מה באמת רוצה נתניהו?

הפער בין המסר הלוחמני שיצא ביום חמישי מהלשכה ובין התדרוכים לאחר ישיבת ראשי הקואליציה מעלים חשש כבד בנוגע לכוונות נתניהו. דעה

שלמה פיוטרקובסקי , ל' בניסן תשע"ח

נתניהו בכנסת
נתניהו בכנסת
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

1. זמן קצר לאחר סיומה של ישיבת ראשי סיעות הקואליציה הבוקר (ראשון), פתח ראש הממשלה נתניהו את יישבת הממשלה השבועית במונולוג הקבוע, במסגרתו התייחס גם לישיבת ראשי הסיעות.

במהלך הישיבה אמר נתניהו את המשפט המדהים הבא: "סיימתי עכשיו דיון חשוב עם ראשי מפלגות הקואליציה ועם היועץ המשפטי לממשלה וצוותו, בשאלת יחסי הגומלין בין הרשות המחוקקת והרשות השופטת. יהיו גם ישיבות המשך השבוע. דיון כזה התקיים לפני למעלה מעשר שנים, ללא תוצאות".

הגאווה של נתניהו בקיום דיון בנושא כה חשוב אחרי עשר שנים שבהן דיון שכזה לא נערך היתה מובנת אם מדובר היה בראש ממשלה חדש, שנה בתפקיד, שנתיים, אולי אפילו שלוש. נתניהו, לעומת זאת, היה ראש הממשלה ב-9 מתוך עשר השנים האחרונות (לפני כשבועיים ויומיים הוא חגג 9 שנים רצופות בתפקיד). אם נתניהו יכול להאשים מישהו בהזנחת העיסוק בסוגיית יחסי הגומלין בין הרשות המחוקקת והרשות השופטת, הרי זה רק את עצמו.

2. אולם, כמובן שטוב מאוחר מאשר לעולם לא, ובהחלט יש לשמוח על העובדה שכעת נתניהו מוכן, לכאורה, לדון בנושא הזה וגם לפעול לשינוי המצב הקיים, והבעייתי.

השאלה היא כמובן מה נתניהו רוצה לחוקק, ולא מה הכותרת שהוא יתן לחקיקה שכזו. שהרי "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים", כדברי הקלישאה הנכונה.

אם נתניהו יוביל חקיקה של פסקת התגברות טובה, כזו שתשיב את האיזון בין הרשויות, הוא יזכר לדורות כמי שהשיב את האיזון למערכת. אולם מנגד, אם הוא יכנע לעמדת היועמ"ש, למשל, חקיקה ברוח שכזו תהיה בכייה לדורות.



טוען....

3. למה יש סיבה לדאגה? בגלל התדרוכים שיוצאים כבר כעת מלשכת נתניהו בעקבות ישיבת ראשי סיעות הקואליציה בעניין פסקת ההתגברות.

שלוש יממות בלבד החזיק באוויר ספין "המודל הבריטי" עד שנקבר בצהריים בתדרוך של לשכת ראש הממשלה. אבל זה הסיפור הפחות חמור, כי קשה להאמין שמישהו באמת האמין שנתניהו, שרק לפני כמה שנים התגאה בכך שבלם כל ניסיון לחקיקה שתפגע במעמדו של בית המשפט העליון, ילך על מודל מרחיק לכת שכזה.

הבעיה היא שמתדרוך אנשי הלשכה עולה שנתניהו מתכוון ללכת לפסקת התגברות במודל שהיועמ"ש מסכים לו, וזה - אם יקרה - יהיה בכיה לדורות, לא פחות.

4. מהו המודל של היועמ"ש? בקיצור: תמורת העובדה שפסילת חוקים בבתבצע רק בבית המשפט העליון ורק ברוב של לפחות 6 שופטים מתוך 9, בשביל לחוקק חוק שיתגבר על פסיקת בג"ץ ידרש רוב של 70 חברי כנסת ותוקפו יוגבל ל-5 שנים.

אתם מכירים חוק שעבר במדינת ישראל ברוב של 70 חברי כנסת בשנים האחרונות? אני אגלה לכם - אין אחד כזה. בשיטה הפרלמנטרית הישראלית רוב של 70 ח"כים הוא בגדר חלום באספמיה.

התוצאה של פסקת התגברות כזו תהיה ביצור סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקים, הגדלת הלגיטימציה שלו לעשות את זה, ומנגד הכנסת הכנסת למצב של חוסר אונים מוחלט. בקיצור: בכיה לדורות.