למה הם יורים בחתונות?

לאחר 25 שנות שירות בצה"ל, בדואי מבית זרזיר מנתח את תהליכי ההזנחה שהובילו לדרום הפרוע של ירי בחתונות ובכבישים.

שמעון כהן , י' באייר תשע"ח | עודכן: 07:57

כוח למשפחת החתן
כוח למשפחת החתן
צילום: ISTOCK



טוען....

נור מזריד, בדואי תושב בית זרזיר ששירת בצה"ל 25 שנה, אחיינו של סא"ל 'עמוס ירקוני' ז"ל, הקצין הבדואי המיתולגי, מתייחס ביומן ערוץ 7 לסערת ההתמודדות הכושלת, לפי שעה, עם תופעת כלי הנשק הבלתי חוקיים והירי הפרוע בפזורה הבדואית בדרום.

בדבריו מחלק מזריד בין שני מגזרים בתוך המגזר הבדואי, הבדואים בדרום והבדואים בצפון. "כשקמה המדינה הבדואים נלחמו לצד הפלמ"ח ועזרו להקמת המדינה. בשלב כלשהו המדינה הזניחה את הבדואים שבדרום ונוצר ואקום שהתמלא על ידי התנועה האסלאמית. כך נוצר נתק מול המדינה והממסד".

"לעומת זאת אנשי הצפון משרתים ורואים את עצמם כאנשי ארץ ישראל. שם תופעות כאלה לא קיימות. הפסקנו עם הירי בחתונות לפני כשלושים שנה. בהזמנות לחתונות מציינים במפורש שאסור לירות", הוא אומר וכשהוא נשאל מה מבקש הירי בחתונות להביע, הוא משיב: "הירי בחתונות מסמל כוח של משפחת החתן, אבל היום הכוח עבורנו הוא המוח ולא הנשק".

לזאת הוא מוסיף ומציין כי גם בדרום יש מקומות שבהם פסקה התופעה בעקבות החלטה מוגדרת: "גם בדרום, בביר האדאד, החתימו אנשים על עצומה שאם יהיה ירי בחתונה האורחים יעזבו את האירוע. היו מקרים כאלה שהחתן נשאר לבד. שם כבר יותר מחמש שנים אין יותר ירי. בשאר הישובים זה עדיין קיים".

אל מול תופעת הירי בחתונות בכבישים של מה שכבר זכה לכינוי 'הדרום הפרוע' כמעט ולא קיימת אכיפה, ומזריד מספר: "המשטרה כמעט ולא נמצאת שם. אני מסתובב הרבה גם בצפון וגם בדרום כפעיל בנושא הגיוסים לצה"ל, ויכול לומר שאפשר להסתובב ארבע או חמש שעות בלי לראות ניידת. אין לזה הסבר".

מזריד אינו מקבל את הטענה לפיה אולי המשטרה ונציגי הרשויות חוששים מלהגיע שמא יבולע להם. "השלטון לא יכול להרשות לעצמו לפחד להיכנס. אוי לנו אם השלטון יברח ממקום כי הוא מפחד. השלטון לא מפחד, הוא מזלזל, ואני לא יודע למה הוא מזלזל".

"יש עכשיו נתק ואנחנו מנסים לחדש את הקשר", אומר מזריד המתייחס גם לשאלת הגיוס לצה"ל: "בצפון האחוז גבוה יותר כי יש מודעות ומעורבות עם האוכלוסיה היהודית. אם צעיר לא מקבל צו וחבר שלו קיבל צו, הוא יבדוק מה קורה וידאג לקבל צו".

באשר להזנחה ארוכת הימים של המגזר הבדואי בידי הרשויות והממשלות, מציין מזריד כי ההזנחה איפיינה יותר דווקא את ממשלות השמאל. "דווקא בממשלות הימין הקידמה אצלנו הייתה יותר ויותר, חשמל, מגרשים לחיילים משוחררים, מים וכו'. מפלגת העבודה הישנה היא שקיפחה אותנו".

עם כל זאת מזריד אופטימי לגבי העתיד. "יש סיכוי לשינוי, אבל צריך גם הידברות ושהממסד יתערב וידאג לפרנסה לצעירים, מגרשים לחיילים משוחררים ועוד. זה מתחיל מהדברים הפשוטים. אם אתה מזניח את האנשים, אתה לא יכול לדאוג לדורות הבאים".

ומה על השפעתם של זקני המגזר, השפעה שלכאורה אמורה הייתה לבלום את תופעת הירי במגזר? "כשהדבר נעשה בשטח השבט הזקנים משפיעים, אבל מחוץ לשטח זה באחריות המשטרה ולא באחריות הזקנים שיודעים על האירועים רק בסוף, ואז הצעירים חוטפים בבית, אבל זה כבר רק לאחר מעשה".