בשבע מהדורה דיגיטלית

עי"ן בעי"ן יראו

כיצד שרים את התקווה, מה עיקרי מצוות המנגל ומה יעשו שמאלנים. הלכות יום העצמאות של שנת ה-70

דביר שרייבר , ג' באייר תשע"ח

אין יוצאין ידי חובה בנקניקיות. ממנגלים עצמאות
אין יוצאין ידי חובה בנקניקיות. ממנגלים עצמאות
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

נהגו אומות העולם לציין ימים בהם נוסדה מדינתם וניתנה עצמאותם, וכל שכן שנים עגולות בהן מניין שנות העצמאות נגמר באפס, כגון 140 שנה לעצמאות סרביה, רומניה, בולגריה ופתח תקווה.

על כן נהגו גם היהודים אשר בארץ ישראל לציין מדי שנה בשנה את יום שחרורם מעול השלטון הבריטי ומהמנהג האידיוטי לנהוג בצד שמאל, וכן לעשות חגיגות מיוחדות בשנת ה‑70 למדינה ולחזור עליהן שוב ושוב ושוב, שנאמר בן 70 לשיבה, אל תקרי שֵֹיבה אלא שִׁיבה.

וקשה, לפי שאנו בני יעקב ולא בני עשו או ישמעאל, ואם כן מה לנו עם אומות העולם ולמה נלך בדרכיהן ונחגוג את חגיהן ואת זיקוקיהן ופטישיהן, שאנחנו עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב, ואם לא נתחשב מדוע נחשב כמה הן ימי שנות חייה של מדינתנו הצעירה. ואם תאמר שישראל כן ככל הגויים הם, שנאמר "אשימה עליי מלך ככל הגויים אשר סביבותיי", הרי כל הגויים אשר סביבותינו שמים עליהם מלך בכפייה ואילו ישראל היא דמוקרטיע (ויש שמאלנים החולקים, ואכמ"ל). ועוד, שהגויים אשר סביבותינו ממליכים מלכים בשר ודם, ואילו אצלנו רק בג"ץ הוא המלך, ודוק.

על כן תמוה כיצד זה ישראל עם קדושים מתירין לעצמן לציין את שנת ה‑70 לעצמאותן, שהרי מה היה כל כך נורא בגלויותינו שגרם לנו לעזוב את תפוצותינו ולהיקהל לארצנו ולעמוד על נפשנו ולהקים מדינתנו, ועוד לצאת בהמונינו אל פארקינו ומדשאותינו, לתבל בשרינו, לנפנף מנגלינו, לבלוס פיתותינו ולא נודע כי בא אל קרבנו, עד אשר יעלה משקלנו ויצמח שומננו ותתרבה צרבתנו ונבוא על עונשנו. ומוטב להם לישראל שיישבו בבית ויקוננו על הגלות המתחסלת. ומי שייצרו גובר עליו ומתאווה בכל זאת לחגוג וליתן שבח והודיה לבוראו על הנס הגדול שנעשה לאבותינו ולנו, יקפיד על כל פנים על ההלכות הבאות, למען יתעצם בעצמאותו וישבע מהחגיגות פי שבעים ושבעה עד דלא יידע בין הדלקת משואה למטס הצדעה ובין פרס ישראל לחידון התנ"ך.

וכעת אבאר בסייעתא דשמיא מקצת מהלכות יום העצמאות, ובפרט הלכות הנוגעות לשנת העי"ן למדינה היהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

א. מצווה לקיים שבתון ביום העצמאות, ככתוב "ושבתה הארץ". על כן אין הולכין לעבודה אך נוסעין ומטיילין ומדליקין אש וממנגלין, למען יחושו הדתיים יום אחד בשנה מה עושין החילונין בשבתות, ויברכו את מזלם שהם לא צריכים לעשות ככה כל שבת. ואם חל ה' באייר ביום שישי מקדימין את השבתון ליום חמישי, למען עשות גשר וסוף שבוע של 70 שעות לרגל 70 שנה למדינה.

ב. בפתיחת החגיגות יאמר ג' פעמים "ביבי הוא המלך ומירי רגב נביאתו", ואם מתבייש יאמר בלחש "איזה מלך הביבי הזה". ויש המתירין בדוחק לומר "אבל גם אדלשטיין הוא אחלה". ובעדות השמאלנין אין נוהגין כן, אלא מסבים פניהם ואומרים "רק אסתר חיות נשיאתנו תנחנו עד בוא משיחת צדקנו תמר זנדברגנו במהרה בימינו".

ג. שמאלנין קיצונין ינהגו כמנהג נטורי קרתא ויפרסמו פשקווילים ויודיעו בריש גלי שאינן חוגגין את יום העצמאות של המדינה הטמאה. ומצווה עליהם להשתמש לפחות 70 פעם במילים "פאשיזם", "גזענות", "מתבייש", "להיות", "ישראלי", ואם לאו – לא יצאו ידי חובה.

ד. מצווה מן המובחר לזייף את העלייה באוקטבה שלמה בסיום שירת "התקווה", והמהדרין מן המהדרין נוהגין אף לזייף במנגינת התקווה שירים אחרים כגון "שיר המעלות", "אני מאמין" ו"אני לא מאמין שהרסתם ככה את המנגינה".

ה. שמאלנים אשר שרים את התקווה יוסיפו שבעצם אין תקווה. והמהדרין יוסיפו שהמנגינה של ההמנון הלאומי בכלל גנובה מהמולדובה של סמטנה, כמו שישראל גונבת מהפלשתינים את השטחים והימין גונב מהשמאל את המדינה ואת אריאל זילבר שגנוב על כל הראש.

ו. מנהג יפה להרבות בשירה לרגל חגיגות ה‑70, לכן נהגו ישראל להעלות מן האוב שירי הורה אשכנזיים ולגיירם לחומרה בעיבודים ים-תיכוניים והוספת סלסולים על פי הנאמר – "סולו סולו המסילה". לפיכך יש לבצע כל שיר מחודש על ידי זמר מזרחי אחד לפחות, כגון "הללויה" עם עדן בן זקן וגלי עטרי, "חי" עם שרית חדד ו"ישראל שלי" עם ליאור נרקיס וירדנה ארזי בפרודיה שלא לגמרי מודעת לעצמה.

ז. וכבר פשט המנהג במחוזותינו להתכנס על כל גבעה ותחת כל עץ רענן ולערוך קולולם, על פי הכתוב "לך כנוס את כל היהודים ונשיר ב‑70 קולות עד שיירד גשם". וגם זה מחוקות הגויים, ולא עוד אלא שהוא מתקיים בספירת העומר ומערבב בין שירת נשים וגברים ואין פוצה פה ומצפצף, לפי שכל הפוצה פיו מצטרף בעל כורחו כקול נוסף למקהלה ההמונית. ויש המתירין קולולם לכתחילה לפי שהוא צורך מצווה והנח להן לישראל, שמוטב שיהיו שוררים ואל יהיו מזייפים. על כן חייבים כל איש וכל אישה להשתתף לכל הפחות בקולולם אחד, ואין צריך לומר לצלם עצמם ולהפיץ תמונותיהם על פני כל הארץ. ומי ששר ולא צילם, או צילם ולא הפיץ, או הפיץ ולא הנפיץ – לא יצא ידי חובתו וחייב לחזור לראש ולאכול את הראש לכולולם.

ח. עיקר מצוות היום היא המנגל, כפי הנאמר בהפטרת יום העצמאות – "ינופף ידו הר בת-ציון". ואין חילוק בין נפנוף של שנה רגילה לבין נפנוף שנת ה‑70 למדינה. ויש המחמירים להיות שְֹבֵעים בשנת השִׁבְעים, וקשיא עליהם, לפי שעוד לא נולד הישראלי שיצא רעב ממנגל של יום העצמאות. ומי שהוא בעל נפש (ויש גורסין: בעל בטן) יחוש לדעת המחמירים ויוסיף למנגל עוד בשר כזית, או כבית, וכל המרבה הרי זה משובח.

ט. כיצד מנופפין? בתחילה מחנה מכוניתו על פני שלוש חניות, ומנופף לחבריו בידיו שיידעו ששמר להם מקום במרחק של מטר מהדשא. והמהדרין מחנים מכוניותיהם על הדשא, לקיים מה שנאמר "בדשא תרביצני". ואם רואה פקח או נודניק אחר, ינופף ידו בתנועת "מה יש'ך אתה, מה קרה", ואחר ינפנף אותו מהמקום וישים לבו לנופף על המנגל.

י. ייזהר להציב רמקולים אימתניים עוד לפני הדלקת המנגל, וישמיע בהם מוזיקה מחרידה בעוצמה מירבית לכל באי הפארק, לקיים את הציווי "בקמים עלי מרעים תשמענה אוזניי".

יא. סדר המנגל כיצד? בתחילה נוטל ידיו, מברך, טובל את פתו בחומוס ואומר למסובים: "חבר'ה אל תתמלאו מהסלטים, יש עוד המון אוכל". לאחר מכן מברך את העומד בעמדת המנגל בברכת הנותן בשר לכל לחם ואומר לו בהאי לישנא: "נו מה קורה עם הבשר, עד שהוא יהיה מוכן כבר יהיה יום ירושלים", פותח בקבוק בירה לכבוד ירושלים בירתנו, נוטל כזית בשר וכורכו עם פיתה וטחינה וחמוצים וכל אשר תמצא ידו, עד שתיקרע הפיתה ותטפטף הטחינה על מכנסיו בצורת דגל ישראל.

יב. מנהג ארץ ישראל שאין משתמשין בצלחת במנגל, וכל שכן בסכין ובמזלג. ומי שהוא איסטניסט ואינו יכול לאכול בלי צלחת, יעשה זאת על כל פנים בצנעה, שלא יחשדוהו שאמריקני הוא העושה ברביקיו במקום מנגל, רח"ל. ומי שתולה על מכוניתו דגל אמריקני יחד עם דגל ישראל, שרי.

יג. אין יוצאין ידי חובה בנקניקיות, על כן ייתן אותן לקטנים. וצ"ע אם אפשר לצאת ידי חובה בקבב ובהמבורגר, ובעל בטן יאכל את כולם.

יד. לא יעשה אדם מנגל צמחוני, שלא יחשדוהו בשמאלניות, חס ושלום.

טו. לא יאמר אדם: "אוף כמה אכלתי, אני ממש מתפוצץ", שמעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאכניס בו עוד שיפוד או שניים.

טז. הרוצה לטייל ביום העצמאות הרשות בידו, וייזהר לקצר מסלולו ולא יפנה לבו לבטלה, שעיקר מצוות היום היא המנגל. ויש להדר ולהדליק את המנגל לפני חצות היום, ובדיעבד אם הדליק עד פלג המנחה – יצא.

יז. מי שהיה אנוס ולא אכל מנגל ביום העצמאות, כגון מי שלא היה טהור או היה בדרך רחוקה, יעשה יום עצמאות שני בה' בסיוון עם בשר וזיקוקים וכל כללי הטקס, ויקפיד לסיים סעודתו עד שש שעות למען יוכל לאכול בליל חג השבועות מאכלי חלב לתיאבון. וכשיום העצמאות מוקדם, יעשה שאלת חכם האם לעשות יום עצמאות שני בה' בסיוון או בד' בסיוון.

יח. אמרה מדינת ישראל, הרי אני כבת 70 שנה ולא זכיתי עדיין לצאת לפנסיה. עד שדרשוה אזרחיה ואמרו לה איזה פנסיה בראש שלך, את בסך הכול בתחילת הדרך, יאללה, כפיים, לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

לתגובות: dvirshrayber@gmail.com