שר הביטחון אביגדור ליברמן מאוד אוהב לדבר. אם תבקרו פעם בפתיחת ישיבת סיעת ישראל ביתנו תראו אותו נואם באריכות על כל נושא שבעולם, ואחר כך גם משיב בנחת ובפירוט לכל שאלה עיתונאית.
לליברמן גם יש בדרך כלל מה להגיד כמעט על כל נושא, על ערבים, על מתנחלים, על רבנים, ובטח על מכינות קדם צבאיות. כשראשה של אחת המכינות, הרב יגאל לוינשטיין, התבטא באופן שליברמן לא אהב, שר הביטחון ידע להשתלח בו, לתדרך נגדו, להוציא מכתב מתוקשר בו הוא מאיים בשלילת תקציב המכינה, ולהביע תחושת בעלות מוחלטת על המפעל המפואר של המכינות הקדם צבאיות.
אז ליברמן הוא שר המכינות? כנראה שהתשובה לשאלה הזו תלויה בשאלה מה אינטרס שלו באותו רגע. השבוע, כך מתברר, האינטרס שלו לגמרי אחר.
לא חלפו שעות ספורות מאז התרחש האסון הכבד בנחל צפית, ומשרד הביטחון הוציא הודעה רשמית, לא פחות, בה הוא מתנער לחלוטין מכל אחריות למתרחש במכינות הקדם צבאיות. מה זאת אומרת? למשרד אין בכלל שום קשר למכינות, הוא בכלל לא עוסק בזה, המכינות כפופות אך ורק למשרד החינוך, שהוא, לפי הודעת משרד הביטחון, האחראי היחיד והבלעדי למה שקורה בהן.
שעות ספורות אחרי האסון החליט שר החינוך בנט, שיצא לארה"ב על מנת להשתתף בועידת העיתון ג'רוזלם פוסט, לחזור ארצה מייד בצאת השבת בלי להשתתף בוועידה. ליברמן שטס לארה"ב בדיוק מאותה סיבה, אפילו לא הרהר ככל הנראה באפשרות הזו.
מאז חזר בנט מארה"ב הוא כבר הספיק לבקר אישית, בביתן, את כל עשר המשפחות שבנותיהן ובנן נהרגו באסון הכבד, ליברמן בקושי עשה טובה והקדיש לאסון הכבד ציוץ בטוויטר ומשפטים ספורים בנאום בוועידה, שהיתה חשובה יותר, כך מתברר, מאשר טיפול בנושא החשוב כל כך.
למעשה, ככל שמדובר במשרד הביטחון, המסקנה המרכזית מהאסון היא ככל הנראה התנערות מוחלטת ממפעל המכינות הקדם צבאיות. אחרת קשה להסביר מדוע דווקא השבוע היה דחוף למשרד להודיע לכל הגופים החברתיים העובדים בשיתוף פעולה אתו, כולל שנת שירות, מזכ"לי התנועות והארגונים, מזכ"ל מת"ן וגורמים נוספים, שמשרד הביטחון לא נושא בהווה ובעתיד בשום אחריות על פעילויות חוץ של גופים מסוימים ובהם של המכינות הקדם צבאיות. במכתב אף הודגש על מי מפילים במשרד הביטחון את ה'תיק', "...באחריותכם לפעול על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, וכן תיאום ואישור חדר המצב במשרד החינוך".
עם היוודע דבר האסון ביקש שר החינוך בנט להקים ועדה משותפת לשני המשרדים, בראשות שני המנכ"לים, שתפיק לקחים ותייצר הנחיות לעתיד, אבל במשרד הביטחון בראשותו של ליברמן, החליטו שהם יסתפקו בנציג זוטר. למה? אולי לכם יש תשובה טובה.
למעשה, מרגע האסון מי ש"לקח פיקוד" היה דווקא משרד החינוך, ומי שהוריד פרופיל היה משרד הביטחון. כאשר במשרד החינוך הקימו חמ"ל, פתחו בערב את בתי הספר כדי לקלוט את התלמידים ולקיים שיח, שלחו צוותים של שפ"י למתן תמיכה וסיוע ושלחו נציגים למכינה ולזירת האירוע, במשרד הביטחון, כאמור, שלחו הודעת התנערות לתקשורת.
מתברר שכאשר יש הזדמנות לעשות סיבוב פוליטי ותקשורתי, כמו בפרשת הרב לוינשטיין, אז שר הביטחון ליברמן ומנכ"ל משרדו מספיק קשורים למפעל המכינות ומספיק אחראים עליו. כאשר צריך לקחת אחריות בזמן שלא נעים, כאשר קשה וכואב, ליברמן מעדיף לעשות קולות של שטיח בוועידות בחו"ל.
תגובת לשכת שר הביטחון: "שר הביטחון משתתף באבלן הכבד של המשפחות, כפי שהתבטא מיד לאחר האירוע והנחה את אנשי משרדו לסייע לכל בדיקה שתתקיים בנושא. כל ניסיון לגרור את משרד הביטחון לויכוח קולני בתקשורת הוא מצער והפוך ממה שיש לצפות ממנהיגי ציבור".