לקראת יום הזיכרון:
'ספר הרעות' הועבר ליחידת דובדבן

נשיא המדינה השתתף בהשלמת כתיבת האותיות ב'ספר הרעות' להנצחת גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח.

חזקי ברוך , א' באייר תשע"ח

הנשיא ריבלין כותב אות בספר התורה
הנשיא ריבלין כותב אות בספר התורה
צילום: מארק ניימן, לע"מ



טוען....

נשיא המדינה ראובן ריבלין השתתף היום (שני) בכתיבת אותיות ב'ספר הרעות' להנצחת גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח.

'ספר הרעות' הוא ספר תורה המוקדש להנצחת הרעות והערבות ההדדית שהתעוררו בצבא, בחברה הישראלית ובעם היהודי במבצע "שובו אחים".

הספר יישאר למשמרת בשגרה ביחידת "דובדבן" שלקחה חלק פעיל במבצע "שובו אחים". בנוסף הספר יצא למשלחות חילוץ, הצלה ורפואה של פיקוד העורף כסמל לרעות בין העמים ואף ל'מצעד החיים' יחד עם משלחת "עדים במדים" של צה"ל.

הנשיא פתח ואמר כי "כאשר אנו מדברים על תורתנו אנו מדברים על ספר הרעות. 'ואהבת לרעך כמוך', אמר רבי עקיבא, זו התורה כולה על רגל אחת, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, 'אל תעמוד על דם רעך'. הצורך לבוא ולהציל בכל פעם שיש צורך או שיש לך את היכולת לעשות למען רעך, זאת אחת החובות היותר מרכזיות. חובה שעם ישראל כולו גילה בפרשת הילדים הנפלאים שנרצחו. כל אחד ואחד השתתף השתתפות מלאה בניסיון למצוא דרך לעזור".

ריבלין המשיך ודיבר על רעיון הרעות. "חיים גורי כתב את שיר הרעות שהפך להיות לאחת החוויות היותר מרכזיות במאבק של העם בישראל להקים את מדינתו ולקיים את ביטחונה ויכולתה לשרוד. שיר הרעות הפך להיות שיר שכל לוחם נושא על פיו, הרעות בינינו כדי שנוכל להשיג את אותה מטרה שכולנו שואפים אליה".

"ספר התורה הולך ליחידה מובחרת בצה"ל, שלא כולם יודעים את מעלליה ויכולותיה, אנחנו יכולים לומר שמדובר באחת היחידות המופלאות בצבאנו ואנו כולנו מוקירים הערכה רבה למפקדים ולכל אחד ואחד מהחיילים. אני מבקש פעם נוספת להעביר לכל חייל וחייל את ברכתנו ותודותינו על כך שהם עומדים על משמר ארצנו ומדינתו ללא סייג, ובאמת מתוך התנדבות שאין למעלה ממנה. הסיפור של הבחורים מתקשר כל כולו לערבות ההדדית והאחריות של כולנו למען אותה מטרה משותפת גם כאשר לפעמים יכולה להיות בתוך המערכת היהודית ובתוך המערכת של מדינת ישראל ויכוחים כאלו ואחרים בקשר לדרך", הוסיף הנשיא.

הוא סיכם את דבריו ואמר, "צריכים היינו להשתתף באסונם של שלוש משפחות שמתוך אותו כאב ואסון צמחה היכולת של הקירוב של כל קצוות העם לאותה אמונה ואמירה: 'כולנו בעד אותה מטרה'. ואתם האמהות והאבות, האבות אך בעיקר האמהות הפכתן לסמל. ואם אפשר גם לסיים ספר תורה ולחתום אותו וגם להביא לצה"ל את היכולת לעשות בו שימוש מבחינת הספרא והסייפא - אז אנחנו רק מודים לכם".

בת גלים שער, אמו של גיל-עד הי"ד אמרה באירוע, "ה'רעות', ה'ערבות ההדדית' הן ביסוד האחווה היהודית, הישראלית. ההרגשה הוודאית כי כולנו רקמה אנושית אחת חיה, 'נשמה אחת בגופים מחולקים' כמאמרו של הרב קוק, זה מה שנותן לנו כוח כעם".

"כולנו זוכרים את ח"י הימים של ימי 'שובו אחים' - אין עוד עם כזה היוצא לחפש שלושה נערים שלא שבו הביתה. אין עוד עם כזה המצטיין באכפתיות שלו, בערבות הדדית ובדאגה העמוקה לזולת. אין עוד מדינה בעולם הנענית באופן מידי לכל קריאת צורך ומצוקה. הלב רועד מהתרגשות לראות התגייסות מהירה והגעה מידית לאזורים מוכי אסון, לחילוץ ומתן סיוע, להצלה ורפואה. שמה הטוב של מדינתנו יוצא לפניה כשגרירים של רצון טוב והושטת סעד ועזרה לכל נצרך", אמרה שער.

היא ציינה שאין מתאים מהימים הללו, לסיים את כתיבת ספר התורה. "אנו בעיצומו של שבוע מיוחד. עשרה ימים בין יום השואה ליום העצמאות שניתן לכנותם עשרה ימי תשועה, על משקל עשרת ימי תשובה. היום, ראש חודש אייר, בלבם של הימים שבין שואה לתשועה, בין כאב על דמי אחיותינו ואחינו הזועקים אלינו מאדמת הגלות לכאבנו על דם בנינו ובנותינו שמסרו נפשם על תקומת עמנו בארצנו. נזכור ונזכיר את דרכינו - מאין באנו ולאן נלך".

"נסיים כאן את כתיבת אותיות ספר התורה בבית הנשיא - המבטא אחדות, בעיר ירושלים - העיר שחוברה לה יחדיו, עיר שעושה כל ישראל חברים. ונתפלל יחד לשלומה של מדינתנו ולשלום חיילנו וכלל כוחות הבטחון, תפילה שהיא הביטוי הנעלה והנשגב לרעות ולערבות הדדית", סיכמה שער.

מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון בתקופת 'שובו אחים' ומפקד פיקוד העורף, אלוף תמיר ידעי אמר שהיוזמה של המשפחות ראויה לכל הערכה. "אני מלא הערכה לאופן שבו המשפחות בחרו להתמודד עם המציאות, לכתיבה של הספר תורה ולהקדשה שלו לערבות הדדית ולמשלחות חילוץ וגם ליחידה שנשאה ונושאת את עיקר הנטל בלחימה ביהודה ושומרון זו בעיניי דרך יותר מראויה. בשמי ושם צה"ל אני מודה לכם באופן אישי על הזכות ואנחנו נעביר את המסר הלאה".

עם סיום כתיבת האותיות בספר התורה, יצא הספר אל בסיס יחידת דובדבן שם יישאר למשמרת. מפקד היחידה, אל"מ אבי בלוט, פתח את דבריו עם קבלת הספר בשיר. "'על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק, אל נא תעקור נטע, אל תשכח את התקווה השיביני ואשובה אל הארץ הטובה'. בחרתי לפתוח בשיר האלמותי של נעמי שמר, כי בעיניי הוא מייצג יותר מכל את האירוע שלשמו התכנסנו פה היום ובמידה מסוימת את תקומת עמינו ב-70 שנות קיומנו כמדינה ריבונית, כעם חופשי בארצנו".

הוא הסביר כי "המר – אלו הקשיים של הדרך, כל מה שהיה עלינו להקריב בכדי לקיים את ריבונותנו וחירותנו בארץ הזו. בתוך כך גם את רציחתם של יקירנו גלעד, יעקב ואייל ז"ל. המתוק – נראה שאין צורך לפרט, הנה אנחנו כאן, בסביבה עוינת, מפריחים שממה, מיישבים עזובה, מקיימים מדינה שהיא דוגמא ומופת לכל סובביה ורואיה, סולידריות, ערבות הדדית ויזמות – עם חזק ויציבות פנימית, מחזיקים בדגל של חברת מופת, 'אור לגויים', אותה אנו מקדמים יום יום".

הספר נתרם אלכסנדר משקביץ ובסיוע קרן היסוד.



טוען....