למי חשוב אם יש יצורים נוספים בחלל?

בארה"ב התכנסו מדענים לעידכון על התקדמות המיזמים שיתנו סוף סוף מענה לשאלה: האם יש עוד יצורים ביקום מלבדנו? ואיך ניצור איתם קשר?

שמעון כהן , א' באייר תשע"ח

מי יצור קשר ראשון, אנחנו עם החייזרים או להיפך?
מי יצור קשר ראשון, אנחנו עם החייזרים או להיפך?
ISTOCK



טוען....

בשבוע שעבר התקיים באוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב כנס אליו זומנו כמה מהמדענים המובילים בעולם בתחום חקר הסיכוי למציאת חיים מחוץ לכדור הארץ.

השאלה המרכזית שניצבה בפני באי הכנס הייתה היכן יהיה נכון וכדאי לחפש חיים בתוך ומחוץ למערכת השמש.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר סוכנות החלל הישראלית, פרופ' יצחק בן ישראל, שהיה גם הוא שותף לכנס, על הסוגיה שמעסיקה לא מעט את האנושות שמקדישה לה סכומי עתק.

פרופ' בן ישראל מסביר כי השאלה המרכזית שמעסיקה את החוקרים בעולם סביב הסוגיה היא האם יש חיים בעולמות רחוקים ובמידה וישנם חיים שכאלה כיצד ניתן להוכיח זאת וכיצד לתקשר איתם. על מנת להשיב לשאלות אלה ישנן שתי דרכים עיקריות. האחת היא בניית חללית שתצא אליהם, "דרך שנראית פחות מבטיחה", אומר בן ישראל המציין כי חללית שכזו תוכל לחקור אך ורק בתוך מערכת השמש ולא מחוצה לה שכן "אנחנו לא יכולים לטוס במהירות האור ולכן קשה להגיע לשם". כיוון שכך נותרה הדרך השנייה ובה מתוך תקווה שמישהו שם שמנסה לשדר אלינו, לבנות מכשירים הקולטים תשדורות ומפענחים אותם.

על השאלה אם אנחנו בטוחים שמסרים ותשדורות שכאלה מועברים בגלים המוכרים לנו, משיב פרופ' בן ישראל בפשטות ואומר כי "לא בטוח שום דבר". לזאת הוא מוסיף ואומר כי היקום מלא אותות שמגיעים מהחלל החיצון ולא לכולם קל להתקדם. לעומת זאת לגלי רדיו, גלי אור וגלי לייזר קל להתקדם ביקום שלנו והם לא מושפעי קרינה, "ולכן אם הם אינטליגנטים יש סיכוי שהם יבחרו בתדרים הללו".

על התקווה שמניעה את החוקרים אומר בן ישראל "המוטיבציה היא מדעית", והוא מוסיף דוגמא: "אנחנו לא מקווים כי אנחנו לא יודעים אם יש חיים מחוץ לכדור הארץ. האמנו במשך שנים רבות שהאירוע של יצירת חיים בכדור הארץ הוא ייחודי. היום הקהילייה המדעית ברובה חושבת הפוך, שיש סיכוי לחיים נוספים. זו יכולה להיות בקטריה ויכול להיות יצור תבוני יותר מאדם ואולי חיים מסוג שלא מוכר לנו וקשה להעלות אותו על הדעת".

"הולכת ומתחזקת המחשבה, שעוד לא נבדקה לעומקה, שבאחד מהירחים של כוכב הלכת טיטאן שהוא עצמו ירח של שבתאי, יש שם אוקיאנוס גדול מתחת למעטה הקרח ויש שם גייזרים שפולטים מים לאטמוספרה בעוצמה חזקה עד כדי כך שניתן לצפות בכך באמצעים מכדור הארץ ואולי במים הללו יש חיים מסוג בקטריות. המוטיבציה היא לא כי רוצים לפגוש אותם אלא כי רוצים לדעת אם יש עוד דוגמא לתהליך של יצירת החיים בכדור הארץ".

על השאלה 'ואז מה?' משיב בן ישראל בקביעתו ולפיה גישה כזו של 'ואז מה' נאמרה כבר בעבר ואם עולם המדע היה דוגל בה היינו נותרים עד היום במערות... "גם לקולומבוס לקח שנה להגיע לאמריקה ו-15 שנה לגייס את הכסף כי שאלו אותו 'אז מה', מעבר לכך שאמרו לו שבדרכו הוא יפול כי הרי העולם שטוח...".

לדבריו מקור המוטיבציה שמובילה את המחקר בתחום זה הוא סקרנותו הטבעית של האדם. הוא מזכיר כי גם המחשב החל את דרכו מבלי שיהיה ברור למה הוא נועד אלא כניסוי מתמטי של סטודנט ורק מאוחר יותר מתמטיקאי מסוים הצליח לשכנע את הצבא האמריקאי להשקיע כסף באפיק זה. כך היה גם בחקר האטום שבתחילתו לא היה ברור לשם מה הוא נועד, "תמיד היו זרמים באנושות שאמרו שטוב לנו איך שאנחנו", מזכיר בן ישראל.

באשר לשני אפיקי החקר – חללית וקולטי תשדורות – מספר בן ישראל כי חללית שתשוגר תצטרך להיות במשקל של גרם אחד והיא תצטרך לנוע במהירות של חמישית ממהירות האור ומאחר והמרחק לכוכב שבו יתכן ויש צורך חיים הוא 4.2 שנות אור הרי שרק כעבור כעשרים שנה תגיע החללית הזעירה אל יעדה, וזאת רק כאשר תניע אותה אנרגיה ברמה הקרובה למקסימום המוכר כיום. החזרת התמונה מהחללית בחזרה לכדור הארץ תיקח עוד כחמש שנות אור, כלומר רק 25 שנה מיום שליחתה נקבל תוצאות, וגם בנייתה של חללית כזו תארך 25 שנים, "כלומר ייקח לנו חמישים שנה כדי לראות את התמונה הזו".

אשר על כן מוצא בן ישראל, כמו גם מומחים בינלאומיים נוספים, סיכוי באפיק השני של קליטת התשדורות ופיענוחם. שני המיזמים ממומנים במאה מיליון דולר תרומתו של נדבן יהודי בשם יורי מילנק. בכנס שבו השתתף בן ישראל דיווחו מובילי המיזמים על קצב ההתקדמות.

"אנחנו אופטימיים כי כל המאמץ שהושקע מאפשר לנו לדעת איך העולם בנוי וכתוצאה מכך הסיכויים גבוהים לכך שיש חיים נוספים. בגלקסיה שלנו יש מאה מיליארד כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ ובהם יש תנאים הדומים בכדור הארץ. יש מאה מיליון גלקסיות כאלה, כך שהסיכויים גדולים".

ומה באשר לזווית הישראלית? פרופ' בן ישראל מסביר ומציין כי נוכחותו בכנס הייתה מאחר והוא גם איש אוניברסיטת תל אביב שבה מוקמת מעבדת אינטלגנציה מלאכותית שתכליתה לפענח תשדורות מהחלל החיצון, תשדורות שסביר להניח שלא יגיעו בשפה המוכרת לנו. בנוסף התרומה הישראלית נוגעת לקרן הלייזר שאמורה לקחת חלק בשיגורה של קפסולת החללית הזעירה בבוא היום בו היא תשוגר.