זוכרים את מפקד גוש עציון הי"ד מוש זילברשמידט

יומיים לפני הכרזת המדינה על ידי בן גוריון ומועצת העם בתל אביב, נלחמו עשרות חיילי ההגנה על הישובים בגוש עציון. בקרב האחרון שהתקיים בג' באייר לפני שבעים שנה, נהרג מפקד גוש עציון רס"ן מוש זילברשמידט. יום למחרת נפל גוש עציון בידי הירדנים.

בזמן שבישראל חגגו את הקמת המדינה, בגוש עציון היו עשרות הרוגים ומאות אנשים נלקחו בשבי הירדני.

בסרטון חדש שהפיקה משפחתו של מוש (משה) זילברשמידט מובא סיפור חייו יחד עם עדויות מלוחמים ולוחמות שהיו איתו בשעותיו האחרונות ונזכרים במפקד נערץ ואמיץ.

דבריו של מוש בהלוויתם של 12 נופלים בקרב בגוש עציון מהדהדים עד היום: "מה אנו? מה חיינו? העיקר הוא המפעל ובו אנו חיים... תשובתנו נחושה: נצח ירושלים".

מוש נולד בגרמניה בשנת 1919. בנערותו יצא להכשרת צעירים של תנועת בח"ד (ברית חלוצים דתיים), ובשנת 1940 עלה לארץ וקבע את ביתו בכפר העברי 'נווה יעקב'. מוש התגייס למשטרת היישובים העבריים ופיקד על הנוטרים ביישובים. במלחמת העצמאות שימש בתפקידי פיקוד שונים של ההגנה באזור ירושלים, והיה מפקד השכונות המבודדות 'תלפיות' ו'מקור חיים'.

בחודש אדר תש"ח נשלח מוש לפקד על גוש עציון בשעותיו הקשות. שם באו לידי ביטוי יכולותיו יוצאות הדופן בתכנון ובארגון, בהנהגה ובפיקוד, ובהובלת לוחמים בשעת קרב תוך עידוד ומתן דוגמה אישית. מעבר לכישרונותיו הצבאיים היה מוש אדם חושב, אוהב ספרות, מוזיקה, אומנות והגות. הוא דאג מאוד לגורל היישוב העברי והיחסים בין הפלגים השונים בו.

באחד ממכתביו כתב: "סבורני שאחרי שהאדמה תהא נחרשת על ידי פגזי התותחים הכבדים, או-אז טעונים לבבותינו חריש עמוק. עמוק יותר משיש בכוחם של כל תותחי העולם לחרוש. בלעדי מהפכת הלבבות הזאת, יהיו מיליוני הליטרים של הדמים שפוכים לחינם".

בקרב האחרון של הגוש נפצע מוש בהגנה על 'המנזר הרוסי', המשלט החשוב בגוש. הלוחמים נאלצו לסגת, ומוש חיפה עליהם בגופו. הוא נפגע מצרור כדורים, הסיט את עצמו לצידי תעלה כדי לא לעכב את הנסוגים, וזירזם לעבור על פניו. מילותיו האחרונות היו: "שלום חברים, חיזקו...".

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.49) הובא מוש למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

כשמוש נפל, הוא היה רווק בן 29. משפחתה הענפה של אחותו, נעמי תמור (וכסלר) ז"ל, שמה לה למטרה להנציח את זכרו. הסרט הוא פרי מחקר של המשפחה על עברו של מוש, ילדותו והתבגרותו, והדרך שעשה עד שנהיה למפקד נערץ בהגנה על הארץ.