אייל בן ראובן
אייל בן ראובןצילום: יונתן סינדל פלאש 90

התקיפה האמריקאי-צרפתית-בריטית בסוריה מעלה דווקא בישראל קולות מוטרדים ומודאגים שמא כעת תהיה לרוסיה תואנה לחמש את הסורים בטילים מדויקים ומסוכנים יותר, ואולי כעת, לאחר התקיפה, ירגיש טראמפ כי הוא יכול לנטוש את הזירה לאחר שהותיר בה רושם רב בתקיפה.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם האלוף במיל', חבר הכנסת אייל בן ראובן, חבר ועדת החוץ והביטחון, על השלכותיה של התקיפה מבחינתה של ישראל.

"הזירה הצפונית שלנו היא זירה מסלימה, ואם לא יהיה שינוי במצב אנחנו בדרך למערכה גדולה ורחבה שאנחנו לא רוצים בה. נדרש לעשות מאמץ מדיני, ולא רק מדיני, גדול על מנת לנסות ולמנוע את המערכה הזו. מלחמה כשלעצמה היא דבר רע מאוד".

חבר הכנסת בן ראובן מנתח את הזירה הצפונית וקובע כי "הבעיה היא הסוגיה האיראנית שהיא המטרידה ביותר. איראן מנצלת את הסיטואציה בסוריה ורואה בעצמה חלק מהניצחון של אסאד לשמור על השלטון ומחדירה לסוריה כוחות שמתקדמים ועוטפים את מדינת ישראל בטרור".

מעטפת הטרור הזו כוללת את הקשר הישיר בין חיזבאללה הניצב כבר כעת בקמה הסורית לבים חמאס שבדרום. במציאות שכזו מוצא בן ראובן חשיבות רבה בעצם תקיפת הקואליציה בסוריה, אך לזאת הוא מוסיף ומציין כי "כשאני שומע שטראמפ אומר ש'המשימה הושלמה' אני מודאג כי המשימה לא הושלמה". בן ראובן מציין כי אסאד חזר להשתמד בגז חודשים אחרי השימוש הקודם שנעשה בחומרים כימיים נגד בני עמו, וכעת הוא עושה את המעשים הללו מתוך תחושת ביטחון שמעניק לו לכאורה הרב הרוסי.

"המשימה העיקרית של האמריקאים היא לומר שאנחנו דורשים את עצירת איראן בכניסתה לסוריה כי מדובר בגז, בטרור ובאיום קבוע על היציבות האזורית. בזה, לצערי, אנחנו בהצלחה מועטה מדי".

באשר לאמירתו של סגן הנשיא האמריקאי, מייק פנס, ולפיה תהיה תגובה אמריקאית לשימוש עתידי בגז, אומר בן ראובן כי מדובר אמנם ב"אמירה חשובה, אבל אני מסתכל על העניין הזה גם בעיניים הישראליות. האינטרס שלנו חשוב גם לאינטרס האמריקאי. בסיס הכוח שלנו הוא לא רוסיה אלא ארה"ב. אנחנו צריכים אותם כדי למנוע שמצפון לנו מי שישלוט ויקבע יהיו הרוסים כמטרייה לאיראנים ולסורים. זה דבר שאסור שיקרה ברמה הבינלאומית הכוללת".

בן ראובן אינו מקבל את טענתם של פרשנים ביטחוניים ולפיהן אין יכולת פעולה מול שאיפתו של טראמפ לנטוש את הזירה המזרח תיכונית. "אני לא מקבל את זה. אין לנו פריבילגיה מפעולה מדינית ואחרת כדי להשאיר את האמריקאים כאן".

בהקשר זה הוא מזכיר את הקשר ההדוק עם הרוסים ומציין כי "בשנה האחרונה נפגשתי שלוש פעמים עם הבכירים ביותר ברוסיה. אנחנו מסבירים להם את הדברים האלה ואת העובדה שמערכה כזו היא גם איום על שלטונו של אסאד אחרי שהצלתם אותו. אנחנו אומרים להם שאם תתרחש מערכה גדולה יהיה איום על המשטר שלו ולכן תעצרו את הדבר הזה עכשיו, ומי שמאיים זו איראן. הרוסים מבינים את זה, אבל הם אומרים שהם לא יכולים לעשות דבר כי האיראנים נלחמים יחד איתם על שמירת המשטר הסורי".

בסוגיה הרוסית מציין בן ראובן כי בימים האחרונים "הטון הרוסי הולך ומחריף" וגם זו עילה לדאגה. "לפני שנה וחצי הרוסים אמרו שהם יפתרו את הבעיה הסורית יחד עם האמריקאים. כעת הם אומרים שהאמריקאים הם הבעיה של האזור". אמירה שכזו היא עדות להסלמה העשויה לדרדר את האזור לאותה מערכה מיותרת ומסוכנת.

"צריך לפעול בשום טעם, עם הרבה מאוד יצירתיות והבנה של איך חושב ומה חושב הצד השני ומה הוא יכול לעשות. שמעתי פרשנויות שונות על התקיפה, אם הייתה טובה או לא, וטראמפ קיבל מהפרשנים ציונים כאלה ואחרים. זה לא רלוונטי. צריך לראות איך מנפים את התקיפה ואת המצב כדי להגיע לתובנה".

עוד מעיר בן ראובן כי "גם הבאת הצרפתים והבריטים לתקיפה זה לא דבר פשוט. תיאום מתקפה כזו מודיעינית, פיקודית, מבחינת סייבר ועוד זו עבודה מאוד מורכבת שעבדה בין אמריקה צרפת ובריטניה. יש לכך חשיבות רבה וחשוב לשמר את הדבר הזה כדי שלא יצטרכו לפעול בעתיד מול גז ופעולות דומות בחסות איראנית ורוסית".

באשר להתנהלות ממשלת ישראל והעומד בראשה, סבור בן ראובן כי נתניהו וממשלתו פועלים נכון בזירה זו הן מול הרוסים והן מול האמריקאים, "הם עושים נכון. בענייני ביטחון אין קואליציה ואופוזיציה. הקשר עם הרוסים חשוב מאוד וכך גם הקשר בין פוטין לנתניהו ובין הצבאות וועדות הביטחון שלנו ושל הרוסים. צריך לשמור על הקשר הזה ולמצות ממנו את מה שאפשר. כך גם חשוב הקשר ההדוק עם האמריקאים. אני מברך על הקשר בין נתניהו לטראמפ, אבל השאלה מה משיגים מהקשר הזה".

בדבריו רומז בן ראובן כי יתכן וישראל תצטרך גם לפעילות צבאית שתבהיר לאמריקאים ולרוסים מה עלול להיות התרחיש במידה ואכן תיעזב הזירה לנוכחות איראנית תוקפנית ורחבת היקף בסוריה.

לקראת תום השיחה עמו התבקש בן ראובן להתייחס לדיווחים על מעורבות ישראלית בהכנת התקיפה המשולבת. הוא "מסכים שאין צורך בדיווחים הללו. ראוי למעט במילים מיותרות. הפוליטיקאים שלנו חושבים שמילים שלהם עוזרות להם במקומות שונים ונכך פלטים דברים מיותרים. אני יכול לומר שהגורמים שעוסקים בזה באמת לא אוהבים את הפליטות הללו".