רבם של השפיר והשליא

הרב אלישיב קנוהל זצ"ל היה מגדולי מנהיגי הספינה בהתמודדות עם נושא טהרת המשפחה

הרב יובל שרלו , י"א באייר תשע"ח

רב אוהב אדם. הרב אלישיב קנוהל זצ"ל
רב אוהב אדם. הרב אלישיב קנוהל זצ"ל
צילום: באדיבות המשפחה

מפני מה בחרו חז"ל לבטא את המקום המכוון ביותר לעיסוק בהלכה בביטוי "שפיר ושליא"? למה נבחרו הלכות טהרת המשפחה וכל הקשור בהן כדי להמשיג את מסירות הנפש ההלכתית והאנושית הנתבעת מכל העוסק בתחום?

שאלה זו נענית מאליה בעולם הדתי והרוחני שבו אנו חיים, וקשה למצוא רב הקשור בציבור שאינו מכיר את העולם הזה היטב. ראשית, מדובר בהלכות סבוכות, מלאות פרטים, מצבים שונים, מסורות, עמדות הלכתיות שונות, דברי אחרונים ומנהגי עדות. לא זו בלבד, אלא שכל פסיקה בנושאים אלה מחייבת גם בירור של המציאות, והיא לכשעצמה סבוכה מאוד, שכן מדובר בתהליכים ביולוגיים שחלקם מחייב גם פרשנות עובדתית, ולא רק בירור הלכתי העומד בפני עצמו.

פרט לכך, בממשק שבין ההלכה ובין מקיימיה - הלכות אלו הן מהקשות לקיום. הן משפיעות על כל סדר היום הזוגי. מדובר גם בהכנסתה של ההלכה למקומות האינטימיים ביותר בעולמו של האדם, שהיא עצמה אינה פשוטה כלל ועיקר. וכל התמונה המפותלת הזאת עומדת בסתירה רבת היבטים לעולם התרבותי שבו אנו חיים, לחירות ולחופש, לחיפוש אחר הנורמליות והטבעיות, לטבעוניות ולריחוק מהורמונים מלאכותיים ועוד ועוד. אידיאולוגיות שלמות ניצבות, הן כמתריסות והן כמבקשות דרך אמת, מול פוסקי ההלכה וכותביה. כשאלה חוברים למגמות שונות בכלל בתחום שמירת הלכה, בהימצאות על רצף מסוים, בהכרעות אישיות מסוכנות של מה לקיים ומה לא וכדומה, העולם ההלכתי של טהרת המשפחה נעשה סבוך עוד יותר. עולם הרבנות עומד בפני האתגר העצום של ניווט בין כל מרכיבי התמונה, שרק את חלקם מניתי. ריבוי המרכיבים מחייב ריבוי כישורים וכישרונות כדי לכונן את החיים הטהורים.

הרב אלישיב קנוהל זצ"ל היה מגדולי מנהיגי הספינה בתחום זה. היה בו את כל מה שנדרש, והרבה מעבר לכך. בראש ובראשונה הוא היה אדם, מענטש. לא גבה ליבו, לא רמו עיניו, בפנים מחייכות תמיד, במבט הנושא בחובו גם דאגה ורצון להיטיב, בסקרנות מתמדת לשמוע וללבן סוגיות עם רעיו והקרובים לו, בלמידה אין סופית, באנושיות ורגישות, בהבנה לנפש האדם ולעולם הזוגיות, בניסיון מתמיד להיות חלק מעולם התיקון ורוממות הנפש. שנית, הוא היה תלמיד חכם. בכל תחום שבו עסק הוא ירד לפרטי פרטים, לשליטה מלאה בכל הסעיפים, להיכרות מתמדת עם ספרות השו"ת, ועוד יותר – עם הפסיקות השונות של גדולי הפוסקים ושל רעיו רבני הקהילות, הישיבות והמשיבים באינטרנט. בישרות פשוטה של בירור הסוגיה, של האפשרויות העומדות, של הלכה הנלמדת כהלכה כללית מחד גיסא והמותאמת אישית לזוגות השונים מאידך גיסא. הוא הצליח לגרום לרבים-רבים לשמור ולהקפיד על הלכות טהרת המשפחה, ובד בבד לקיים חיים זוגיים מלאים, עדינים ורגישים. השילוב המיוחד שבין מי שהוא היה כאישיות, בין דמותו כרב, בין ידיעותיו, בין מעורבותו ובין יושרתו – הוא שפתח בפניו שערים רבים. קשה למנות את מספר הזוגות שהוא היה כורת הברית ביניהם ובין ההלכה.

נאמן ומכיל

כראש תחום הנישואין של צהר, הרב קנוהל היה הרבה יותר מזה. מיזם הנישואין של צהר, הפועל מכוחה של הרבנות הראשית לישראל, פונה בעיקר אל הציבור הכללי הרחב. בשל כך נתקלים בו בסוגיות סבוכות ומגוונות, העוסקות בקשת רחבה של דיני קידושין, נישואין, כתובות וכדומה, וכל זה לאור הנהוג והמקובל במסורת ישראל ובהוראות הרבנות הראשית. הוא היה חלק מקירובו של עם ישראל כולו לקדושת הנישואין, של פתרון בעיות אנושיות רבות, של הדרכת רבנים צעירים בכל התחומים הקשורים לקדושת הנישואין, ושל קשר מתמיד עם גדולי הפוסקים והרבנים.

מעמדו ותרומתו העצומה של הרב קנוהל לקדושת הבית הישראלי, לא ללמד על עצמה יצאה כי אם על כלל עיסוקיו יצאה. כישרונותיו ויכולותיו באו לידי ביטוי בעוד אין ספור תחומים. מעגלים-מעגלים היו קשורים בו והוא קשור אליהם. מעגל משפחתו, הקשרים הפנימיים, המורכבות המתמדת של יחסי שליח ציבור ואיש פרטי. מעגל כפר עציון, שהיה נשמת חייו ואליו היה מחובר בין ממורשת הוריו ובין כמי שעולמו היה קשור בתושביו היקרים של הכפר. מעגלים הלכתיים רחבים יותר – ביחד עם הרב שמואל אריאל בדיני ברכות, בספר שעסק בו לאחרונה בדיני שבת, ובעניינים הלכתיים רבים. פעמים רבות השתתפנו בדיונים עמוקים במפגש התורה והחיים, וכשהוא האיר את צדדיו של הדיון הוא ברח מהקצוות, מהעמדות החתוכות, מהעוצמות המרעישות, ופנה לניסיון לרכך את חילוקי העמדות, להרגיע את המתח הרוחני, להתבונן על הדברים בפשטות עוצמתית ובכיסוח קוצים טורדניים. עולמו האישי העדין והמחויך ועולמו הרוחני שחתר לפשטות של דבקות, הפכו אט אט לאחד.

מה הטמיע בנו? פרט לכל חיבוריו, נראה שהוא כתב בדרך חייו את החיבור העיקרי והחשוב ביותר – חיבור על דמותו של הרב, על תפקידיו הרבים, ועל יכולתו לקשור את הציבור יותר ויותר לעולמה של תורה, לנאמנות לברית עם הקב"ה, והכלים הנדרשים לעשות זאת. הוא לימד את עולם הרבנות כולו פרק ענקי. את החשיבות העצומה של דמותו האישית של הרב, הנאמן לעצמו והמכיל אחרים, המשתף והמדריך, המחייך המחויב לאמת, העניו המכריע, המקרב התובע. עולמו הפסיקתי של הרב נצרף גם בתכונותיו האישיות. רב אוהב אדם, מתקשר בבני אדם, מחפש את טובתם ואת עולמם הפנימי, מכיל בעצמו תכונות של רב אוהב תלמידי חכם, מתקשר בהם, לומד מהם, מלמד אותם, פתוח להדריך את צעירי הצאן ולהקשיב לרועים המבוגרים, שמח בדיבוק תלמיד חכמים, בהחלפת דעות, בהתייעצות, בנכונות להיות חלק ממערכת כללית, בשותפות ולא באדנות, בשמחה ובטוב לבב.

אישיותו של הרב היא תנאי הכרחי, אבל לא תנאי מספיק, ואת זה הוא הטמיע. אינך יכול להיענות לאתגר הרבני רק בכוח אישיותך. צריך להיות קשור בתורה, לומד תורה, יורד לפרטיה, מכיר את מפגשה המתמיד עם המציאות, מתרחק מסיסמאות ומבקש עוד עוד לרדת למכמניה. לנו, יושבי בית המדרש, הדברים קלים הרבה יותר. אנו עוסקים בתורה כל חיינו, לומדים ומלמדים, חוזרים ופותחים מחדש. לרבני הקהילות, היישובים והערים הדבר הרבה יותר קשה, בשל עומס המשימות המוטל עליהם, ובשל הצורך לעסוק לא רק בלימודה של תורה אלא גם ביישומה המתמיד. רק מי שיתמיד ללמוד, שלא רק יקבע עיתים לתורה כי אם יהגה בה יומם ולילה, יכול למלא את התפקיד העצום שעולם הרבנות מאפשר.

צר לי עליך אחי אלישיב. נעמת לי מאוד. צעדנו יחד באין ספור שיחות טלפון, התכתבויות, התייעצויות הלכתיות ומקצועיות, מחלוקות והסכמות. תחסר לי מאוד מאוד.

הרב שרלו הוא ראש תחום האתיקה בארגון צהר

מאמרים למדור ניתן לשלוח לכתובת shlomopy@gmail.com

(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיישלחו)