פסקת ההתגברות
"לא נסכים לשום מספר מעל 61"

יו"ר סיעת 'הבית היהודי' מבהירה את הקווים האדומים של מפלגתה בסוגיית פסקת ההתגברות בעקבות האולטימטום שהציב בנט.

שמעון כהן , ט' באייר תשע"ח

המודל הבריטי הוא מסמוס
המודל הבריטי הוא מסמוס
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ראש הממשלה נעתר לדרישתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת חיות, לדחות את הדיון בפסקת ההתגברות בתמורה למפגש שקיימו השניים ביום ראשון.

במענה הודיעה סיעת 'הבית היהודי' כי דחיה נוספת של הדיון בפסקה תוביל להפסקת ההצבעות הקואליציוניות של 'הבית היהודי'.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר הסיעה, חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי, המדגישה כי האולטימטום שמציגה מפלגתה לנתניהו יחול רק אם תהיה דחייה נוספת מעבר לזו המוסכמת, כלומר החל מעוד עשרה ימים.

לדבריה ולטעמה של מועלם רפאלי "גם הפגישה הזו של ראש הממשלה ונשיאת העליון לא נובעת מכך שמטרתה היא להביא לשיח שיביא להחלטה. עמדת בית המשפט והנשיאה ידועה. הם מתנגדים לפסקת ההתגברות, והם יסכימו בתנאי שיהיה מדובר בלפחות שבעים חברי כנסת, מה שאנחנו לא מסכימים כי זה יהיה עיוות קשה יותר מהקיים היום, כי בכך נאפשר פסילת חוקים אבל לא נאפשר שהריבון האמתי, הכנסת, יאמר את האמירה האחרונה ויבטל את הביטול. לכל מספר מעבר ל-61 לא נסכים".

האם המשמעות היא הליכה לבחירות? מועלם רפאלי לא בטוחה: "זו טעות להסתכל על הדברים בפריזמה של הבחירות. מדובר בחלק מההסכם הקואליציוני שלנו, מדובר בחוק שהונח ועבר בוועדת שרים בכנסת הקודמת על ידי ח"כ דאז איילת שקד. ברור שכל הקואליציה מבינה שהחוק צריך לעבור. הכוח שהצטבר ברשות השופטת הוא לא משהו שממשלה תוכל להסכים לו. אנחנו רואים את האמירות של ראש הממשלה מלפני שבועיים שלושה, ואיכשהו משום מה הדברים מגיעים כעת לקול ענות חלושה. גם הדיבור של סביבת ראש הממשלה על המודל הבריטי גם הוא מסמוס, כי לחשוב שניתן יהיה להעביר את הצעת ראש הממשלה ולא את הצעת הבית היהודי זו זריית חול בעיני הציבור ובעיני השותפות הקואליציוניות".

בדבריה מזכירה חברת הכנסת מועלם רפאלי כי הדברים אמנם מתנפצים אל סלע המציאות מול חוק המסתננים, אך היא מזכירה גם את דבריו של הרמטכ"ל, בהיותו האדם שבראש הגוף שנמצא במירב הקונצנזוס הישראלי, ולפיהם ביטול נוהל שכן גרמה לנזק גדול גם לצה"ל וגם לפלשתינים.

"צריך איזון מחדש, והאיזון הוא בהצעה שלנו שאומרת שצריך לתת לבית המשפט העליון מעמד שבכוחו הוא יוכל לפסול חוקים במידה ומדובר בחוק בלתי חוקתי וכו', אבל יחד עם זאת כשהציבור בוחר את נבחריו לכנסת הכנסת היא הריבון לקבל את ההחלטה הסופית".

על השאלה כיצד הפך הדיון לדיון בין ימין לשמאל ולא בין מתנגדים ותומכים עקרוניים, היא משיבה: "בזמן האחרון יש כאן חלוקה שהיא רחוקה מלהיות אמתית, שפטריוטיות היא רק בימין וזכויות אדם רק בשמאל שהגנה על בית המשפט היא רק ב'כולנו' וכל מיני כאילו אמיתות שצברו קילומטראז'. צריך לפרק את הדבר הזה ולקיים דיון ענייני. מותר למערכת המשפט לומר לח"כים שהיא מתנגדת כפי שהיועמ"ש אמר שהוא מתנגד לחוק ההסדרה, שמענו את דבריו ובכל זאת הקואליציה חוקקה אותו עם הוצאתו של סעיף 7, בניגוד לעמדת 'הבית היהודי' והליכוד, אבל את התהליך אמורים לעשות בדיונים בכנסת ולא כפסיקה של בית המשפט העליון".

"יש וצריך להיות לביהמ"ש העליון מעמד בישראל. אסור שתהיה מציאות שבה אין בית משפט עליון, וכל מה שנראה כמאבק בין ימין ושמאל זו טעות, כי פסקת ההתגברות נמצאות במדינות שמוצגות בפנינו כמופת לדמוקרטיה ואי אפשר להביא שוב ושוב דוגמאות ממדינות שאנחנו לא לוקחים את כל הקונסטלציה שלהם. אמנם בארה"ב נפסלים יותר חוקים, אבל שם שופטים נבחרים אחרת. האם אנחנו רוצים זאת כך? זה מתאים לנו?".