מה שאתם לא יודעים על מגילת העצמאות

מיתוס מגילת העצמאות רווי אי דיוקים: אין בה איזכור העצמאות או הדמוקרטיה, אין הסכמה לגבולות ואין קונצנזוס. אפילו מגילה של ממש אין

שמעון כהן , ב' באייר תשע"ח

מגילת העצמאות
מגילת העצמאות
צילום: אוסף התצלומים הלאומי, לע''מ



טוען....

ארגון יוצאי מרכז אירופה קיים אתמול (שני) אירוע מיוחד לקראת חגיגות השבעים למדינת ישראל ובו התקיים דיון סביב הקריאה האקטואלית של מגילת העצמאות.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אחד הדוברים בכנס, הפרופ' יורם שחר, החוקר היחיד של הכרזת העצמאות, איש בית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, המגלה פרטים בלתי מוכרים סביב הדרך לניסוחה הסופי של המגילה שהפכה לכתב הקנון הכמעט יחיד בתולדות הציונות המדינית.

"רבים חושבים שהם מכירים את המגילה או שחושבים שהם יודעים מה כתוב בה, אבל לא באמת קוראים אותה ומתייחסים אליה כמו אל אחד מספרי הנביאים הרחוקים, שלא מתעמקים ולא יודעים מה כתוב בהם". לדבריו ולטעמו העובדה שהציבור אינו מכיר את תוכנה האמתי של המגילה גורם לכך ש"ממציאים את מה שכתוב בה כדי להתאכזב ממה שקורה כיום".

כאמור, פרופ' שחר הוא החוקר היחיד שעוסק בחקר המגילה. "אני כבר שלושים או ארבעים שנה לבד בתחום הזה", הוא אומר ומשער שישנם חוקרים שבחרו לנטוש את חקר המגילה לאחר שגילו בה אלמנטים שהפתיעו ואולי אכזבו גם אותם.

כשהוא מפרט את ההפתעוטת שמזמנת בחינה אמתית של מגילת העצמאות מזכיר פרופ' שחר את היעדרה של המילה 'דמוקרטית' מהמגילה, וזאת בניגוד לאופן שבו חוזרים ומגדירים בעלי עניין את המדינה כ'מדינה יהודית ודמוקרטית'. לדבריו לא מדובר בהחלטה מקרית, שכן בטיוטיות המגילה הופיעה המילה הזו, אך בהחלטה מאוחרת יותר היא הורדה וסיבותיהם של המנסחים עימם.

"ישנה השמטה של המדינה כמדינה דמוקרטית. מוכרז רק שהיא יהודית ולא שהיא דמוקרטית. לא הכרזנו שהיא יהודית ודמוקרטית. זה לא שלא חשבו על כך. בטיוטה מספר 3 לפני הסוף נכתב 'יהודית עצמאית ודמוקרטית' ובהמשך מחקו את שניהם". באשר לסיבה שהובילה למחיקת המושגים הללו, נשאל פרופ' שחר אם המגמה הייתה לייצר הסכמה כוללת בין כל הפלגים של התקופה ההיא, והוא משיב כי אמנם "יש השמטות שנועדו לייצר הסכמה כוללת, אבל לגבי הדמוקרטיה ניתן לספר על השלבים. בהתחלה המילה ירדה לפסקה נמוכה יותר ואחר כך היא נמחקה לגמרי".

לדבריו מה שהוביל לשינוי היה "פקיד אחד שאמר לשר שמעליו, שר המשפטים, שהוא לא יודע איך נפרע את הביטוי דמוקרטי אם אישה שיש לה ריב עם בעלה לא תוכל להעיד כי הדיון הוא בבתי דין דתיים. זו לא דמוקרטיה, כך הוא סבר. השאלה היא באיזו מידה בני הדור המכונן היו נכונים להתחייב לדברים שלא יוכלו לפרוע".

"גם את הביטוי 'מדינה עצמאית' הורידו למרות שאנחנו מדינה עצמאית. בן גוריון סבר שמסוכן לומר לעמים שאנחנו מקימים מדינה עצמאית. הוא היה אדם פרגמטי שרצה להשיג את כל מה שניתן להשיג, ומה אכפת לנו שהגויים יתבלבלו בין המונחים ושהאו"ם לא יבין מה אנחנו עושים עד הסוף...".

גם גבולות המדינה הושמטו במגילה ולא במקרה. הגבולות שהוצעו אז לעם היהודי היו גבולות החלוקה שהוסכמו על העם, אך להתחייב על כך הוא לא היה נכון.

"גם השמטת הגבולות נובעת מכך שרצינו שלא לקבל את החלטת החלוקה שקבעה גבולות. עד טיוטה 2 לפני האחרונה היה ציון של גבולות החלוקה והדבר נמחק, וקמנו ונשארנו כמדינה נטולת גבולות עד היום", אומר שחר המציין כי הכרעות שכאלה התקבלו בסופו של דבר על ידי בן גוריון עצמו שהיה הדמות הדומיננטית ביותר. "לבן גוריון היה מתווה חד וחלק לאופן שבו הוא רוצה לראות את הדברים והיו דברים שהוא לא היה מוכן להתפשר עליהם".

בין האלמנטים שעליהם לא היה מוכן בן גוריון היה גם הדימוי של עם ישראל כדוד החלש מול גולית. בעיניו "אנחנו לא דוד מול גולית. אנחנו חזקים וננצח והחרב היא שתקבע את הגבולות. ההלטה שלא לקבוע גבולות נפלה על חודו של קול", מציין פרופ' שחר.

עובדת הקול הבודד שהכריע להוציא מנוסח המגילה את סוגיית הגבולות מבהיר שגם אם לא נכתב במפורש שמדינת ישראל היא דמוקרטית הרי שהיא בהחלט כזו, ופרופ' שחר מסכים לדברים ומציין כי "הדמוקרטיה היהודית התבטאה בכל הדורות כאשר הכול נתון בפלוגתא ונתון לדיון ואין פוסק אחד שעל פיו יישק דבר, וכך גם בפוליטיקה שלנו. בזה אנחנו מאוד יהודים. האופן שבו התקבלה העצמאות הוא היהודי ביותר".

וגם הקונצנזוס שרבים אוהבים להתרפק עליו כאילו הוא זה שהוביל לאחדות סביב נוסח המגילה, מסתבר שלא היה. "בניגוד לטענות שמושמעות היום כאילו אז היה קונצנזוס ושכולם הסכימו על הכול, אין שטות גדולה מזו. הם רבו על כל מילה והתווכחו על כל מילה, ולפעמים הפרגמטיות או הרוב או הצורך הביטחוני או צורך אחר הם שהכריעו. הם הדירו מהתהליך הזה את הרוויזיוניסטים ואת הקומוניסטים, ובוודאי שהערבים לא היו חלק מהעיצוב הזה, וחלק גדול מהקהילה החרדית הדיר את עצמו מרצון. כך שגם האגדה הרומנטית של קונצנזוס אינה נכונה ולא צריכה להיות".

עוד מוסיף פרופ' שחר ומספר כי "אפילו האמונה התמימה שהמסמך התקבל, גם היא אינה מדויקת, מפני שבן גוריון הביא את הטקסט הזה לדיון במה שנקרא אז כמועצת העם ובהמשך כונה מועצת המדינה. הטקסט הובא לדיון בגוף המחוקק ושם התגלעו מחלוקות נוספות כי שם היו גם נציגויות של מי שהודרו מהדיונים הקודמים.

''היו לרוויזיוניסטים השגות חריפות ובן גוריון אמר שעלינו להקים מדינה בעוד שעתיים ונחזור ביום ראשון לדון במסמך הזה. הוא לא עשה זאת, וכעת כולנו בטוחים שיש אישור של מועצת העם למסמך, וגם זה לא נכון. בן גוריון רצה רק הסכמה עקרונית לנוסח לפני שנחזור ביום ראשון לדון, כך שהתוקף המשפטי נתון במחלוקת".

וגם המונח 'מגילה' לא מדויק. "זה לא היה קלף ולא הייתה מגילה אלא טקסט שנקרא מתוך סטנסיל", מעיר פרופ' שחר המבהיר כי על אף כל המיתוסים שנרקמו סביב המגילה ומתבררים כלא נכונים הוא עצמו אוהב את המגילה כפי שהיא, והעובדה היא שהמגילה מעצבת את רוחו של הנוער בישראל.

באשר למעמיסי האידאולוגיות על המגילה על אף שאינן בה, הוא מעריך כי הסיבה היא אולי רצון לומר שחזון העצמאות לא הוגשם. "צריך לדעת מה החזון, וכשמדביקים אידאלים גדולים יותר של יהדות ודמוקרטיה נוח להם להתאכזב ממה שיש בפועל, ולכן ממציאים עבר". הוא מדמה את הדברים להתנהלותו של כל אדם בזקנותו: "כפי שהזקנים ממציאים ילדות מאושרת כדי להתאכזב משיבתם. אנשים שוכחים שהילדות אינה מושלמת וחבל שאנחנו עושים זאת גם כעם".