דרישה: להקים הוסטל תורני חדש לאסירים

ח"כ ישראל אייכלר סיפר כי ההוסטל הקודם שסייע לאסירים נשרף, ואין שום מסגרת תורנית דומה עבור אסירים שיקומיים.

חיים לב , א' באייר תשע"ח

ישראל אייכלר
ישראל אייכלר
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) העלה בדיון בוועדת הכספים, את הצורך החיוני של תקצוב הוסטל שיקומי תורני לשיקום אסירים המבקשים להשתקם דווקא במסגרת זו.

לדבריו, הרשות לשיקום האסיר אמנם עושה עבודה חשובה מאוד, אך "ישנו דבר אחד חמור שקורה שם: לצערנו ההוסטל התורני היחיד שהיה נשרף לפני כמה שנים ומאז לא בנו חדש".

על פי הנתונים של הרשות לשיקום האסיר, כשלושים ושבעה אחוזים מהאסירים המשוקמים חוזרים לכלא ולעומתם, רק 12 אחוזים מן האסירים המשוקמים במסגרת התורנית חוזרים לשערי בית הסוהר, מה שמוכיח את חיוניותה של מסרת השיקום התורנית.

"בעבר נידון בוועדת הרווחה עניינו של הוסטל ערבי בנצרת שהיה אמור להסגר, וועדת הרווחה עמדה על כך על כך שהוא לא ייסגר, ואכן כך היה. באותה מידה אני דרשתי אז, ואני שב ומבקש היום, שגם ההוסטל היהודי-תורני ישוב לתפקד", אמר.

אייכלר הבהיר כי חשיבותם של ההוסטלים לשיקום האסיר אינה ניתנת להפרזה כאשר הם אמונים על שיקומו של האסיר והחזרתו לדרך הישר.

"בימים אלו מדברים בבית הנשיא ובמשרד המשפטים על אופציית חנינה לאסירים משוקמים. מי שלא עבר שיקום, אינו עומד בכלל בקריטריונים של חנינה. השיקום התורני אינו קיים בתוך בתי הסוהר, ואלו שמבקשים לקבל שיקום במסגרת תורנית מתאימה אינם מוצאים כזו", דברי אייכלר.

במהלך הדיון בוועדה בנושא 'תכנית הרשות לשיקום האסיר לתמיכה וסיוע בילדי אסירים ובמשפחותיהם', התברר על פי נתוני הרשות לשיקום האסיר (רש"א) כי ילדים נפגעים פגיעה קשה שעה שאחד מהוריהם שוהה במאסר, והם מצויים בסיכון וקיים חשש כי יהפכו בעצמם לפורעי חוק.

על רקע זה מציינת הרשות כי הטיפול באשת האסיר וילדיו מהווה גורם תמיכה ואף מסייע למשפחה להוות גורם תמיכה לשיקום האסיר ופעמים אף מעלה את מוטיבציית השיקום של האסיר.

הרשות אמנם מפעילה מיזם חונכות לילדי אסירים, אך בשל מגבלות תקציביות המענה הוא נותן מענה למספר מועט של ילדי אסירים וגם המענה הזה חלקי מאוד.

מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, אריה ביבי ציין כי "יש בעיה עם משפחות האסירים, הנשים והילדים. כל שנה משתחררים אלפי אסירים והחברה והמשפחה לא קולטת אותם. הכספים מיועדים לכיוון הזה, שהמשפחה תתמוך באסיר - והילדים יקבלו מה שהם צריכים לקבל כדי להכיל את המצב. כל שנה משתחררים בסביבות ה-6,500 אסירים משתחררים".

"בדלת המסתובבת חוזרים לכלא כ-28 אחוז מהם, מי שללא תוכניות שיקום חוזר בכ-50 אחוז, אדם שיושב בכלא עולה כ-150 אלף שקלים בשנה למדינת ישראל. התקציב שלנו כיום עומד על כ-38 מיליון שקלים ואנו זקוקים לתקציב כדי לתפעל את תוכניות המשפחה".

מנדי, אשת אסיר לשעבר המפעילה ארגון סיוע למשפחות אסירים סיפרה, "בעלי היה בכלא כשנה ו-8 חודשים וכיום אני מסייעת למשפחות וילדים. הם לא יודעים למי לפנות, אין להם עם מי להתייעץ, יש משפחות שממש אין להם מה לאכול בבית. הרשות עושים עבודה חשובה, הגיעו אלינו מתנדבים וסייעו מאוד לילדים אבל זה היה לתקופה של 3 חודשים בלבד. הילדים נקשרו למטפלים ואז זה נסגר בגלל שאלה רק מתנדבים. ילדים שלא מטופלים עלולים להגיע לכלא".

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני סיכם את הדיון, "לגבי תקציבי נשות האסירים וילדיהם אני מבקש מהאוצר תשובה בתוך שבועיים. אם התשובה תותיר את המצב הקיים ואנחנו לא מסוגלים לדאוג לנושא הומני מהמעלה הראשונה, אקבל את ההצעה של מיקי רוזנטל לקיים ישיבה בנווה תרצה או במתקן אחר בשב"ס, אני לא מתכוון להרפות מהעניין".

"לגבי השיקום התורני – אני מבקש מהרשות לחשב מסלול מחדש, ולחלק את התקציב גם להוסטל התורני, על הרשות לדאוג לכל ההוסטלים בוודאי להוסטל שרק 12 אחוז מהמשתתפים שלו חוזרים לכלא מול מספר כפול ויותר במוסדות שיקום אחרים. נבקש תשובה לעניין", סיכם גפני.