40,000 הזדמנויות לעשות שלום

אם יש משהו שאנו צריכים לקחת מימי העומר זה הצורך להשריש כבוד ההדדי - בעיקר על ידי תרבות דיבור חיובית, טובה, יהודית וישראלית.

איתי גרנק , ב' באייר תשע"ח

איתי גרנק
איתי גרנק
צילום: עופר עמרם

מה עושים עם 40,000 מילים ביום? כנראה שהמון. המספר הזה שאני מביא כאן הוא לא המצאה אישית שלי אלא מבוסס על מחקרים שבחנו היטב מספר גדול של בני אדם ואת תרבות הדיבור שלהם.

המחקרים גילו שבמהלך יממה שלמה, האדם הממוצע יזרוק לחלל האוויר כ-40,000 מילים.

כן, זה נתון מדהים כשחושבים עליו. לאחר שנחשפתי לאותו מספר עצום, ניסיתי לחשוב עם עצמי - מה אני עושה עם כל המילים האלו?

כמה מתוך עשרות אלפי המילים האלה נאמרים בהקשרים חיוביים? כמה כאלה אמרתי בהקשר לא טוב, מזלזל, פוגעני?

כאנשים מבוגרים יש לנו יותר שליטה על האופן בו אנחנו מדברים. בגרנו, העולם לא זר לנו. אך אם לנו כמבוגרים עומד המבחן היומיומי הזה, מה קורה לבני הנוער והילדים שלנו? מה עם תרבות הדיבור שלהם? והאם הם משתמשים בחוכמה בעשרות האלפים האלה מדי יום?

העולם השתנה. בעשור האחרון התפתחו להן כל כך הרבה פלטפורמות דיגיטליות שמאפשרות לייצר שיח. הרשתות חברתיות הן הגורם המרכזי והעיקרי היום לפגיעה בבני נוער וילדים. כולנו שמענו על מקרים אובדניים של בני נוער ותלמידים רק כי מישהו העלה לרשת החברתית דבר שפגע בהם כל כך עד שלא יכלו לסבול זאת והעדיפו לסיים את חייהם בצורה טראגית.

ככל הנראה, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין או בכיוניו הנפוץ יותר - החפץ חיים, לא חלם או יכול היה לצפות את התפתחותן של אותן רשתות חברתיות, אבל הדרך שהנחיל באמצעות ספריו, שנועד להנחיל את עיקרון שמירת הלשון, הדיבור הטוב והזהירות בכבודם של אחרים שגור עד היום בפיהם של רבים רבים כל כך.

החפץ חיים נפטר לפני כ-90 שנה, אבל את המורשת שלו חייבים להנחיל לדורות הבאים גם אם זה כרוך בהתאמות מסוימות לטכנולוגיה ולאופני השיח היום.

ילדי ישראל ותלמידי החינוך הממלכתי דתי בתוכם, חווים את התפתחות הטכנולוגיה בדיוק כמונו המבוגרים. גם להם יש ווטסאפ, פייסבוק, ולעיתים הם מתקדמים אף בקצב מהיר משלנו. הם מוצאים פלטפורמות חדשות ומאמצים אותן לחיקם. כשאנחנו מגלים את הפייסבוק, הם כבר עברו לאינסטגרם, ומיד נודדים לסנאפצ'ט וכך הלאה.

כל אחת מהן אוצרת בתוכה חסרונות גדולים, כמובן לצד יתרונות. תפקידנו כהורים וכמחנכים לא לסגור בפניהם את הכלים החשובים האלו, אלא להתוות את הדרך הנכונה לשימוש בהם.

אנחנו נמצאים בימי ספירת העומר, בהם נהוגים דיני אבלות על האבדה הגדולה של תלמידי ר' עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה.

אנחנו רוצים תיקון עולם והוא לא יוכל לקרות, אלא אם ננהיג כבוד זה בזה. אם יש משהו שאנו צריכים לקחת מימי העומר הוא יהיה כמובן השרשת השלום והכבוד ההדדי - שייעשה בעיקר על ידי תרבות דיבור חיובית, טובה, יהודית וישראלית.

איתי גרנק, יו"ר המועצה לדיבור טוב