מידע על הילדים שלכם זולג החוצה

בניגוד לחוק האמריקאי, אלפי אפליקציות מעבירות מידע על קטינים לגורמים זרים. האם ניתן לאכוף? האם ניתן לתבוע? מסתבר שכן

שמעון כהן , ז' באייר תשע"ח

המידע האישי זולג
המידע האישי זולג
צילום: ISTOCK



טוען....

מחקר קובע כי 73% מאפליקציות גוגל פליי מעבירות מידע רגיש על ילדים. צוות של חוקרים ומדענים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, בחן 5,855 אפליקציות ומצא שברובן מידע המשתמשים מועבר הלאה.

לפי המחקר, אף אחת מהאפליקציות לא יישמה את הוראות החוק בארה"ב הנוגעות להסכמה הורית מתחת לגיל 13.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על משמעויות הגילויים הללו בעולם ובישראל עם עו"ד סער גרשוני העוסק בדיני קניין רוחני, וכבר בפתח הדברים הוא מבהיר כי כלל אינו מופתע מהמסקנות.

"הדוגמא המוכרת היא מציאות שבה הרבה פעמים קטינים רוכשים באפליקציות שונות. זה קיים כבר שנים וגוגל וחברות אחרות פיצו על כך לא פעם. זה לא מפתיע. המחקר מלמד שלא מדובר רק על כסף אלא על פרטים אחרים. כבר הרבה זמן אנחנו הוא המוצר ונעשה במידע שנאסף עלינו שימוש נוסף. כל זה לא מפתיע.

''מה שמפתיע הוא שמבחינת הגנת הפרטיות כשמדובר בילדים חייבת להיות הסכמה של הורים לכל דבר, וכנראה שבמקרה הזה של מחקר שנעשה בארה"ב, ששם מתחייבת הסכמה הורית לכל פעולה מתחת לגיל 13, והמידע בכל זאת נאסף ללא רשות ההורים ונעשה בו שימוש כזה או אחר".

בדבריו מעיר עו"ד גרשוני כי הרציונאל בישראל דומה לזה שבארה"ב ועל פיו גיל 13 הוא הגיל המחייב הסכמה הורית. באשר לאפשרות לאכוף את המדיניות הזו הוא קובע כי הדבר אפשרי בהחלט שכן "יש מספיק תנאי זיהוי כדי שניתן יהיה להבטיח שמי שמוריד את האפליקציה הוא הורה ולא ילד בן 13, בעיקר במציאות שבה לכל ילד יש טלפון חכם שנקנה במחירים מוזלים. ניתן להצליב מידע. לא הילדים משלמים על חשבון הטלפון ובדרך כלל מדובר בחשבון של ההורים, כך שאין בעיה לבצע שיתוף של המידע ולוודא את הדברים, כך שזה לא מסובך".

"מן הסתם יש גופים שלא חשבו שזה יעשה הד, אבל כנראה בעקבות המקרה של פייסבוק, המחקר תפס תאוצה ותהודה ערה יותר ממה שצפו".

לדברי גרשוני במציאות שבה מידע על קטינים בגילאים נמוכים מ-13 זולג ועובר ממקום למקום ניתן לתבוע את החברה. "לא מזמן דובר על כללי האיחוד האירופי, כללי סטנדרט לשמירת מידע, מה מותר לחשוף ומה לא, מה מותר לי כמשתמש להיחשף אליו, הזכות להישכח ועוד.

באחת ההגדרות נקבע שזה לא חל רק על מי שגר בארצות האיחוד האירופי אלא גם על כל מי שעושה עסקים עם האירופים. כלומר אם הורידו את האפליקציה באירופה אהיה מחויב בקנסות שנקבעו, ומדובר בקנסות משמעותיים ביותר, יש קנס של מחזור עסקי או מיליוני יורו".

עו"ד גרשוני מזכיר את המקרים בהם גוגל ניסתה לטעון שאינה אחראית, וטענה זו גולגלה על ידי בתי המשפט מכל המדרגות, כלשונו. כיוון שכך "אם אחד מהילדים שלי הוריד מידע, ונאסף עליו מידע שלא כדין אוכל לתבוע את גוגל על פי חוק הגנת הפרטיות ועוד".

ואיך בכלל נוכל לדעת אם נאסף עלינו חומר ואם הוא הועבר הלאה? מסתבר שהדבר פשוט מאוד: "בתנאי השימוש של אפליקציות יש אפשרות לראות מה נאסף עליך. אם תבקש מגוגל מה נאסף עליך תהיה המום מכמות המידע שנאסף עליך ומהותו של המידע הזה. מדובר במאות עמודים של מידע", הוא אומר וקובע כי זכותו שלך כל אדם לדרוש מגוגל לקבל את המידע הזה, והדברים יימסרו לו גם בקובץ PDF. לדבריו "חלק מהטריקים שלהם הוא להגיד שתבוא למשרד, לשבת שם ולקרוא, אבל גם דרישה כזו שלהם נדחתה על ידי בית המשפט".

קבלת חומר שכזה כוללת גם את הפרט הדרמטי של אופן השימוש בחומר ובמידע. גם את הנתון הזה תצטרך גוגל לתת למי שידרוש זאת, אך להערכתו של עו"ד גרשוני בגוגל יעדיפו לסגור את העניין בפשרה מול המבקש, עוד לפני שהדברים יגיעו לדיון בבית המשפט על מנת למנוע הד תקשורתי מזיק.

אז למה אנחנו לא פוגשים בכל יום תביעות ענק שכאלה? "יש אנשים שעושים את זה והדברים מתפרסמים. בנוסף, להרבה אנשים נוח או לא אכפת או שהשלימו עם זה שהכול חשוף, כי יש לזה יתרונות כי היום כל השימושים באפליקציות הם בחינם". להערכתו הסדרה של חקיקה שתבלום את העברת המידע תגרום להתניית שירותים שהיום הם חינמיים, כמו 'ווייז' ואחרים בתשלום.

לדבריו כבר היום יש מי שעמל על חקיקה ישראלית שתשווה בין המתרחש בישראל למתרחש באירופה ובארה"ב, ולאחר השלמת החקיקה התביעות תהיינה קלות הרבה יותר.


הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: computers@inn.co.il