טרור חקלאי: מנסים לגרש אותנו מהאדמה

הנזק שנגרם לחקלאים מטרור חקלאי הגיע בשנת 2017 למיליארד ליותר מ-1.2 מיליארד שקלים, כך דיווח היום (רביעי) מפקד מג"ב, ניצב יעקב שבתאי, לוועדת הפנים של הכנסת.

הוועדה בראשות ח"כ יואב קיש (מהליכוד) דנה בטיפול המשטרה בפשיעה החקלאית. ניצב שבתאי אמר שבשנתיים האחרונות נרשמה ירידה של 54% בגניבות החקלאיות ולדבריו מתוך 430 ראשי בקר שנגנבו מתחילת השנה, 80% נגנבו מהמגזר הערבי.

ניצב שבתאי סיפר בדיון "אנו יודעים להפעיל מודיעין ולכן יש עליה במספר כתבי האישום, במעצרים ובתום הליכים. היום יש פי שלושה מעצרי תום הליכים לעומת לפני שנתיים. זו תוצאה של התייעלות, רה-ארגון בתוך מג"ב וקיצוצים בתחומים פחות אפקטיביים. לא זכינו לתגבור כוחות''.

יו"ר הוועדה קיש שאל, "האם תוכנית העבודה החדשה שהעבירה יחידת מג"ב מהמרחב הכפרי לתחנות פגעה במרחב הכפרי?". ניצב שבתאי השיב "בחלק גדול השינוי הוכח כאפקטיבי. באזורים מועצתיים, כשהמועצה מתחלקת בין 4-6 תחנות, המרקם קצת נפגע. שיוך המתנדבים כשיש הפרדה בין תחנות מקשה".

יו"ר הוועדה הדגיש כי "הוועדה קוראת לממשלה להעביר החלטה לטיפול בפשיעה ובטרור החקלאי שהפכו למכת מדינה. הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון פנים למקד את משמר הגבול בפשיעה החקלאית ולהקים יחידה ייעודית שתפעל למיגור פשיעה זו, ולא תהיה כפופה לתחנות. הוועדה פונה למשרד האוצר למצוא פתרון כלכלי – קרן נפגעי עבירה ו/או פתרון ביטוחי בחסות ממשלתית. הוועדה קוראת לפרקליטות ולשופטים להבין שזו מכת מדינה ולהחמיר בעונשים".

ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) אמר בדיון, "רואים פגיעה חמורה באמון הציבור. הגשתי שתי הצעות חוק – החמרת ענישה, וחוק שיסדיר פיצויים כשנגרם נזק. לצערי ההצעות תקועות בוועדת שרים לחקיקה, והאוצר לא רוצה לקדם אותן".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) טען כי רק ב4-5% מהתיקים שנפתחים מוגשים כתבי אישום. ''אין אכיפה. אם הממשלה הייתה אומרת – אין יותר טרור חקלאי, אז לא היה. אם היה מדובר במשרד אחד, היינו נותנים לו בראש, אבל כשארבעה משרדים אחראים, כבר יש כשל ניהולי. זה תפקיד מנכ"ל משרד רה"מ לתכלל את המשרדים".

דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, אמר "אני חולק על מפקד מג"ב בעניין המניע הכלכלי. מרבית העבירות מבוצעות על ידי קבוצות מאורגנות מהרש"פ. זהו ניסיון להשתלט על אדמות המדינה בפעולות לאומניות בתחפושת פלילית".

אורי ספיר, מארגון השומר החדש, הזהיר כי "המדינה מאבדת ריבונות בחלק עצום מהשטח. זה אובדן משילות. הכנסת צריכה לחוקק חוק שמחמיר ענישה ושהרשות המבצעת תדאג לאכוף. גם במשרד המשפטים אני מצפה ממקבלי ההחלטות להיות פחות רחמנים ולהוריד את רף הראיות הנדרש. לשפוט לא לפי רמת הפשיעה שבוצעה אלא לפי מה זה גורם למדינה – אובדן ריבונות".

רן שחר, מנהל בית קירור שהוצת פעמיים, אמר בדיון "חטאנו לעצמנו שכיבינו את השריפות. היינו צריכים לתת לזה להתפשט למיכל האמוניה. איך מגרשים חקלאים מאדמתם? יש פה בעיית טרור שמנסה לגרש אותנו מהאדמה. חברות הביטוח מתנכלות לנו, כי אין שום סיוע של הממשלה".

יו''ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, אמרה כי ''הבעיה הפכה ללאומית. החקלאות היא נכס לאומי. זה ביטחון תזונתי וערך שחשוב לשמור עליו. צריך פתרון ממשלתי – אם המשטרה אומרת לחקלאי למה לא דאגת לעצמך, זו לא תשובה".