המקרה המוזר של פסק הדין בעתירת משגב

פסק הדין המקורי שפורסם באתר כלל את חיובו של העיתונאי אורי משגב בהוצאות המדינה, אך בחלוף שעות ספורות נעלם החיוב. איך זה קרה?

שלמה פיוטרקובסקי , א' באייר תשע"ח

סולברג בבית המשפט העליון
סולברג בבית המשפט העליון
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מקרה מוזר מאוד שאירע אתמול (ראשון) סביב פסק הדין בעתירתו של העיתונאי אורי משגב נגד ההחלטה לתת לראש הממשלה להדליק משואה בטקס המשואות מעלה הרהורים נוגים על התנהלותו של בית המשפט העליון.

הרכב השופטים בתיק היה כזה: בראש ההרכב ישב השופט עוזי פוגלמן, ואתו השופט נועם סולברג שאליו הגיעה העתירה בשבוע שעבר והשופטת ענת ברון.

השופט סולברג ידוע כשופט שמרן (שרק בשבוע האחרון, בשני פסקי דין, הזכיר את הצורך בבחינת קיומה של זכות עמידה בעתירות לבג"ץ) בעל נטייה ימנית, ואילו השופטים פוגלמן וברון נחשבים לשופטים מן הקצה האקטיביסטי-שמאלי של בית המשפט העליון.

בשעות אחר הצהריים המוקדמות עלה לאתר בתי המשפט פסק הדין בעתירתו של משגב, בו נדחו כל טענותיו של משגב נגד ההחלטה לתת לנתניהו להדליק משואה.

אולם, מלבד דחיית העתירה לגופה באופן מלא, היה בסוף פסק הדין משפט אחד חשוב נוסף, המחייב את משגב בהוצאות המשיבים (כולם גורמים מטעם המדינה) בסך 4,000 שקלים.

חשוב להבין, חיוב בהוצאות הוא לא עניין פרוצדורלי גרידא. לחיוב ישנם שני תפקידים שקשורים אחד בשני. מחד הוא מבטא את עמדת השופטים בשאלה האם מדובר בהטרדה לשווא של בית המשפט ושל הצד שכנגד, או שמדובר בהליך שראוי היה להישמע. בנוסף הוא כמובן מהווה כלי הרתעה אפקטיבי מפני עתירות סרק מטופשות.

אולם, למרות שעתירתו של משגב היא עתירה "קלאסית" לעניין חיוב בהוצאות, משום שעל פי פסק הדין מקורה הוא בחוסר הבנה של העותר ובתשתית עובדתית חלקית שהציג בפני בית המשפט, ראו זה פלא, לאחר שעות ספורות נעלם החיוב בהוצאות מפסק הדין באתר בית המשפט העליון.

השופטים, שהבינו ככל הנראה שהסיטואציה המוזרה לא תחמוק מעין הציבור, החליטו אחרי כמה שעות נוספות לצרף החלטת הבהרה, שגם היא מעט מוזרה.

אולם, האמת היא שיש לברך על פרסום החלטת ההבהרה, משום שממנה ניתן ככל הנראה ללמוד על "מאחורי הקלעים" של העתירה ועל סיפורו המוזר של החיוב בהוצאות שנעלם.

ראשית הסכימו כנראה שלושת השופטים, לאחר קריאת תשובת המדינה לעתירה, שיש מקום לדחות אותה, ומלאכת כתיבת פסק הדין הקצר (3 עמודים בסך הכל) הוטלה על השופט סולברג.

לקריאת פסק הדין בגרסה הסופית לחצו כאן

סולברג, שמרן מטבעו כזכור, סבר שיש להטיל על משגב הוצאות וכלל קביעה כזו בטיוטה שהעביר לעיון שני שופטי ההרכב האחרים. הטיוטה פורסמה מסיבה כלשהי לפני שאושרה על ידי השניים האחרים, שנחרדו לגלות שהם חייבו את העותר, יקיר השמאל אורי משגב, בהוצאות משפט.

וכך הוסרה שורת ההוצאות, הקובץ באתר בית המשפט הוחלף חיש מהר, ויחד אתו שונה לחלוטין המסר לעותר. כעת מתברר שבית המשפט העליון, או לפחות חלק משופטיו, דווקא מחבקים עתירות סרק מטופשות, לפחות ככל שאלו מגיעות מהצד הנכון ומופנות לכיוון הנכון. זכרו זאת בפעם הבאה שבה ינסו לספר לכם על העומס העצום המוטל על שופטי בית המשפט העליון, או ינסו להסביר לכם שבית המשפט העליון חף מכל הבדלי עמדות ואג'נדות.