדיניות ה‑BDS כמדיניות רשמית והחליטו שלא מקבלים סחורה ישראלית. "הנוסח לא ניסה להסתתר מאחורי סירוב לסחורה מעבר לקו הירוק, כפי שקורה במקומות אחרים. הם פשוט החליטו שלא עובדים יותר מול ישראלים, לא רוצים תרבות ולא אקדמיה ממי שהזהות שלו ישראלית".

להחלטה היו השלכות קשות גם מבחינה ערכית אבל גם כלכלית, במימד האישי של יצואנים ישראלים וגם בממיד הלאומי. החשש הגדול, שנובע מתקדימים בעבר, הוא שהחלטה כזו היא כמו וירוס: היא לא נשארת כהחלטה בודדת במקום כלשהו בעולם, אלא עוברת ממקום למקום והופכת לנחלתם של עשרות מקומות ברחבי העולם. "כך הם עובדים. מצליחים במקום אחד, לומדים לקחים ומשכפלים את המהלך במקומות נוספים. לכן היה לנו חשוב להתמודד עם זה מוקדם לפני שהדבר יתפשט".

קשרים קודמים בין הפורום של סגל לארגונים מקומיים בספרד הובילו לפנייה של אחד הארגונים הללו, ACOM שמו, לפורום ולדיווח על ההחלטות שהתקבלו בעיריות ועלולות להפוך למפולת אבני דומינו בערי היבשת כולה. "הם רצו להתייעץ איתנו לקראת מתקפה משפטית משלהם נגד ההחלטות הללו. העבודה הראשונית שלנו הייתה להבין מעורך דין ספרדי תומך ישראל מה אומר החוק הספרדי בעניין הזה. לשם כך חשוב לשאול את השאלות הנכונות כדי להיערך למתקפה. צריך להכיר את החוקים נגד אפליה, חוקי זכויות האדם במשפט הספרדי ועוד".

לאחר השיחות הראשוניות, גיבש עורך הדין הספרדי יחד עם אנשי הפורום קו משפטי שאיתו פנה לבית המשפט. החלו דיונים, שכללו בין השאר גם את המשמעויות שיש להיותה של ספרד חברה באיחוד האירופי, המצוי בקשרי אומנות והסכמים עם ישראל. "כולנו מכירים את האיחוד האירופי כעוין את ישראל, אבל חשוב לדעת שיש שם לא מעט אמנות נוחות לנו, יש לנו איתם הסכמי סחר חזקים, ישנן אמנות נגד אפליה וכלים נוספים שנתנו כוח לאותו עורך דין להתמודד. התחושה הייתה שאף שופט ספרדי לא ירצה ללכת נגד החוק האירופי, פרט להתנגחות עם סעיפים בחוק הספרדי עצמו". בהובלה וייעוץ של הפורום נחל עורך הדין הספרדי ניצחון.

מה מניע עורכי דין מסוגו לחבור לגוף ישראלי ולצאת למאבק שלעיתים גובה מחיר אישי ומקצועי?

"במקרה הזה מדובר בעורך דין שעבד עם ארגון שפועל למען אינטרסים ישראליים, אבל יש סיבות לא מעטות שמביאות אותם להירתם למשימה שכזו. הרי החלטה של עירייה להחרים תוצר ישראלי באשר הוא אמורה לזעזע כל אדם, ויש מי שמצליח לראות מעבר לקמפיין השקרים. הם רואים בכך אפליה והסתה במובן הכי פשוט של המילים הללו".

לכאורה מאבק נגד החרמתה הכוללת של ישראל יהיה מסובך פחות מהמאבק על החרמת תוצרת יישובי יהודה שומרון והגולן, שכן מאבק שכזה מתכסה באצטלה מדינית ולא אנטי ישראלית.

סגל מסכימה, אולם עם זאת היא סבורה שגם במאבק כזה אין להרים ידיים. הטענות נגד מדיניות ישראל ביו"ש כעילה להחרמת תוצרת שמגיעה מעבר לקו הירוק הן בעיניה לא יותר מצביעות, שמאחוריה שנאה למדינת ישראל כולה ושאיפה לקריסתה. את התפיסה הזאת היא מסבירה בערכאות משפטיות ובבמות תקשורתיות שונות בארץ ובעולם.

"התפקיד שלי הוא להסביר ולשכנע אותם שמאחורי ארגוני ה‑BDS אין טיעונים אמיתיים של התנגדות לכיבוש ודאגה לזכויות אדם. אי אפשר לייצר הפרדה בין ישראל שמשני עברי הקו הירוק. הרי ארגוני ה‑BDS לא נאבקים באיזו מאפייה במעלה אדומים או בעסק קטן אחר ביישוב כלשהו. הם נאבקים מול חברות ענק במשק הישראלי כמו בנקים, חברות סלולר ודלק, חברות שמהוות את הבסיס הכלכלי של ישראל. כאשר אתה מכשיר חרם שכזה, אתה מכשיר את השאיפה והפעילות להתמוטטותה הכלכלית של ישראל. בתי משפט לא אמורים להכריע בשאלות של מדיניות ופוליטיקה, ולא יכול להיות שכל עוד יש אזרחים ישראלים מעבר לקו הירוק נמנע מהם מים, חשמל, אוכל ודלק. כשמסבירים את העקרונות הללו, מתגלה לאנשים בעולם המניע האמיתי שמאחורי הנימה הלכאורה עניינית של ההתנגדות למדיניות הישראלית".

זירת הפעילות של הפורום לא נעצרת בבתי המשפט. פרלמנטרים מכל העולם, ובפרט בארצות האיחוד האירופי, מתרגלים לנמרצות ולנחישות שבהן מנהלת סגל מאבקים גם במגרש הביתי שלהם. אחת הדוגמאות למאבקים שכאלה מגיעה מפרלמנט האיחוד האירופי עצמו. "התברר לנו מאחד מאנשי הקשר שלנו בפרלמנט האירופי, שגורם כלשהו באיחוד האירופי הזמין לאירוע את לילה חאלד, המחבלת שהייתה מעורבת בחטיפת מטוסים בעברה וכיום משמשת דוברת של החזית העממית ומפיצה את האידיאולוגיה שלהם".

מאחר שארגון החזית העממית מוגדר כארגון טרור גם באיחוד האירופי, היה לסגל ברור ש"לא יכול להיות שיזמינו לפרלמנט של האיחוד נציג של ארגון שמוגדר שם כארגון טרור כדי שירצה ויפיץ את האידיאולוגיה שלו. הכנו תסקיר על מה שאומר האיחוד האירופי בנושא היחס הנדרש לארגוני טרור, מה אסור ואיפה. בשיתוף פעולה עם גורמים בפרלמנט האירופי, החתמנו כ‑60 חברי פרלמנט שמבינים את ההיגיון הזה. מסמך ההחתמה הובא לנשיא הפרלמנט ובהמשך עבר בוועדה רלוונטית. התקבלה החלטה שהדבר באמת אסור וגם בעתיד אסור שיקרה אירוע דומה", רושמת סגל ניצחון נוסף.

באוסטרליה חשף הפורום עמותה שפעלה דרך רשם העמותות הישראלי והיוותה כיסוי להלבנת כספי טרור. התורמים לעמותה הזאת היו באוסטרליה, ובתום מאבק משפטי שנמשך יותר משנה וחצי נסגרה העמותה, לא לפני שהשב"כ בחן את הנתונים ואישר שאכן מדובר בכספי טרור. מאבק הפורום על אדמת אוסטרליה טרם הסתיים וכעת היעד הוא מקורות הכספים באוסטרליה. "אנחנו רוצים להגיע לתורמי הכספים ולהבהיר להם לאן הולך הכסף, שיבינו שהם מממנים גוף שרק מתחזה לבעל מטרות צדקה. המטרה שלנו היא שהברזים ייסגרו להם".

הישראלים מזיקים יותר

לאחרונה הובילה סגל בירושלים כנס בינלאומי של משפטנים תומכי ישראל מ‑24 מדינות, כאשר גם כאן היעד הוא לימוד הדדי של אורחי הכנס מניסיונם של חבריהם במדינות מקבילות, התאמת המאבקים לנתונים המשפטיים של כל מדינה ושכפול ההישגים וההצלחות שאליהם הגיעו כבר בעבר. "יש עוצמה רבה בהיכרות הזאת של עורכי הדין אלה עם אלה ובסיעור המוחות שהיה בכנס. ההבנה של חשיבות העבודה המלוכדת עלתה על כל ציפייה שהייתה לי. זו הייתה הצלחה מסחררת והפירות נראים כבר כעת. אנשים מתגייסים בצורה מרשימה לעבודה מתואמת, לחלוק מידע ולבצע פרויקטים משותפים. המטרה הייתה להבין את הדומה והשונה ממדינות ומערכות משפט שונות, לשכפל כלים ממדינה למדינה בהתאם לעקרונות משפטיים משותפים".

כאמור, יותר מ‑1,200 בני אדם מרחבי העולם שותפים לרשת שהקימה סגל בשלוש שנותיו של הפורום, ואם בראשית הדרך היו מגיעים לשולחנה של סגל שניים או שלושה מקרים בחודש, הרי ש"כיום כבר מדובר בשניים או שלושה פרויקטים ביום. אירוע מביא אחריו כמה אירועים. כל הצלחה משפטית מתפרסמת ומביאה איתה בקשות ממקומות נוספים בעולם והצורך שלנו לגדול רק הולך ומתרחב".

תרומה לא מבוטלת לפעילות ארגוני ה‑BDS יש דווקא לישראלים ולישראלים לשעבר. "איתם ההתמודדות התקשורתית וההסברתית יותר קשה. לישראלים הללו יש כוח היזק גדול מאוד, כי כאשר ישראלי מופיע בחו"ל ואומר 'תאמינו לי, כי אני יודע ומכיר את המציאות', יש לדברים שלו משקל משמעותי יותר משל מאה אחרים שיגידו את אותו דבר. הפעילים הללו עושים לנו כמדינה הרבה מאוד נזק. הם הופכים לכלי שרת חזק מאוד בידי הארגונים הללו".

פעילותם של סגל ואנשיה אינה מפליגה רק מעבר לים. גם הפרלמנט הישראלי זקוק לעזרתו של הפורום כשהוא מנסח חקיקה לבלימת תופעות ה‑BDS. אנשי הפורום היו במעמד של ידיד בית המשפט בדיונים על המתקפה מול החקיקה נגד מחרימי ישראל. זאת לאחר שעמדו מאחורי ניסוחו של החוק ועל ניסוח תיקונו והפיכתו לבעל שיניים אפקטיביות.

"ההצעה הוגשה על ידי חבר הכנסת יואב קיש, וכשהיא תעבור יהיה מדובר בכלי משמעותי נוסף לעשיית צדק מול רודפי ישראל מבית", אומרת סגל, ומסבירה את התיקון שנדרש לחקיקה הראשונית: "בית המשפט העליון פסל בהליך של בג"ץ סעיף שנוסח כפיצוי עונשי. מדובר במשהו שהוא מאוד חריג במשפט הישראלי כי אנחנו מחפשים ענישה ולא פיצוי, ובית המשפט העליון החליט שמדובר בסעיף שהוא מאוד לא מידתי. הבעיה היא שנסיבות העבירה של החרמת תוצרת ישראלית כמעט אינן מאפשרות הוכחה מדויקת של נזק כלכלי כפי שנדרש בתביעת נזיקין. בהצעת התיקון הצענו את המנגנון הקיים של חוק לשון הרע והפרת זכויות יוצרים. בשני המקרים הללו קיים פיצוי גם בלי הוכחת גובה הנזק עד רמת השקל הבודד".

לפי שעה עברה הצעת החוק המתוקנת את ועדת השרים לענייני חקיקה, ומבחינתה של סגל מדובר בבשורה של ממש. להערכתה חברי הכנסת, שאולי בעבר היו פחות מודעים לנחיצות ולחשיבות החקיקה, היום מודעים הרבה יותר ולכן מגויסים לעניין. "אני מאמינה שיש כיום בכנסת אוזן קשבת לחקיקה הזאת ונצליח להעביר את התיקון ולהכניס את החוק לספר החוקים".

פעילות הפורום בארץ ובחו"ל מתבצעת על בסיס אזרחי ובלי כל קשר לממשלת ישראל, ומבחינתם של סגל ושאר אנשי הפורום מדובר ביתרון. "יש בעולם מעמד מיוחד למי שמייצג את האזרחים. יש לי יתרון בכך שאני מגיעה ממקום א-פוליטי", היא אומרת ומזכירה גם את התדמית הבעייתית של ממשלת ישראל בעולם, תדמית שאומנם אינה מוצדקת אבל השפעתה דרמטית על אופן הסיקור והיחס הבינלאומי.

"יש אנשים שמשייכים את העובדה שאנחנו עובדים נגד ה‑BDS למחנה פוליטי ימני, אבל זה מגוחך", דוחה סגל את הטענות, "אנחנו אמורים להתכנס נגד טרור, נגד מימון טרור, נגד אנטישמיות ונגד אפליה. לא אמורה להיות לכך כל קשר לעמדה פוליטית כזו או אחרת".