רוצים תעודת זהות כחולה. מפגינים סמוך לגדר
רוצים תעודת זהות כחולה. מפגינים סמוך לגדרצילום: Mohammed Salem, רויטרס

ביום שישי הקרוב צפויה להיערך הפגנת הצעדה השלישית שמארגן חמאס בסמוך לגדר הרצועה. בהפגנה הראשונה, שהתקיימה בערב פסח, השתתפו כ‑40 אלף עזתים, וחלקם אף ניסו לחצות את הגדר לכיוון שטח ישראל.

במהלך ההפגנה נהרגו 16 מפגינים, מהם חמישה אנשי חמאס, וכ‑1,400 נפצעו. בשבוע שעבר, בהפגנת הצמיגים, מצאו את מותם תשעה מפגינים, מתוך כ‑20 אלף איש שהשתתפו באירוע. לקראת ההפגנה ביום שישי הקרוב נאספו ברצועה יותר מ‑20 אלף בקבוקים ו‑5,000 ליטר דלק, במטרה להשליך לעבר חיילי צה"ל בקבוקי תבערה רבים ככל האפשר. בנוסף לכך אספו ברצועה דגלי ישראל רבים במטרה לשרוף אותם בהפגנה.

"חמאס יודע שהוא צריך לשמור על עצימות נמוכה של ההפגנות הללו, אם הוא רוצה להגיע לאירועי הנכבה והעברת השגרירות עם מוטיבציה של הרחוב העזתי", אומר האלוף (במיל') איתן דנגוט, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים ומזכירם הצבאי של שרי הביטחון מופז, פרץ וברק. "זה שילוב של שלושה אירועים, יחד עם פתיחת חודש הרמדאן, ובעקבותיהם חמאס רוצה לייצר אירוע מרכזי שישאיר את הרושם שהוא זה שיכול לפעול בדרכים שהרשות לא פועלת – למרות שבפועל המצב שלו קשה במיוחד".

חמאס נמצא בחודשים האחרונים בבידוד עמוק. מצד אחד הסכם הפיוס עם הרשות הפלשתינית, שעליו הוא בנה רבות, קרס. מצד שני, מצרים כופה עליו בידוד ממקורות המימון העיקריים שלו – איראן, קטאר וטורקיה. כל זה יצר מצב כלכלי קשה ברצועה, שהוביל אותה לפתחו של משבר הומניטרי. "חמאס לא מצליחים לייצר מצב של חיים נורמליים ברצועה", אומר המזרחן ד"ר מרדכי קידר, עמית מחקר במרכז בגין סעדת ומרצה באוניברסיטת בר-אילן, "האבטלה גואה, אין כסף, הרשות עצמה עוצרת כספים, אונר"א עוצרת כספים".

אם זאת המציאות, למה ההפגנות מופנות לישראל ולא לעבר החמאס עצמו?

"הסיבה לכך היא כפולה. קודם כול, אי אפשר ולהפגין ולהילחם נגד חמאס, כי מי שיעשה את זה – ימות. שנית, בעוד המצב בעזה קשה, ישראל צועדת לעבר חגיגות ה‑70, שזה אירוע חשוב, בנוסף לכך שהשגרירות עוברת לירושלים. הם רואים את זה והלב שלהם נחמץ".

אל תוך המצב הכלכלי והמדיני הקשה של חמאס, מצטרף אובדן הנשקים האסטרטגיים שלו – ירי הטילים ומנהרות התקיפה. מערכת כיפת ברזל מנטרלת בהצלחה יתרה את איום הטילים מעזה, והמכשול שנועד לפתור את איום המנהרות מתקדם לקראת השלמה, כשבתווך צה"ל מאתר מנהרות והורס אותן. "חמאס משתמש במפגינים כאמל"ח אנושי, עם כל הציניות שיש", אומר האלוף דנגוט, "הוא נעזר בהפגנות הללו כדי להגיע אל הגדר, בשביל לנסות לפגוע בכוחות שנמצאים שם, ואולי אפילו לחדור לתוך ישראל ולבצע פיגועים".

זאת המטרה של חמאס, למצוא דרך חדשה לבצע פיגועים? או שיש לו מטרה מרכזית יותר?

"לחמאס יש בעיה: עזה יצאה מהשיח הערבי והעולמי בכלל. היא לא מעניינת אף אחד. יתרה מזאת, היא נתפסת כמכשול למדינות המתונות. המטרה המרכזית בהפגנות הללו היא לחזור למרכז הבמה מצד אחד, ולייצר בעיית לגיטימיות לישראל".

הקרב על ראשות הרשות

את בעיית הלגיטימיות של ישראל חמאס השיג בדמות מותו של העיתונאי העזתי יאסר מורתג'א מירי צלפים. לאחר בדיקה של צה"ל התברר שמורתג'א הוא פעיל של תנועת חמאס, ששימש כקצין במנגנוני הביטחון של הארגון. מותו הוביל לגלי ביקורות ברחבי העולם, ואפילו בישראל ארגון העיתונאים פנה בדרישה לרמטכ"ל לבדוק את הנושא. "אין ספק שמוות של עיתונאי יוצר תמונה רעה מאוד לישראל", אומר ד"ר קידר, "לעיתונאים יש חסינות. כולם יודעים שאסור לירות על עיתונאי, וזה מעורר שיח בעייתי כלפי ישראל".

אירועים כאלה, כמו מוות של עיתונאי ומפגינים, עלולים לדרדר את המצב יותר – אולי לפתחה של מערכה גדולה?

"האינטרס של חמאס הוא בדיוק הפוך מזה. כל עוד הם נתפסים כמפגינים שישראל יורה עליהם והורגת אותם, זה טוב להם בדעת הקהל העולמית. ברגע שחמאס יתחיל לירות טילים על ערים ישראליות ולשלוח מחבלים, הוא יאבד את כל הנקודות שהוא צובר כרגע. הסלמה של המצב תלויה כרגע בישראל – אם היא תקפיד על עימות כמה שפחות אלים סמוך לגדר, לא נראה הסלמה".

"לאף אחד מהצדדים אין אינטרס לצאת למערכה כוללת, אבל הסיכוי שנגיע לשם בכל זאת הולך וגובר", אומר דנגוט, "מספיק פיגוע על הגדר שיוביל לפצועים או חס וחלילה להרוגים בצד שלנו, ואנחנו נעמוד על סף מבצע נוסף. אתה רואה שמנהיגי החמאס מגיעים קרוב מאוד לגדר ומסיתים את ההמון, כך שאנחנו נמצאים במצב יותר מדי נפיץ".

מה צה"ל יכול לעשות כדי למנוע מהמצב להתדרדר יותר?

"בראש ובראשונה, צריך להבין שחמאס אינו חסין, כולל הקצונה הבכירה שלו. צה"ל יכול לתקוף מטרות חמאס בעומק הרצועה, וגם לחסל אישים מרכזיים בארגון. בהקשר של חמאס, כל האמצעים לגיטימיים".

בינתיים מצליח צה"ל לשמור על הגזרה במצב יציב, גם אם מתוח במיוחד. מספר ההרוגים בהפגנות יכול היה להיות גבוה בהרבה, אך ירי צלפים מדויק משאיר אותו ברובד נמוך. בנוסף לכך, צה"ל הצליח עד כה למנוע ביעילות חדירה לישראל. "צה"ל עמד עד כה במשימה בצורה יוצאת מהכלל", אומר דנגוט, "הוא הגדיר את הגדר כקו אדום שהוא לא ייתן לאף אחד לעבור אותו. כל זה בזמן שהוא נמצא במציאות כמעט בלתי אפשרית של יצירת הרתעה אפקטיבית ברצועה מחד, ומנגד מניעת אירועים שייראו כאילו הוא מבצע טבח. הצורך לפעול בצורה קטלנית כלפי אלה שמנסים לעבור את הגדר מחד, ומאידך להשתמש באמצעים לא קטלניים כלפי ההמון המשולהב, יושם בהצלחה".

ברקע ההפגנות הללו, יש להפנות מבט לכיוונה של הרשות והעומד בראשה, מחמוד עבאס. אין זה סוד שיו"ר הרשות נמצא בשלהי הקריירה שלו, ושקרבות הירושה כבר החלו. חמאס מנסה בחודשים האחרונים להציג את עצמו כיורש הראוי לתפקיד. ביהודה ושומרון זוכה הארגון לאהדה רבה בקרב הציבור, הרבה יותר מהפת"ח.

אפשר לראות בהפגנות שינוי תפיסה של חמאס – ממאבק אלים למאבק מדיני, בדומה לגישתו של אבו-מאזן?

"התפיסה של אבו-מאזן נוגדת את הדנ"א הבסיסי של חמאס", אומר קידר, "זה לא ארגון שיכול להגיע להסכמים כלשהם עם ישראל. לא בטוח שלאש"ף יש את היכולת הזאת, אבל לחמאס בוודאות אין. מה שכן, בכל נקודת זמן הם בוחרים באמצעי הנכון לתקוף את ישראל: פעם בטרור לוחמני, פעם בטרור עיתונאי ופעם בטרור מדיני. אבל לא תראה אותם יושבים לשיחות שלום למיניהן, זו לא דרכם".

עד כמה המדיניות הזאת מקובלת על הרחוב הפלשתיני?

"חמאס הרבה יותר אהוב ביו"ש מאשר ברצועה. בעוד ביו"ש נמאס לאנשים מהרשות, בעזה נמאס להם מחמאס, אבל הם מפחדים לומר משהו כדי שהם לא ימותו".

אז מה אנשי עזה היו רוצים במקום חמאס?

"הם רוצים תעודת זהות כחולה".