גישה אבסורדית. אביחי מנדלבליט
גישה אבסורדית. אביחי מנדלבליטצילום: נועם מושקוביץ/פול

1. עם התקדמות המהלכים לחקיקת "פסקת התגברות" ב"חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" חוזרת לשולחן גרסת פרופ' אהרון ברק לפסקת ההתגברות, שהלוביסט העיקרי שלה כעת הוא היועמ"ש מנדלבליט.

על פי הגרסה הזו תוכל אמנם הכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל בידי בית המשפט העליון, אולם תוקפו של חוק כזה יהיה לחמש שנים בלבד, וגרוע מכך - לשם חקיקתו ידרש רוב מיוחד של 70 חברי כנסת.

שרת המשפטים איילת שקד, שמבינה דבר או שניים בחקיקה ובהתנהלות הכנסת כבר הבהירה הבוקר (שני) שהיא ומפלגתה לא יתנו יד לחקיקת פסקת התגברות שתנוסח כך, משום שנזקה רב בהרבה מתועלתה.

"לא נסכים לזה מכיוון שאי אפשר יהיה לגייס 70 חברי כנסת כדי לחוקק שוב חוק שנפסל", הסבירה שקד בראיון לגל"צ את ההיבט הפרקטי של התנגדותה, והדגישה, "לא נלך למתווה כזה".

2. אולם, מעבר להיבט הפרקטי, מהצעת ברק-מנדלבליט עולה שאלה קשה הרבה יותר, שחוזרת לאישורם של שני חוקי היסוד, ובעיקר של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

את הטיעון העקרוני המרכזי בעד גישת ברק-מנדלבליט הציגה ברהיטות מי שהיתה בעבר שרת המשפטים, ח"כ ציפי לבני. בעקבות פרץ הדיונים הנוכחי על פסקת ההתגברות בגרסתה הרחבה טענה לבני, "המשמעות היא שהפוליטיקאים יתגברו על מערכת המשפט במדינת ישראל. רוב פוליטי מקרי מול מערכת משפטית ששומרת על הערכים של ישראל כפי שנקבעו במגילת העצמאות".

על פי הטיעון המקובל, ההנחה היא שחוקי היסוד מייצגים את "הערכים של ישראל כפי שנקבעו במגילת העצמאות", ואילו חקיקה מחדש של חוק שנפסל בבג"ץ על ידי הכנסת עשויה לתת ביטוי ל"רוב מקרי".

3. אלא שהעובדות מעלות תמונה שונה לגמרי. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא נחקק ברוב של 70 חברי כנסת, גם לא ברוב של 61 חברי כנסת. בחוק תמכו 32 חברי כנסת בלבד (מול 21 מתנגדים). מספר שעל פי גישת ברק-מנדלבליט הוא בודאי ובוודאי בגדר "רוב מקרי".

לחוק הזה, שנחקק ברוב מקרי לחלוטין, העניק נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרון ברק, מעמד של לא פחות ולא יותר מאשר "חוקה", או לפחות "מעין חוקה". על פי גישתו, שהפכה לנורמה המקובלת, בהינף אצבע של מעט יותר מרבע הח"כים קיבלה מדינת ישראל על עצמה לכאורה חוקה מחייבת.

קשה לדמיין כמה אבסורדית הטענה הזו. מי שקצת מכיר את הדרך שבה אושרו בעולם חוקות מבין שזו טענה שאי אפשר לטעון אותה בכלל, כינון חוקה ב"רוב פרלמנטרי מקרי", אך למרות זאת היא הפכה בפסיקת בית המשפט העליון ל"מעין חוקה".

4. כעת מנסים לספר לנו שפסקת התגברות שלא תחייב רוב של 70 חברי כנסת כדי להתגבר על הוראות חוקי היסוד, ה"מעין חוקה" הישראלית, תהווה פגיעה אנושה בדמוקרטיה.

קשה להבין כיצד מי שחושב שעל מנת לכונן חוקה מספיקים 32 קולות, חושב שעל מנת לחוקק חוק מתגבר צריך רוב יותר מכפול מהרוב המקורי שנדרש לצורך אישורה של הנורמה הכביכול חוקתית. האבסורד הרי זועק לשמיים.

יושר אינטלקטואלי מעולם לא היה התכונה המרכזית של מצדדי המהפכה החוקתית, אולם בויכוח הנוכחי האבסורד כבר חוצה את כל גבולות ההיגיון.