הפגנות הגיוס נועדו לשיח הפנים-חרדי

פרופ' קפלן, מומחה ליחסי חרדים-מדינה, רואה בהפגנות הגיוס מחאה, אך לא פחות גורם צעקני בשיח הפנים חרדי נגד ההתערות בחברה הישראלית.

שמעון כהן , ב' באייר תשע"ח

זרנוקי מים מול המפגינים החרדים אתמול בירושלים
זרנוקי מים מול המפגינים החרדים אתמול בירושלים
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90



טוען....

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הפרופ' קימי קפלן, מומחה ליחסי החברה החרדית ומדינת ישראל, איש אוניברסיטת בר אילן, על הפגנתו האחרונה של הפלג הקיצוני בעדה החרדית נגד החזקתה של צעירה חרדית במעצר לאחר שזו לא קיבלה פטור מגיוס. לדבריו מספרם של המפגינים מלמד עד כמה הם אינם מייצגים באמת את עמדותיו של הרחוב החרדי כולו.

"המספרים מדברים בעד עצמם. החברה החרדית היא כ-700 עד 900 אלף איש בישראל, ומספר המפגינים מלמד שמדובר בקבוצה נחושה ומחויבת, אבל הרוב המכריע לא נמצא שם ולא בכדי".

עוד הוא מציין כי נכון להבחין כי "כבר כמה נציגים מתוך החברה החרדית לא היססו להתבטא בפומבי וקבעו שמדובר בנזק לחברה החרדית. יש התנגדות לאופן הפעולה ולאפקטים מבחינת דעת קהל והאופן שבו החברה בישראל מכילה ומתייחסת למחאות הללו, וגם התנגדות לרעיון. גם נציגים חרדיים שחשוב להם לשמר את הקטנת הגיוס והענקת דחיית הגיוס, לא מקבלים את הרעיון שאסור להתייצב כדי לממש את אותה דחיית גיוס".

לטעמו ולניתוחו של הפרופ' קפלן "יש כאן משהו רחב יותר. זה אמנם ביטוי למשהו שמתייחס לגיוס עצמו ולאופן שבו נכון להתייחס לסוגיה, אבל זה לא נעצר כאן. המאסה הקריטית של החברה החרדית עוברת תהליך של השתלבות בחברה הישראלית, בתעסוקה בצבא ועוד, ויש בחברה החרדית שמאוד חוששים מהתהליך הזה ורואים בו מדרון חלקלק שיפגע בחוסנה של החברה החרדית לאורך ימים ושנים". לנוכח חשש פנים חרדי זה, סבור פרופ' קפלן, "הניסיון לייצר תשומת לב גם כלפי פנים בשיח החרדי פנימי חשוב בעיניהם לא פחות".

כשעלו בשיחה תוצאות הסקר שפורסם אתמול ולפיו כ-45 אחוזים מהחרדים מגדירים את עצמם ציונים, מעדיף פרופ' קפלן שלא להיתפס לכותרות אלא להבין שהדברים תלויים באופן בו מגדיר כל אדם וכל מגזר את המונח 'ציוני', אם מדובר בהכרח בתמיכה במדינה וברשויותיה או שמא מדובר רק באהבת ארץ ישראל, מונח שלגביו יכולה להיות הסכמה גם מצידם של אנשי נטורי קרתא.

להבנתו הסקר "מחזיר אותנו לעשורים סמוכים יותר להקמת המדינה, שבהם היו לא מעט קולות בזרם המרכזי שלא ניתן לפקפק בציוניותם. חלק מהטקסטים יכולים להיות תואמים טקסטים ממחוזות גוש אמונים והמחוזות שמדברים על שיבתנו לארץ ישראל, כך שאולי יש כאן חזרה לאחור", אומר קפלן המזכיר כי הנכונות להתערות בחברה הישראלית מחזירה את החברה החרדית למקום של נינוחות מהחיים בישראל הנוכחית.

לדבריו יש לתת את הדעת לקיומו של "פער שגדל והולך בין האידאולוגיה החרדית הרשמית לבין מה שקורה בפועל. הם לא כופרים באידאולוגיה החרדית אבל חיים איתה בסוג של אמביוולנטיות וריחוק שנכון לחקור אותם".

קפלן מציין כי כיום ניתן למצוא בחברה החרדית גם דרכי זיכרון לחללי צה"ל שאינן מוכרות בחברה הישראלית, ויש להבחין גם בהם ולזהות אותן כמו אלמנטים נוספים של קשר לחברה הישראלית הכללית, ולא לבחור במסקנות מוקצנות שמקורן בתעתוע של הנראות החיצונית של הדברים.