חגיגה של צביעות

כאשר שופטי העליון בעבר ובהווה, יחד עם סוללה של פוליטיקאים מצד ברור של המפה, אומרים "דמוקרטיה", הם מתכוונים למשהו אחר לגמרי. דעה

שלמה פיוטרקובסקי , י"ד באייר תשע"ח

מה זו דמוקרטיה? נשיאות העליון
מה זו דמוקרטיה? נשיאות העליון
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

1. הלוואי שהייתי זבוב על הקיר בפגישה המרובעת בה השתתפו הבוקר (ראשון) ראש הממשלה נתניהו, שרת המשפטים שקד, נשיאת בית המשפט העליון חיות והמשנה לנשיאה השופט חנן מלצר.

למרבה הצער התענוג הזה נמנע ממני, ומה שנותר לי הוא רק ללמוד מקרעי ההדלפות מה היה שם, בין ארבעת הקירות של לשכת נתניהו ובין ארבעת האישים שהשתתפו בפגישה.

על פי ההדלפות הללו, הזהירה חיות את נתניהו בפגישה, בין היתר, כי חקיקת פסקת התגברות שתאפשר לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת היא "סכנה לדמוקרטיה".

2. האמת היא שלא באמת חשבנו שחיות תגיד משהו אחר, אבל דווקא בגלל ששמה של "הדמוקרטיה" נישא באופן קבוע בכל זעקות השבר סביב סוגיית "פסקת ההתגברות" כדאי להקדיש כמה מילים לנושא.

מי שהדגים יפה מאוד מה פירושה של דמוקרטיה, היה דווקא שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליהו מצא, בראיון שנתן הבוקר לתכנית 'קלמןליברמן' ברשת ב' לקראת הפגישה המדוברת.

מצא נשאל בנימוס מדוע שופטי בג"ץ, שאמונים תמיד על הגנה על זכויות המיעוט, לא פסלו את חוק ההתנתקות, והשיב תשובה פשוטה "היה מדובר באקט פוליטי שהיה מקובל על רוב חלקי הציבור". האמת היא, שלפחות להלכה, מצא צודק. להתנתקות היה רוב בכנסת, וממילא לא היתה, לפחות לכאורה, שום סיבה שבג"ץ יתערב, שהרי זוהי דמוקרטיה.

3. אולם, אז עולה השאלה למה החוק למניעת הסתננות נפסל פעמיים בבג"ץ, הרי גם כאן, לפחות על פי ספירת האצבעות בכנסת, מדובר "באקט פוליטי שהיה מקובל על רוב חלקי הציבור". גם כאן מי שהתנגד הם הנפגעים מהמהלך ותומכיהם, אולם כאן בג"ץ לא ממש התחשב בדעת רוב חלקי הציבור.

אפשר לנסות לחלק כל מיני חילוקים, אבל תרשו לי להציע תשובה שמבוססת על פרשנות שונה לדבריו של השופט בדימוס מצא. יתכן שכאשר השופט מצא מדבר על "אקט פוליטי שהיה מקובל על רוב חלקי הציבור", הוא בעצם מדבר על "אקט פוליטי שהיה מקובל על רוב חלקי הציבור הנאור, זה שמיוצג ייצוג יתר בבית המשפט העליון למרות שעמדתו איננה עמדת רוב אזרחי המדינה".

אם מבינים זאת כך, מבינים גם טוב יותר למה מתכוונים בשמאל ובבית המשפט העליון כאשר מדברים של על "דמוקרטיה". "דמוקרטיה" איננה כיבוד של הכרעת הרוב, "דמוקרטיה" גם איננה הגנה על זכויות המיעוט. היא אפילו לא הגנה על ערך השוויון או על ערך החירות. "דמוקרטיה" היא בסך הכל סט העמדות, הדעות והערכים של החלק ההגמוני שבין שופטי בית המשפט העליון, ובמילים אחרות - "שמאל". כמה קצר - ככה פשוט.

4. לכן, כיוון שזו הדרך שבה בית המשפט העליון רואה את המושג דמוקרטיה, אין שום מקום לפשרה בסוגיית פסקת ההתגברות.

הקו האדום חייב להיות ברור: התגברות צריכה להתבצע ברוב של עד 61 חברי כנסת. כל דרישה של רוב גדול יותר היא למעשה המשך השבי של הדמוקרטיה הישראלית בידי "הדמוקרטיה" של בית המשפט העליון.

כל העלאה של הרוב הזה משמעותה היא הכרה בעליונותה של ה"דמוקרטיה" של בית המשפט על פני הדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו, הכרה שהיא סופה של הדמוקרטיה המעשית במדינת ישראל.