פסקת ההתגברות כמשלימת החוקה

יו"ר ועדת החוקה לשעבר וממנסחי חוק יסוד זכויות האדם, סבור כי בשינוים קלים תוכל פסקת ההתגברות להוות השלמה מתבקשת לחוקה.

שמעון כהן , י' באייר תשע"ח

הכוח יחזור למחוקק?
הכוח יחזור למחוקק?
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

עו"ד אוריאל לין, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת לשעבר וכיום נשיא לשכת המסחר תל אביב והמרכז, סבור שמספר שינויים בהצעת פסקת ההתגברות יהפכו את הפסקה להשלמה ראויה של החוקה הישראלית.

"כל העוסקים בנושא עוסקים בו במידה גבוהה של שטחיות ללא הבנה בחקיקה וללא הבנה מספיקה ביסודות הפרדת הרשויות ובכוח בית המשפט להגן על זכויות הפרט", אומר לין ומבהיר: "אין כאן יצירה ישראלית מקורית. בכל חוקה יש פרק שנקרא מגילת זכויות האדם. ללא הגנה של מערכת המשפט אין זכויות יסוד לפרט וליחיד. אם רוצים ליצור זכויות יסוד לפרט חייבת להיות הגנה של המערכת המשפטית, וכך מקובל בכל מקום בעולם, כי המחוקק הוא אחד המוסדות העלולים לפגוע בזכויות הפרט".

"כשיצרנו את חוקי זכויות הפרט היה ברור לנו שחייבת להיות הגנה של מערכת המשפט על הזכויות הללו עד כדי ביטול חוקים של הכנסת הפוגעים בזכויות היסוד", אומר עו"ד לין, אך מיד מבהיר כי במרוצת השנים שחלפו התעוררה ביקורת ציבורית שאין לבטלה נגד התנהלות בית המשפט והסמכויות שהוא קיבל לידיו. בהקשר זה הוא מעיר כי "הבעיה לא בסמכותו של בית המשפט אלא באי ההסכמה עם החלטותיו. בית המשפט קיבל סמכות רחבה מאוד מתי מותר לפגוע בזכויות הפרט, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, ואלה מונחים מאוד כלליים וקשה לקבוע מתי זה לתכלית ראויה, ובכל אופן אנחנו מעניקים אמון גם למערכת המשפט. לא בטוח שסקר בציבור יתן אמון רב יותר לכנסת מאשר למערכת המשפט. הנקודה המרכזית היא ששיקול הדעת הוא רחב מאוד ועולם הערכים בא לידי ביטוי כשיש שיקול דעת רחב, ואז מגיעה ביקורת שיש בה גם צדק".

"אני לא שולל את הביקורת וסבור שמבחינת האיזון בין רשויות המדינה הנפרדות ראוי לעשות תיקון, אבל אם עושים תיקון בואו ונחליט לא לעסוק רק בפסקת התגברות אלא בכך שמגיעה לישראל חוקה. האמת היא שיש לנו חוקה והיא חוקי היסוד, גם אם הם לא מרוכזים במסמך אחד. בואו נאחד את כל החוקים ונקבע עקרון אחיד לכולם ונקבע כלל שניתן לשנות את חוקי היסוד והחוקה רק ברוב מיוחד של שבעים חברי כנסת. בנוסף אני אומר שנעשה פסקת התגברות אבל לא באופן שהביטול בכנסת יהיה בקלות רבה מדי. לפעמים יש אווירה, זעם או לכידות קואליציונית שלא תמיד מוצדקת מבחינת האינטרס הכולל, ולכן בואו נעשה זאת ברמה של שבעים חברי כנסת. בנוסף נכתוב מפורשות שרק בית המשפט העליון ברוב של שבעה שופטים יוכל לפסול חוקים".

להערכתו של לין שלוש ההסתייגויות הללו – ריכוז חוקי היסוד לחוקה, קביעה לפיה רק רוב של שבעים חברי כנסת יוביל להתגברות ורק רוב של שבעה שופטי עליון יוכל לבטל חקיקה בכנסת – יובילו לכך שלישראל תהיה חוקה והדבר יביא לתמיכה רחבה בציבור לצד איזון טוב יותר בין שיקוליה של הכנסת ושיקולי בית המשפט.

בדבריו מעיר ומציין עו"ד לין כי בניגוד לעבר כיום כבר אין עוד התנגדות של הסיעות הדתיות לקיומה של חוקה, ולמעשה על החקיקה שקידמו הוא וחבריו בשעתו עמלו חברי כנסת מכלל הסיעות, כולל הדתיות.

להערכתו של עו"ד לין הוויכוח סביב פסקת ההתגברות הפך לוויכוח בין ימין ושמאל רק בשל שטחיותו של הדיון בפרלמנט שלנו. "הבעיה היא לא בעצם הכוח של בית המשפט, אלא בהחלטות שהוא מקבל. מאחר ומדובר בשיקול דעת רחב ברור שלפעמים יש החלטות של בית המשפט העליון שלא נראות לי, וברגע שהכנסת והממשלה חשים שלוקחים מהם כוח שלטוני שמופעל למען טובת המדינה, ומערכת המשפט אומרת שזו פגיעה בזכויות יסוד, והדבר אינו תואם את מטרות המדינה - יש סעיף ברור שאין זכויות יסוד מוחלטות. החוק מאפשר לפגוע בזכויות יסוד בחוק ובתנאים האמורים = זה מה שמביא לליבת הוויכוח".